לפני שנה החליט המשרד לאיכות הסביבה לחלק מענקים בשווי של 84 מיליון שקלים לכמאה פרויקטים עסקיים המציעים החלפת טכנולוגיות ישנות ולא יעילות אנרגטית, במערכות חדשות וחסכוניות, בין היתר - מערכות מיזוג אוויר מיזוג אוויר, התקנת שעונים משאבות חום ומערכות אוויר דחוס. אלא שבאופן אבסורדי, לצד תשומת הלב שמעניקה המדינה לסוגיית היעילות והחיסכון האנרגטי במגזר העסקי, היא מפקירה את בתי האב הפרטיים בישראל למצב בו נכפה עליהם לחמם את הבית באמצעים בזבזניים שפוגעים גם בסביבה (בין היתר חימום בסולר, גז וחשמל). מדינת ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם בהן היקף השימוש במזגן לצורכי חימום אינו נופל מזה לצורכי קירור. במחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת המדעי PLOS Medicine, חישבו החוקרים את זיהום האוויר ואת ההשפעות הבריאותיות של אקלים חם בשני מצבים: עם וללא שימוש מוגבר במיזוג אוויר. על פי המחקר, תוספת הזיהום כתוצאה משימוש מוגבר במזגנים גורמת להעלאת שיעור התמותה באחוזים בלתי מבוטלים. כמו כן בישראל הותקנו במרוצת השנים עשרות אלפי מערכות חימום של דלקים וגז שפולטות בין השאר פחמן חד חמצני, שגורם לזיהום ולעודף תחלואה. גם החלופה באמצעות חימום בקאמין - רחוקה מלהיות 'ירוקה' - פליטות משריפה ביתית של דלק ביומסה (Biomass fuel - חומרים שמקורם בעיקר בעצים) הוגדרו באופן כללי כחשודות בגרימת סרטן בבני אדם על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן.
מנגד, חימום תת רצפתי באמצעות משאבות חום בריא ויעיל לאין שיעור מחלופות אחרות בחימום המרחב הביתי ומייצר בטווח הבינוני והארוך חיסכון ניכר בעלויות. החיסכון המושג מהפעלת משאבת חום הוא בשיעור שנע בין 70 ל-85 אחוזים מהאנרגיה המושקעת בחימום באמצעים רגילים. אז מדוע בישראל , בניגוד למדינות אחרות בעולם, עדיין נמכרים מידי שנה מאות אלפי אמצעי חימום הרסניים? הסיבה לכך משולשת - חוסר מודעות מצד הציבור, רגולציה חסרה ותעדוף לקוי מצד המדינה. עלויות ההתקנה הגבוהות יחסית מקשות על רבים מבוני וממשפצי הבתים והדירות לעמוד בהן. גם הקבלנים, שמחוייבים על פי חוק להתקין מערכת חימום מרכזית בדירות, (בין השאר באזור ירושליים והסביבה) מעדיפים לצמצם את עלויות הבנייה ומתקינים מערכות חימום זולות. גם בעלי מערכות ישנות יחסית, מתקשים להשקיע בהסבת המערכת למערכת מתקדמת, ירוקה ויעילה.
לכאורה, מדובר על שוק חופשי בו אין המדינה צריכה להתערב, אולם בהמנעותה זו היא יוצרת נזק עצום, הן לתושביה והן לקופתה. העלייה בטמפרטורות גורמת לשימוש מוגבר במזגנים זוללי אנרגיה, שמביאים להחרפת משבר האקלים בגלל פליטת גזי חממה. וכך למשל, השימוש הגובר במזגנים בעצם יוצר אפקט חימום אורבני בערים הגדולות: האספלט והבטון בולעים את האנרגיה והחום המשתחרר מהמזגנים מעלה את הטמפרטורות בעיר וגורם לריבוי שימוש במזגנים - וחוזר חלילה.
כפיתרון לבעיה ניתן לנקוט בשורה של צעדים. הראשון : הפחתת מכסים על משאבות חום למערכות חימום כתלות ביחס לרמת היעילות האנרגטית של הציוד. סביר להניח כי כתגובה פאבלובית יטען משרד האוצר כי הדבר יגרור פגיעה חמורה בהכנסות המדינה אולם זו טעות. העלות המצרפית בטיפול בתחלואה שנגרמת כתוצאה מפליטת המזהמים גבוהה לאין שיעור מהקיטון בגביית המס. כל חולה עולה למשק מאות רבות של אלפי שקלים. בשלב השני, צריכה המדינה ליצור תוכנית עם תמריץ כלכלי במסגרתה היא מעניקה הטבות לבעלי בתים ודירות שיתקינו מערכות כנל.
בנוסף, בישראל יש אלפי ביניינים משותפים שאספקת המיים החמים לרחצה לכל הדירות נעשת באמצעות תנורי הסקה משותפים שפועלים על סולר ולעיתים רחוקות - על גז. על המדינה לפנות באופן יזום לוועדי הבתים ולהציע להם תמיכה כספית ומקצועית בהסבת המערכות. אולם אין בכך די. מדינת ישראל צריכה ליצור אסדרה בתחום. לאור העלות היקרה, רבים מתפתים לרכוש משאבות חום נחותות מבחינת יעילות אנרגטית. אי לכך, צריך לקבוע דירוג אנרגטי כפי שנעשה במוצרי מיזוג אוויר ולתעדף משאבות חום מתקדמות מסוג אינוורטר.
הכותב הוא מנכ"ל חברת כספי מערכות חימום