נורות הלד הפכו במרוצת השנים האחרונות למוצר הנמכר ביותר בתחום פתרונות התאורה בשטח. אלא שבניגוד לנורות ליבון רגילות שברור כיצד הן עובדות, כאשר מדובר על טכנולוגיית הלד - רב הנסתר. כיצד נורה כל כך קטנה פולטת עוצמת אור כה חזקה? מדוע טווח החיים שלהם גדול בהרבה משל כל הנורות האחרות ואיך יתכן כי דווקא החוקרים שלא גילו את הטכנולוגיה זכו בפרס נובל על הישגם בתחום.
איך פועלת נורת לד?
לד היא דיודה פולטת אור - התקן אלקטרוני מוליך למחצה אשר מתיר לזרם חשמלי לזרום בו בכיוון אחד בלבד. הדיודה בנויה מחיבור של שני חומרים שונים : האחד חומר שמכיל מטען חיובי עודף והשני כזה שמכיל מטען שלילי עודף. כאשר מופעל מתח חשמלי, מתאחדים שני המטענים ונפלטת אנרגיה בצורת פוטונים. מדובר על החלקיקים היסודיים של הקרינה האלקטרומגנטית. החומר שמשמש את הדיודה פולטת האור הוא חומר ייעודי שגורם לפליטת פוטונים באורכי גל בתחום הנראה לעין האנושית. למעשה, חומרים מסוגים שונים מחוללים פליטת פוטונים באורכי גל שונים, דבר שמתבטא כאור בגוונים מרובים.
עד כמה גדול הפער בצריכת האנרגיה בין נורת ליבון לנורת לד?
נורת לד יכולה לעבוד עד כ 40 אלף שעות בעוד שנורת פלורנסט תספק כ 8,000 שעות עבודה. ותוך כמה זמן "תתפגר" נורת ליבון רגילה ? 1,200 שעות.נורות לד הן גם חסכוניות ביותר (כלומר, בעלות נצילות גבוהה). למשל, כדי להפיק כמות אור זהה לזו המפיקה נורת ליבון רגילה בת 100 ואט, ניתן להשתמש בנורה פלורוסנטית הצורכת 25 וואט. מנגד, בכדי להפיק את אותה עוצמת אור, ניתן להשתמש בנורת לד בת 10 ואט בלבד (כלומר, עשירית מצריכת החשמל של נורת ליבון להפקת עוצמת אור זהה}.
כיצד עוד באה לידי ביטוי ההתפתחות הטכנולוגית בתחום פנסי הלד?
ביחס שבין עוצמת האור ומשקל הפנס. לומן הוא יחידת מידת פוטומטרית למדידת עוצמת אור שנקלטת בעין האנושית. ישנם כיום פנסים שעוצמתם - 200 לומן, כלומר - כאילו הדליקו 200 נורות בחדר חשוך. עד לפני מספר שנים, פנס במשקל של 100 גרם שמספק עוצמה כזו נחשב "מדע בדיוני" אולם כיום ניתן לרכוש אותו ובמחירים לחלוטין סבירים.
האם יש טעם לבחון את עוצמת נורת הלד לבדה?
לגוף התאורה שבו מותקנת נורת לד יש השפעה רבה על תפקודה של הנורה, בהיבטים של טמפרטורה אופפת, מסנני צבע, עדשות למיניהן ועוד, ולכן הוא נבנה כחלק אחד עם נורת הלד שבתוכו. בהתאם לזאת, צריך לבחון את נתוני תפוקת אור של המכלול השלם של שניהם, ולמעשה להתעלם מנתונים בודדים של הנורה לבדה, שרלוונטים אך ורק לצורך בדיקת הרכיב במעבדה.
האם בהכרח נורת לד עמידה יותר בפני זעזועים ושברים?
בחברת חגור מסבירים כי בשונה מנורות ליבון או נורות אחרות, נורת הלד עמידה עמידה הרבה יותר בפני זעזועים, אולם החוליה החלשה היא דווקא גוף הפנס עצמו. ישנם כאלו שעשוים מפלסטיק שמטבעו רגיש הרבה יותר לשברים. מנגד, משווקים כיום פנסים שבנויים מפוליקרובנט (שם כללי למשפחת פולימרים סינתטיים תרמופלסטיים) שמעניקים לו חוסן ועמידות מעולה בפני לחצים. כמו כן, בכל הנוגע לעמידות - יש לקחת בחשבון גם את איום הקורוזיה. ישנם פנסים שהחוטים שלהם עטופים בציפוי זהב שמעניק הגנה טובה לאין שיעור, שמאריכה משמעותית את טווח השימוש בו.
האם זה נכון כי מומלץ לא להשליך נורות לד לפח אשפה רגיל?
בעוד שנורה חשמלית רגילה מהווה רכיב במעגל חשמלי הרי שנורת הled היא רכיב במעגל מודפס שמהווה חלק מהגוף עצמו ואינו בר החלפה. אומנם טווח החיים שלה גדול משמעותית מאשר נורה רגילה, אולם עם סיום "חייה", אין להשליכה לפח האשפה הרגיל, אלא לפנותה למחזור אלקטרוניקה.
נורת הלד הומצאה עוד בשנות השישים. מדוע רק כעבור מספר עשורים היא הפכה למוצר נגיש ושמיש?
עד שנות השבעים ניתן היה לייצר דיודות אור בצבעים ירוק, אדום, תת אדום, כתום וצהוב. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית, ניתן לייצר דיודות שיפלטו אור בצבעי התחום הנראה, בתחום התת-אדום ובתחום העל-סגול. כדי לייצר אור לבן, נדרש היה פיתוח של לד לאור כחול. זה פותח בתחילת שנות התשעים על ידי שוג'י נאקאמורה, הירושי אמאנו, ואיסאמו אקסאקי. הם אומנם אינם אלו שהמציאו את נורת ה-LED הכחולה אך הם זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2014 על הישג זה. למעשה, זהו הפיתוח הראשון בהיסטוריה בתחום התאורה שזוכה להכרה על ידי פרס נובל.
האם ישנם עוד היבטים שאני צריך לדעת בטרם רכישת פנס לד?
השוק מוצף בפנסים סיניים באיכות ירודה שטווח חייהם קצר באופן משמעותי מזה של פנס ממותג שכולל חיווט איכותי מזהב שעשוי מפוליקרבונט או מתכת עמידה. נוכח הפחתת עלויות היצור של הפנסים, לצד התחרות הגדולה בתחום - חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית במחירי הפנסים
הכותב הוא סמנכ"ל תפעול באתר חגור