פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: האם בקרוב נקרר את הבית באמצעות קרני השמש?

      האם בקרוב נקרר את הבית דווקא באמצעות קרני השמש? איזה פרדוקס מאיים להטביע את כולנו ומדוע החליטה הממשלה לאסור על חימום הבית בבוילר? ארבעה מחקרים ובשורות טכנולוגיות חדשות ומשמעותיות מהעת האחרונה

      גל חום בהודו, 14 ביולי 2016 (AP)
      האם בקרוב נקרר את הבית דווקא באמצעות קרני השמש? (צילום: AP)

      מאות אלפי מילים נשפכו בשבועות האחרונים על המשבר האקלימי והשפעתו על תנאי מזג האוויר בישראל, אולם מספר התפתחויות מעניינות בנושא, לא קבלו את תשומת הלב הראויה. האם בקרוב נקרר את הבית דווקא באמצעות קרני השמש? איזה פרדוקס מאיים להטביע את כולנו ומדוע החליטה הממשלה לאסור על חימום הבית בבוילר? אספנו עבורכם 4 מחקרים ובשורות טכנולוגיות חדשות ומשמעותיות מהעת האחרונה.

      תם עידן הבויילר - הממשלה אוסרת על התקנת דוד חשמלי

      מאות אלפים מאיתנו מחממים את המים בבתים באמצעות שימוש בדוד חשמלי, אלא שלאחרונה קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי התקנתו תאסר בבתים חדשים. הסיבות לכך רבות אך בראשן - המודעות הסביבתית והרצון לחסוך בזיהום האוויר שמקורו בייצור חשמל. אז איך נחמם מעתה את המים? הפעולה תעשה באמצעות שימוש בדודי שמש, מתקנים סולאריים או במשאבות חום - מכשיר שמנצל את אוויר הסביבה, שואב אותו ודרך הליך עיבוי הוא מחמם את המים. המדובר על חיסכון בצריכת חשמל של בהיקף של -1.9 מיליארד קילוואט/שעה (עד שנת 2030), או כ-653 אלף טונות של פחמן דו-חמצני (CO2) שהיה מגיע עם ייצור החשמל הנדרש לחימום המים. על פי הפרסומים החיסכון השנתי למשפחה צפוי להגיע ל 1,000 שקלים, וככל שהחשמל מסופק ע"י מערכת סולארית שהותקנה על הגג - החיסכון צפוי להכפיל את עצמו. בתוך כך, התקנות החדשות לא מתייחסות לבניינים ישנים שרובם עדיין משתמשים בדוד חשמלי ובפתרונות חימום על בסיס גז. נכון לעכשיו, אין דרך לחייב אותם לעבור למערכות יעילות אנרגטית.

      זו לא טעות - בקרוב (כנראה), ניתן יהיה להמיר את חום השמש לקור

      הררי מילים נשפכו על הסכנה הסביבתית שנשקפת משימוש במזגנים, אולם רק בשנים האחרונות חלה פריצת דרך שעשויה לשנות לחלוטין את תרבות צריכת אמצעי החימום שלנו - טכנולוגיה שממירה את עוצמת קרני השמש לקור. איך יתכן? חברה ישראלית עובדת בימים אלו על פיתוח של חומר שמבוסס על ננו חלקיקים, שמסוגל לקרר את החלל. הוא קולט קרינה סולארית ופולט בחזרה בתדר גבוה יותר. ככל שהקרינה עולה, בהתאמה גם האנרגיה, אלא שתוך כדי התהליך, פוחתת הטמפרטורה וכפועל יוצא - החומר מתקרר ביחס לטמפרטורה שבסביבה. הפיתוח, ככל הידוע, עדיין לא הסתיים.

      אם באמת אכפת לך מכדור הארץ - תפסיק לטוס

      השיח הציבורי סביב סוגיית משבר האקלים והפגיעה המתמשכת והבלתי הפיכה בכדור הארץ, הגיע השנה לשיא בעקבות הרתמותה של הנערה השוודית גְּרֵטָה ארנמן טוּנְבַּרִי להעלאת המודעות לנושא. על הכוונת היו המפעלים המזהמים, המשתמשים ברכבים ואפילו מגדלי הבקר שפולטים גזים מזהמים. חצים נשלחו גם לעבר בעלי הבתים ולאופן בו אופן החימום פוגע במרקם כדור הארץ העדין. אלא שהיבט אחד ובעייתי במיוחד, לא זכה להתייחסות ראויה, למרות השפעתו המכרעת על כולנו - ענף התעופה, וליתר דיוק - העליה המטאורית במספר טיסות הנוסעים בעולם. נתונים שנאספו בנושא מלמדים כי מדובר על לא פחות מ 4 מיליארד תיירים שעפו בשמי העולם במהלך שנת 2018.

      לצורך ההשוואה, אם תוותרו על הרכב הפרטי שלכם - תמנעו פליטה של 2.4 טון של פחמן דו חמצני. לעומת זאת, כל טיסה טראנסאטלנטית מעמיסה על כדור הארץ 1.6 טון. הירידה במחיר הדלק, לצד התחרות העזה, הפכה את הבעיה לאקוטית במיוחד. על פי נייר עמדה של סוכנות התעופה האזרחית בארה"ב, ככל שלא יחול שינוי, הענף צפוי להגדיל את פליטת המזהמים בשיעור של מאות אחוזים בשלושים שנה הבאות.

      הפרדוקס שהורג אותנו

      במחקר שפורסם לאחרונה באחד מכתבי העת המדעיים הנחשבים בעולם{ {PLOS Medicine , נבחנה סוגיית ההשפעה הבריאותית והסביבתית של שימוש במזגן , שמסקנותיו מחדדות את אחד מהפרדוקסים הקטלניים. העליה בטמפרטורות גוררת שימוש מאסיבי במזגנים, שלצורך תפעולם, נדרשת אנרגיה רבה. יצורה, פולט לאוויר מזהמים שבתורם מחריפים את משבר האקלים. הבעיה הולכת וגוברת אף בשל השימוש במזגנים, גם לצורכי חימום. למעשה, מטרתו העיקרית של המזגן היא לקרר, והספקו נקבע בהתאם לתפוקתו הרצויה בקיץ. על מנת להבין זאת טוב יותר, קחו לדוגמא תנור ספירלה, שכל אחד מסליליו פועל בהספק של 0.7 קילוואט. כך יוצא כי תנור סנדרטי עם 3 סלילים מפיק חום של 2.1 קילוואט. אולם המזגן שמותקן באותו סלון מפיק 25 אלף BTU - או במילים אחרות 7.3 קילוואט.

      דובר על עוצמה חזקה מידי ובלתי מידתית לחלל החדר. ואם כבר עסקינן במחקרים, לאחרונה התברר כי מערכת החימום התת רצפתית הומצאה כבר בתקופת השלטון של האימפריה הרומית. למעשה, ארכיאולוגים מצאו שרידים של מערכות חימום תת-רצפתיות. החדר שזכה לחימום היה חדר חם עם רצפה כפולה, על גבי הרצפה התחתונה היו עמודים בגובה כ-50 עד 60 ס"מ ועליהם לוחות אבן שהיוו את הריצוף של החדר החם. צמוד לקירות, במפלס הרצפה התחתונה, בערה אש, הלהבות והאוויר החם עברו ברווח שבין הרצפה התחתונה לעליונה ובין העמודים. בקירות החדר היו ארובות, שחיברו את החלל שבין הרצפות אל האוויר שמעל לגג החדר ודרכן יצא האוויר החם וגם העשן למעלה. כך גם קירות החדר זכו לחימום. למעשה, הרומים השכילו להבין כי תחושת הנוחות התרמית תלויה גם בטמפרטורת האוויר וגם בטמפרטורה של הקרינה, הנוחות התרמית הטובה ביותר מושגת אם שני הערכים האלו שווים. חימום תת-רצפתי גם מחמם את האוויר וגם מקרין חום בחדר, שניהם במידה שווה.

      הכותב הוא מנכ"ל חברת תרמוטק