האבק שנמצא בבתים שלנו רחוק מלהיות רק מפגע ויזואלי, מדובר על אחד ממחוללי המחלות המרכזיים ביותר, בהיותו מורכב מחלקיקי שיערות, חרקים, עפר ואסופה של תאי עור מתאים. מיליוני מיקורבים חיים על כל גרגר שלו ומרחפים בכל פינה בחללי המחייה שלנו. לכאורה, שימוש בשואב אבק אמור להתמודד ביעילות רבה עם הסיכון שטמון בחשיפה לאבק, אולם בפועל, הבעיה היא כי כל השואבים, ואין זה משנה באיזו טכנולוגיה הם עובדים, פולטים בחזרה לחלל חלק מסוים של החלקיקים שנשאבו לתוכם. כך למעשה נוצר מצב בו אבק מזוהם שהיה כלוא בתוך השטיח, המזרון או הספה, נשאב אל מחוץ לאותם אלמנטים ואנו נחשפים לחלקיקיו המזוהמים.
כל שואבי האבק עובדים על בסיס אותה השיטה: יניקה בוואקום, שנוצר על ידי משאבת אוויר שמופעלת באמצעות מאוורר צנטרפוגלי. הלכלוך שנכנס לשואב, עובר תהליך של סינון ובסופו נפלט שוב לחלל. התוצאה תלויה בשיטת הסינון אולם בשורה התחתונה, גם השואבים האיכותיים ביותר, פולטים בחזרה מזהמים לחלל. וכך למשל, במפרט הטכני של דייסון - V11 , נכתב כי המערכת שומרת בתוכה 99.97 מן האבק, עד לגודל של 0.3 מיקרון.
למעשה, הסיכון שנקף לבריאות הציבור כתוצאה מחשיפה לאבק בחללים ביתיים, גדול הרבה יותר מכפי שנדמה לנו: בשנת 2016 נערך מחקר לתיעוד של הארגניזמים שמצויים באבק שבסביבה הביתית. מטרת המחקר הייתה בין היתר לשפוך אור על האופן שבו חלקיקי האבק שמרחפים ללא הפרעה בסביבה הבייתית עלולים להיות אפיק נוסף שבו מתפתחים חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כאשר החוקרים ניתחו את הדגימות, נמצא כי הם כוללות, גנים חיידקיים שתורמים לעמידות של חיידקים.
בנוסף לאיום המיקרוביולוגי שטמון באבק, חשיפה אליו מהווה בעיה חמורה לעשרות מיליוני אנשים בעולם שסובלים מאלרגיות ובכללם גם המונים שרגישים לקרדית האבק ולהפרשותיו של היצור הקטנטן :מדובר על אקרית מיקרוסקופית שחיה במגורי אדם בתנאי אבק. היא ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגית לאנשים הרגישים להם כאשר הם באים במגע עם האף ומערכת הנשימה. עבור 15% מהאוכלוסייה, האלרגיים לקרדית האבק, תגרום החשיפה להפעלת מערכת החיסון, מה שיתבטא בקוצר נשימה, גודש באף, נזלת מימית, כחכוח בגרון וכו'.
אז מה הפיתרון? ככל שמדובר על מצעים ואלמנטים אחרים, אותם ניתן לכבס ולהרתיח, כמובן שמדובר על חלופה בטוחה בהרבה. אולם כמו בכל דבר בחיים הללו, באמצעות כסף ניתן למצוא פתרונות יעילים יותר, כן, גם כאשר מדובר על שואבי אבק. מה הכוונה? בשואבי אבק אלחוטיים, רובוטיים וכו', יחידת השאיבה מחוברת למוצר עצמו, שנמצא בחלל אותו אנו מעוניינים לנקות. אלא שקיימות מערכות שאיבה מרכזיות שפולטות את כל חלקיקי האבק מחוץ לחלל החדר.
לא מדובר על טכנולוגיה מהפכנית אלא פשוט על יחידת שאיבה שמותקנת מחוץ לבית, לרוב בחניה או במרפסת השירות. שלומי בן שושן, מנכ"ל חברת שאברב, מסביר: "המערכת מותקנת בתוך הקירות: כל שקעי השאיבה מחוברים בצנרת וואקום ליחידת השאיבה המרכזית שנמצאת מחוץ לחלל, כך שמבחינת סילוק חלקיקי אבק ומזהמים, זה הפיתרון היעיל ביותר". כמו כן, חלק מהחברות מספקות מערכת כזו, שכוללת מיכל איסוף בנפח ענק של 15-30 ליטר, שמצריך ריקון אחת לתקופה. להבדיל, השואבים הבייתיים הרגילים ולבטח שואבי המוט, כוללים לרוב מיכל איסוף בנפח מזערי של עד ליטר.
אולם בטרם תרוצו לחנות לרכוש כזו, יש מספר דברים שעליכם לדעת: ראשית, היא יקרה משמעותית מכל שואב אחר. בעוד שטווח המחירים של שואב רגיל נע בין 3,000 -1,500 שקלים, העלות של שואב מרכזי מתחילה ב-7,000 שקלים ומטפסת צפונה ל- 11,000 שקלים. בנוסף, גם אם יש לכם את הממון לרכוש שואב כזה, ואתם יכולים לקבל החלטה ספונטנית, ההוצאה לפועל של העניין - אינה כה פשוטה ומצריכה תכנון מוקדם. היות ומדובר על יחידת שאיבה שמותקנת בתוך הקיר, האפשרות היחידה לעשות את זה היא במהלך שיפוץ יסודי מאוד של החלל או תוך כדי בניית המבנה מלכתחילה.