כשהסכמתי לקבל על עצמי את סיקור המשחק החדש בסדרת "Resident Evil", לפני שבועות ספורים בלבד, לא דמיינתי עד כמה משחק האימה הזה ירגיש קרוב למציאות. זומבים אמנם עדיין לא הגיעו לעולם שלנו, אבל למרות זאת, אווירת "סוף העולם" המאפיינת משחקים כגון אלה, מרגישה תקפה גם בחיי היום יום העכשוויים שלנו.
בדרך כלל אני משחקת במשחקים בשביל לברוח לכמה שעות מהחיים האמיתיים שלי. במקרה הזה, אסקפיזם לא היה פה. בסופו של דבר, ניתן גם לזקוף את זה לטובתו של המשחק. כדי להתחרות בתחושת האימה שהפכה לברירת המחדל שלנו בחיים, צריך משחק אימה להיות אפקטיבי במיוחד בשביל להישאר מפחיד. ועכשיו, קל מאוד לומר - Resident Evil 3 הוא ללא ספק מפחיד.
שלום מר נמסיס
המשחק החדש הוא למעשה חידוש למשחק השלישי בסדרה, שיצא במקור בשנת 1999 (מאז הספיקו להשיק בסדרה ארבעה משחקים מרכזיים נוספים, וכן עוד שלל של משחקי ספין-אוף). עם זאת, כשאני כותבת "חידוש" אני מתכוונת ל"וואו, הם בעצם בנו את כל המשחק מחדש וזה נראה ממש מהמם". הטכנולוגיה מאחורי המשחק החדש עושה עבודה מדהימה ויוצרת עולם ריאליסטי ושופע באווירה. הגרפיקה הנהדרת תגרום לכל מפלצת חדשה להוריד לכם את הלב לתחתונים, ועיצוב הסאונד האפקטיבי תורם גם הוא לאווירה, במיוחד במערכת סאונד היקפית.
הסיפור עוסק כרגיל בזומבים של תאגיד "Umbrella", שמשתלטים אט אט על עיר קטנה. הדמות הראשית בה תשחקו היא ג'יל וולנטיין, שמגיעה לרחובות העיר כדי לעצור אותם. גם אם לא שיחקתם במשחק המקורי, לא תמצאו בסיפור הזה הפתעות או יצירות מיוחדות. זה סיפור אימה אפקטיבי ותו לא. האימה עצמה, לעומת זאת, הרבה יותר מרשימה. הזומבים רבים, התחמושת מעטה ואפילו יכולות ההתחמקות המרשימות של וולנטיין לא מספיקות כדי להגיע לתחושת ביטחון מספקת במהלך הקרבות.
בצד השני, כנבל המשחק, נמצא "נמסיס", מפלצת גדולה וקשוחה במיוחד שרודפת אחרי וולנטיין. הדמות באמת מפחידה ומלחיצה, אבל קונספט ה"אותה מפלצת חוזרת לרדוף אותך שוב ושוב" יושם בצורה מוצלחת יותר במשחקים הקודמים בסדרה. ולמרות שנמסיס קצת מעיק, שאר החלקים במשחק פשוט מבריקים. הפאזלים הסביבתיים שצריך לפתור בין הקרבות נותנים כמה דקות מבורכות של שלווה בין קרב מלחיץ אחד לזה שאחריו.
קורבן של התקופה
התקופה המוזרה בה אנחנו חיים שמה את Resident Evil 3 המחודש בסיטואציה מוזרה. קל להבין גיימרים שלא מעוניינים לבקר בעולם מלא זומבים ולהישאב להרפתקאות אימה בימים אלה, בהם המציאות שלנו מפחידה לא פחות מהדימויים המופיעים על גבי המסך. גם אני נאלצתי, יותר מפעם אחת, להכריח את עצמי להפעיל אותו במקום להירגע מול סדרה קומית בנטפליקס או כותרים מלחיצים קצת פחות, וזה קצת לא פייר. המשחק הזה פשוט מעולה. הוא היה מעולה ב-1999 והוא אפילו מעולה יותר עכשיו. יכול מאוד להיות שזהו אינו משחק האימה שאנחנו צריכים כרגע - אבל זה ללא ספק משחק האימה הכי מוצלח שהיינו יכולים לקוות לו.