בסרטון: טראמפ חותם על צו לרפורמות במשטרה (צילום: רויטרס)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על צו נשיאותי אשר אוסר באופן זמני את הכניסה לארה"ב של אזרחים זרים שמעוניינים לקבל אשרות עבודה מסוגים L1;H1B;H2B; J. הצו הנשיאות יכנס לתוקף מה-24 ביוני וימשך עד 31 בדצמבר 2020 והוא גם מאריך מיידית את תוקף איסור הכניסה של המבקשים להגר לארה"ב מקטגוריות מסוימות.
הצו אינו חל על מי שכרגע נמצא בתוך או מחוץ לארה"ב וכבר מחזיק באשרת עבודה לארה"ב. כמו כן הצו לא חל על מי שמבקש להאריך או לחדש אשרה קיימת. על פי הצו, תיאסר הכניסה של מבקשי האשרות ובני משפחתם לרבות מי שהגיש בקשה לאשרה אך טרם קיבל אותה לא יוכל להיכנס לארה"ב. עם זאת, להכרזה יש השפעות רבות על חברות היי-טק ישראליות רבות, וכאלו שמתכננות להעתיק פעילותן לארצות הברית.
"אתמול היה מאוד ברור שטראמפ יכריז על איזושהי מגבלה שנוגעת לויזות. חשבנו שהמגבלה תהיה על חזרה לניו - יורק לאנשים בעלי ויזת עבודה. לקראת שעות אחר הצהריים של ישראל החלטתי שרק בשביל לא לאבד את האפשרות לחזור לניו - יורק, אני קונה כרטיס לאותו היום בלילה ונוסעת חזרה. שעתיים לתוך הטיסה קיבלנו את העדכון על ההודעה של טראמפ שבעצם לא מגבילה", אמרה נטע, שעובדת בחברת ייעוץ בניו - יורק כמעט שנתיים.
"ברגע שקיבלתי את ההחלטה, פשוט הבנתי שהסיכון יותר גבוה אם אני לא אוכל לחזור לניו יורק וזה יהיה הרבה יותר בעייתי מאשר שתמיד אוכל לחזור לישראל ומה שאני מפסידה הוא רק שבועיים בבידוד ואת המחיר של הכרטיס טיסה וזה בעצם המצב עכשיו. הגעתי לניו יורק, אראה מה קורה ובהתאם לאיך שירגיש אחליט אם אני נשארת או שאני חוזרת לעוד תקופה בישראל", הוסיפה.
איך הדבר עשוי להשפיע על תעשיית ההיי-טק הישראלית?
לארה"ב נכנסים מידי שנה עשרות אלפי ישראלים באשרות עבודה אלה. עבור חברות ישראליות ככלל וחברות הייטק בפרט, מדובר באתגר קשה ופגיעה פוטנציאלית בלתי מבוטלת. כך למשל חברות ישראליות שזכו במכרז לספק עבודה מסוימת בארה"ב ובמסגרת זו התכוונו לנייד עובדים לאחר הקורונה עלולות להימצא בפני בעיה.
אם אכן ההגבלות יצאו לפועל ללא החרגות ואף יוארכו, זו עשויה להיות פגיעה קשה בתעשיית הסטארט-אפ המקומית בישראל, ואף עבור חברות ישראליות גדולות שמעוניינות להרחיב את פעילותן לשוק האמריקני. ישראל ידועה כמעצמת הסטארט-אפים ומדי שנה עשרות סטארט-אפים מתרחבים לארצות הברית. עם זאת יש לציין ולהרגיע כי בשלב זה לא ברור עד כמה הפגיעה חמורה, שכן גם ככה חברות רבות מקיימות את הפעילות הגלובלית לרבות פגישות, באמצעות פלטפורמות הוידאו השונות.
"אי אפשר לדעת כיצד זה ישפיע על ישראל. ההכרזות של טראמפ מן המפורסמות, זה שלא כולן הן ארוכות טווח. מעבר לכך, הרילוקיישנים לא היוו נקודה מרכזית בהיי-טק הישראלי. קשה לקמת את זה, ויש לזה חשיבות אבל לא הייתי מפריז בה. זה נראה לי גם כצעד כזה קצר מועד שאני בטוח שיהיו ממנו החרגות רבות כמו שקרו עם דברים רבים שטראמפ עשה", אמר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.
"זה התחיל בקול תרועה רמה, ואחר כך זה התפרק לכל מיני גורמים. הקשר שבין ההיי-טק הישראלי להיי-טק האמריקני הוא כל כך הדוק בכל מובן שהוא, שקשה לי לראות איך זה נסגר. לא ברמה המדינתית, גם ברמה האנושית, הקשרים, החברות. אני חושב שטראמפ רמז למדינות אחרות ואולי זה חלק ממלחמת הסחר עם סין. מצד אחד הוא לא רוצה לפגוע בסחר, אבל מצד שני לא רוצה שסינים יהגרו. עם כל האנשים ששוחחתי, אף אחד לא קפץ ואמר אסון והתחיל למרוט את השערות. הרוב היו אדישים", הוסיף.
"הצו מחריג חברות הקשורות לסיוע בטיפול או מניעת נגיף הקורונה"
לדברי עו"ד צבי קן תור, יו"ר ועדת אשרות העבודה בלשכת המסחר ישראל ארה"ב, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד קן תור & עכו, עבור חלקן קיים פתרון אך יישומו מצריך תכנון מראש כגון היערכות להגשת בקשה לקבלת אשרת 1-E המקדמת את הסחר בין המדינות ואשרת 2-E המאפשרת השקעה בארה"ב אשר אושרה לישראלים ב-6 במאי 2019. עו"ד קן תור מבהיר כי הצו החדש מחריג חברות שיוכיחו כי מטרת הכניסה לארה"ב הינה לסייע קשורה לסיוע בטיפול או מניעת וירוס הקורונה, או כי הכניסה לארה"ב חשובה להגנה, אכיפת חוקים, דיפלומטיה, ביטחון לאומי של ארה"ב.
פרסום המהלך מגיע לאחר עליה של מאות אחוזים בדחיית בקשות של חברות אמריקאיות בינלאומיות לאשרת ההיטקיסטים והקשחת התנאים לקבלת אשרת עבודת מומחים מסוג H1B כחלק ממדיניות טראמפ - 'עובדים אמריקאים תחילה' - המגבילה את האפשרות למומחים לעבוד בארה"ב בעיקר במקצועות ההיי - טק והרפואה.
על פי המחקר שערכה הקרן הלאומית למדיניות אמריקאית {{ NFAP, שניתחה את נתוני רשות ההגירה והאזרחות USCIS, בשנת 2015 (שנה פיסקלית) עמד שיעור הסירוב לבקשות ראשוניות לויזה מסוג H1B על 6% ואילו נכון ל 31.3 השנה חלה קפיצה לרמה של 33%. מדובר על עליה בשיעור של 450%. ההקשחה במדיניות באה לידי ביטוי בהכבדת הבדיקות על מבקשי האשרה וכפועל יוצא - גם במספר הבקשות שנדחו.