תשכחו מתואר: זו הדרך הנוספת לעבוד בתעשיית ההיי-טק

המחסור בעובדים מיומנים בתעשיית היי-טק של אומת הסטארט-אפ חמור וכיום מעריכים אותו בכ-15,000 משרות. ישראל הפכה להיות הבסיס השני ולעיתים גם השלישי של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, כשניתן למצוא כאן משרדים של אמזון, אפל, גוגל, פייסבוק ואינטל. יתרה מכך, חלק מענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מפעילות 2 משרדים. על המחסור הגדול מנסים לפצות בשנים האחרונות באמצעות "בוט-קאמפ", קורס אינטנסיבי, ממוקד וקצר במשך של שלושה חודשים עד חצי שנה, שמכשיר אנשים להשתלב בתעשיית ההיי-טק. החל מבודקי תוכנה ועד למתכנתים. לפי נתוני הרשות לחדשנות יש היום לפחות 20 מסגרות הכשרה חוץ אקדמיות המקיימות 'בוטקאמפ', כאשר אלה אחראיות לגידול ממוצע של 20% בהיצע של כוח אדם מיומן בהיי-טק.

ישנם סוגים שונים של בוטקאמפ: יש חברות המשמשות המממנות מספר בוטקאמפים, ישנם בוטקאמפים הממומנים בכלל על ידי הרשות לחדשנות ולא על ידי חברה, ויש בוטקאמפים שמקבלים מימון ממספר חברות. יחד עם זאת יש לשים לב לכך שיש חברות שמשתמשות במושג כדי לדרוש עלות מלאה עבור הקורס (כ- 20 אלף ש"ח) שלמרות היותו מאד אינטנסיבי, הוא אינו ממומן. מדובר במצב שבו כולם מרוויחים: החברה מרוויחה עובדים בשכר נמוך יחסית (בשכר של 12 אלף במקום 20 אלף למשל) והעובדים מצידם מרוויחים רכישת ניסיון ראשוני בתחום. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי החברה אינה מתחייבת לספק לבוגרי הבוטקאמפ עבודה.

לדברי ד"ר ענת רפופורט, פסיכולוגית תעסוקתית מאתר לימודים בישראל (universities-colleges) המעניק הכוונה וייעוץ למבקשים לרכוש השכלה או מקצוע, במחנות אלה לומדים בעיקר שפות תכנות כגון html, css, java script ועוד. יש בוטקאמפ לתוכנה, בוטקאמפ לסייבר ובוטקאמפ לאוטומציה. לדבריה, קיימים 2 הבדלים עיקריים: הראשון הוא באינטנסיביות והשני במימון ובעלות הקורס.

קהל היעד הוא בעיקר בוגרי תואר ראשון במקצועות מדעיים, במקצועות ההנדסה ולפעמים גם ממקצועות מדעי החברה המעוניינים לעשות הסבה מקצועית לתחום ההיי-טק. לדברי ענבר טופז מנהלת אתר 'לימודים בישראל', תחומי הבוטקאמפ הפופולאריים הם בפיתוח ותכנות - בשפת C/C++, Full Stack,, machine learning , data science , BI וסייבר. מניתוח הגולשים ב"אתר לימודים בישראל', מבין המסגרות החוץ אקדמיות המציעות "בוטקאמפס", המסגרות הכי מחופשות על ידי מתעניינים בגוגל הינן - אקספריס ואינפיניטי לאבס וכן כי מרבית הדרישה היא לקורסים של data science ופול סטאק.

לדברי ד"ר רפפורט, רוב האנשים מגיעים עם רקע בתחום. מי שאינו מגיע עם רקע, עלול להתקשות בקורס. ישנם מקומות אשר מציעים מכינה לאותם אלו שאינם מגיעים עם רקע מתאים ומעוניינים להשתתף בבוטקאמפ.

קורס תוכנה רגיל ממומן על ידי המשתתף ועולה הרבה כסף. לעומת זאת, 'בוטקאמפ' ממומן באופן חלקי או מלא, על ידי גופים שונים: הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) וחברות הייטק גדולות (למשל מייקרוסופט, סיסקו ועוד). כלומר, ניתן ללמוד ב'בוטקאמפ' בעלות נמוכה או ללא עלות כלל. עם זאת, הוא דורש שלמועמד יהיו חסכונות, שכן כאמור לא ניתן לעבוד ולהתפרנס בתקופת הקורס (בחלק מהמקומות נותנים מלגות, כך שגם מי שאין לו חסכונות, יוכל להשתתף).

חלק מהמסגרות מציבות תנאי סף הכוללים ציון פסיכומטרי, תואר ראשון עם ציון ממוצע מסויים, תהליכי מיון, הכוללים מבחנים בתכנות, הבודקים פרמטרים קוגניטיביים (למשל: יכולת לימוד מהירה, חשיבה ריאלית) לצד פרמטרים אישיותיים (למשל, מוטיבציה ללמידה עצמאית ונטייה לחדשנות) הנבדקים בראיון אישי. ד"ר ענת רפפורט מדגישה כי החברות המממנות מגישות למעבירי הקורס דרישות טכניות שהן מצפות מבוגרי הקורס לעמוד בהן עם סיום ההכשרה. הבוטקאמפ מכשיר לפי דרישות אלו, כדי שהעובדים יתאימו לתעשייה, עם סיום הבוטקאמפ.

לפי נתוני חברת דבליפ העוסקת בייעוץ בתחום פיתוח התוכנה ומקיימת בוטקאמפ, בקורס האחרון שהסתיים הגישו 300 איש ואישה מועמדות. מהם הגיעו 150 למבחן הראשון, מהם התקבלו 23 בלבד ורק 12 סיימו את ההכשרה. לסיכום אומרת ענבר טופז, הבוטקאמפ נותן הזדמנות להיכנס להייטק, גם למי שלא למד תואר בהנדסת תוכנה או מדעי המחשב. זה מסלול קשה, הוא אינו מבטיח עבודה במאה אחוז, אך נותן הזדמנות למי שמגיע מתחומים שונים ורוצה לעשות הסבה להייטק.