וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יום המיחזור הפסולת האלקטרוני: שיא באיסוף הפסולת בשנה האחרונה

יוסי חזאי, ייו"ר תאגיד "אקומיוניטי"

14.10.2020 / 10:10

בשנתיים האחרונות יש גידול בהיקף המחזור של פסולת אלקטרונית והוא עומד על כ-60 אלף טון בשנה. שותפים לפעילות האיסוף הם מחזיקי הפסולת - הצרכנים הפרטיים, חברות ועסקים וגופים ציבוריים ואתרי הטיפול בפסולת. אז מה אפשר לעשות? דעה לכבוד יום המיחזור הפסולת האלקטרוני

גרטה ביום כדור הארץ: "משבר הקורונה הוא הזדמנות"/צילום: רויטרס

מטרות החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012: לעודד שימוש חוזר בציוד אלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת, למנוע את הטמנתה, להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של פסולת אלקטרונית וסוללות על מנת למנוע זיהום מי התהום , שמירה על בריאות הציבור והפיכת המרחבים הציבוריים לנקיים מכל סוג פסולת או מפגע.

הפסולת האלקטרונית מהווה רק 2% מכלל הפסולת המוצקה אבל מייצרת כ-70% מסך הרעלים המסוכנים, ומכאן חשיבות הפעילות של התאגיד. האחריות ליישום החוק הוטלה על היבואנים והיצרנים של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה על פי עקרון "המזהם משלם" והם נדרשים לשלם דמי טיפול שנקבעים על ידי התאגיד עימו הם קשורים בהסכם, בהתאם להיקף המכירות לסוג המוצרים וכל זאת על מנת לעמוד ביעדי המחזור שקבע המשרד להגנת הסביבה.

החוק נחקק בתקופתו של השר גלעד ארדן, כעוזר השר בזמנו, ליוויתי את תהליך החקיקה. , בימים אלו לקחתי על עצמי לפעול ולשפר את הכשלים שיצר החוק. מחזור הפסולת מבוצע באמצעות גופי היישום , שני תאגידים - שאחד מהם הוא אקומיוניטי - תאגיד חברתי למחזור פסולת אלקטרונית שמטרתו החברתית -לקדם העסקת אנשים עם מוגבלות בתחום מחזור פסולת אלקטרונית.

בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה ביוני 2016, בנושא הכשלים ביישום חוק פסולת אלקטרונית, הודה ישראל דנציגר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר ש"ישנה תחרות מחירים קשה בין התאגידים מבלי שבוצעה הסדרה מתאימה, כך שאין די תקציב לפעול לאיסוף פסולת אלקטרונית ברשויות המקומיות, לדאוג למחזור בסטנדרט גבוה ולהשקיע בתקציבי שיווק ופרסום להעלאת המודעות הציבורית לנושא".

בשנתיים האחרונות יש גידול בהיקף המחזור של פסולת אלקטרונית והוא עומד על כ-60 אלף טון בשנה. שותפים לפעילות האיסוף הם מחזיקי הפסולת - הצרכנים הפרטיים, חברות ועסקים וגופים ציבוריים ואתרי הטיפול בפסולת.

חלוקת הנטל והחובה לממן את יישומו חלה כאמור על היבואנים היצרנים, אך בפועל פחות ממחציתם חתמו הסכם עם התאגידים, בכלל זה משרד הביטחון שבמשך שנים נמנע מלחתום על הסכם יבואן למרות מחויבותו עפ"י החוק למחזור פסולת אלקטרונית. חוסר האכיפה של המשרד להגנת הסביבה על המתחמקים (FREEE RIDERS) ממילוי חובותיהם יוצר תחושה ש"לא המזהם משלם - אלא המציית משלם".

את הפרצה הזו חייבת המדינה לסגור באמצעות המכס על ידי מניעת הכנסת ייבוא לישראל למי שאינו חתום עם תאגיד מחזור. בסמכות המשרד להגנת הסביבה להטיל קנסות ולאכוף את החוק ואני מצפה שיממשו את סמכותם על מנת ליצור שוויוניות ואחריות משותפת של מי שהחוק חל עליו.

יוסי חזאי. יח״צ,
יוסי חזאי, יו"ר תאגיד "אקומיוניטי"/יח״צ

מעבר למדד המחזור הכמותי המוטל על התאגיד (50% ממשקל המוצרים החדשים) נדרשים התאגידים לקדם את המחזור באופן איכותי. המשרד להגנת הסביבה פנה לתאגידים ודרש שיציעו תקן למחזור מקררים ובפועל קיבל שתי הצעות שכל אחת מהן נסמכת על תקן אירופאי מחמיר. לאחר שבחנתי את הנתונים, הגעתי למסקנה שאימוץ תקן אירופאי קיים אינו ישים ואינו מתאים למצב הקיים במדינת ישראל. יישום המחזור בהתאם לתקן שנדרש ע"י המשרד מייקר את עלות הטיפול במקררים ובאופן הזה עלול לייקר את דמי הטיפול ליבואנים שישיטו את העלות הזאת בסופו של דבר על הצרכן הסופי שרוכש את המוצר.
בימים אלו אני פועל להקים וועדה משותפת של שני התאגידים שתציע תקן ישראלי מוסכם לטיפול במקררים במסגרת מפעל חדש שאמור לקום בשנת 2022.

במסגרת היותו של אקומיוניטי תאגיד מחזור, התאגיד חרט על דגלו להיות תאגיד חברתי למחזור ולקדם העסקה של אוכלוסייה בענף המחזור. גם סעיף 25 בחוק מחזור פסולת חשמלית ואלקטרונית, שאני גאה על חלקי בשילובו, קובע שגוף יישום מוכר - התאגיד "יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב המפעילים שעימם הוא קשור..". מרבית היבואנים והיצרנים, המשווקים והרשויות המקומיות, הקשורים עם תאגיד אקומיוניטי , עושים זאת בשל מחויבותו מחד ופעילותו הבלתי מתפשרת לקדם ולהגדיל את כמות העובדים בעלי מוגבלות המועסקים בתחום , בהעסקה ישירה. התאגיד נותן תמריץ להתקשרות והנחות לאתרי פסולת המעסיקים עובדים עם מוגבלות.

"אקולוגיה לקהילה מוגנת" הוא מפעל דגל שהתאגיד מציג כ"זרקור" וכמודל לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעשיית המחזור בהתאם לרמת המגבלה ואפשרות הקידום האישי לרבות רכישת מקצוע שמאפשר השתלבות בתעשיית ההייטק ויש דוגמאות לא מועטות של הצלחה בנושא.

סמארטפונים. ShutterStock
גידול בהיקף המחזור של פסולת אלקטרונית והוא עומד על כ-60 אלף טון בשנה/ShutterStock

נשאלתי לא אחת, האם אני מרוצה מרמת המודעות בישראל למחזור בכלל ופסולת אלקטרונית בפרט- תשובתי מורכבת - יש עלייה במודעות אבל קידום המחזור באופן מעשי מחייב פעילות הסברתית מחד ויתר מעורבות של גופים מובילי דיעה לקידום הנושא. תאגיד אקומיוניטי פועל להגברת המודעות לגבי חשיבות הטיפול בפסולת אלקטרונית למען הסביבה ולמען אוכלוסייה עם מוגבלויות בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות רבות, תוך ביצוע פעולות הסברה בבתי הספר ובקרב הציבור הרחב. התאגיד נותן חסות לפעולות רבות המתבצעות עבור הקהילה (בשיתוף "אקולוגיה לקהילה מוגנת") - אספקת מחשבים מחודשים למשפחות נזקקות, תרומות מחשבים ויצירת שיתופי פעולה עם גופים שונים , לדוגמא : תנועות הנוער - עתיד המדינה , שיסייעו בעיצוב דעת הקהל בקרב הנוער ובקהילה. שתוף הפעולה הראשון בנושא הוא עם תנועת "הצופים" בראשות המזכ"ל קלי כהן ויניב , שפועלים יחד איתנו לקידום הנושא וכבר נקבעה פעילות מקדימה בעשרת ה"שבטים" הראשונים שיפעלו לקידום הנושא בקהילה.

בהזדמנות זאת אני פונה אל כלל הציבור ומבקש את עזרתכם לחיזוק הקיימות ולהירתם למחזור פסולת בכלל ופסולת אלקטרונית בעיקר. זכרו שכל צרכן במדינת ישראל שהחליט לחדש ולהחליף מקרר - זכאי לפינוי של המקרר הישן ללא תשלום , בהתאם לכללים שנקבעו (ניתן למצוא באתר התאגיד - (Ecommunity-erp.co.il


יוסי חזאי יו"ר תאגיד "אקומיוניטי" - תאגיד חברתי למחזור פסולת אלקטרונית.

  • עוד באותו נושא:
  • מיחזור

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully