האם תם עידן הסקרים? בשבוע שעבר, שוב צפו ועלו הטענות כנגד השיטה הישנה. על אף שבשורה התחתונה ג'ו ביידן אכן עמד בתחזיות וניצח את דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ההפרשים במדינות שחזו ניצחונות גדולים, כמו ויסקונסין ומישיגן, היו קטנים בהרבה. אותנו זה כמובן החזיר לתחזיות הבחירות כאן בישראל, כשגם פה נהגנו "להאשים" לא אחת את הסקרים.
אלון רוזנטל הוא מנכ"ל ומייסד חברת Whizzco המספקת פלטפורמה למדידת מדיה דיגיטלית, נתונים ואנליטיקה בדגש על עולמות תוכן. את החברה הוא הקים עם אחיו גיא ב-2017 והיא פועלת מרמת גן ומלוס אנג'לס. כדי לפשט את העניינים נספר שבחברה עושים, בין היתר, אופטימיזציה - התאמת תוכן מפרסמים לגולשים המעוניינים בו. הוא יודע דבר או שניים על טירגוט, אבל לפני שהוא קושר את התחום הזה לבחירות, הוא טוען כי מוקדם עדיין להספיד את טכניקת הסקרים: "התחום הזה עדיין לא פשט את הרגל", הוא אומר, "בתעשיות רבות משתמשים בסקרים גם אם פעם אחר פעם מוכח כי הם מייצרים מצג שרחוק מהמציאות. אני מעריך שהסיבה המרכזית להמשך השימוש בהם נובעת מהרצון לייצר תוכן, ובעיקר, הרצון לייצר רייטינג".
סקר הוא אכן בר הטיה, בין אם במתכוון או שלא. העניין הוא שאנחנו נמצאים בעידן טכנולוגי כל כך מתקדם, שבו כל כך הרבה פלטפורמות ברשת יודעות לא רק מה עשית, אלא גם חוזות מה אתה עומד לעשות. אז מדוע לא משתמשים בהן?
"אין ספק שהחלופה המהימנה ביותר לסקרים המסורתיים היא השיטה בה משתמשים בעולם הפרסום - צביעת אנשים לפי כל מיני פרמטרים המזוהים איתם ועם הפרופיל שלהם", אומר רוזנטל, "כך, למשל, ניתן לסכום את כלל האמריקנים ששינו את תמונות הפרופיל שלהם בפייסבוק לתמונות עם לוגו של המחנה הדמוקרטי או הליברלי. בכלל, קיבוץ הנתונים מכלל הרשתות החברתיות הקיימות, ובפרט מטוויטר, שהיא כידוע רשת חברתית בעלת אופי פוליטי יותר, אבל ללא ספק גם מפייסבוק, סביר שיציגו תמונה מהימנה יחסית. ניתן להתייחס גם לרשתות נוספות - בארה"ב, למשל, נוסדה רשת חברתית חדשה ולא מסוננת בשם 'פרלר'. הכלל בה הוא שאין כללים ואנשים מביעים שם את דעתם באופן מאוד גלוי, מבלי שיש מי שיעצור או יצנזר אותם. סביר שגם רשת חברתית שכזו תייצר תמונת מצב אמינה. אפיק נוסף שניתן להתייחס אליו בתהליך ניבוי תוצאות בחירות הם הטוקבקים בכתבות ובמאמרים בעיתונות הדיגיטלית, ובפרט אלו במקומונים (שם יש פילוח טוב יותר בהיבט הסקטוריאלי לפי מדינות)".
על פי רוזנטל, סכימה אלגוריתמית של כל הנתונים הנ"ל, בשילוב סטיית התקן של הסקרים מהבחירות הקודמות, יכולה להצביע באופן מהימן על תמונת המצב הנוכחית של תוצאות הבחירות בארה"ב.
אבל גם בדרכים אלו, הנשענות על עולם הביג דייטה, ישנה בעיה עיקרית שלא ניתן להתעלם ממנה - הזכות לפרטיות. "כחלק מדמוקרטיה זכות הבחירה היא חשאית, ולכן מתקיימת סתירה מוחלטת בין הזכות הזאת לבין הידיעה מראש מה אתה מתכוון להצביע, ומכאן שסביר שינסו גם לשנות את דעתך בדרכים אגרסיביות יותר", מדגיש רוזנטל. "זו אחת הסיבות שבעולם הפרסום שמים דגש על פרטיות, לדוגמה ב -GDPR שחל באירופה (רגולציה האוסרת על איסוף, סחר והעברת כל מידע אישי לכל מטרה).
"נשאלת השאלה כיצד ניתן לשלב בין השאיפה לנבא תוצאות של מהלך פוליטי או אחר בצורה האמינה ביותר, לבין השאיפה לשמור על הזכות לפרטיות של כל אדם. האם העולם ישתחרר מהסקרים? עוד מוקדם לדעת. אני מאמין שכל עוד גופי התקשורת רבים על כל פיסת רייטינג, והסקרים המוכרים בהחלט מייצרים כותרות ועניין, כנראה שאלו עוד ישארו איתנו לא מעט שנים" מסכם רוזנטל.