אחת לכמה זמן, סביב העמקת השפעתן של ענקיות האינטרנט והטכנולוגיה, אנחנו עדים לביקורת ציבורית ורגולטורית קשה עליהן. בהקשר זה ראוי לציין שני מהלכים שאירעו השבוע. האחד, הפרידה של ענקית הטכנולוגיה אפל מענקית השבבים אינטל. לאחר 15 שנה של שיתוף פעולה בהן הוטמעו השבבים של אינטל במחשבי אפל, משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר בעולם הטכנולוגי. השני, הודעת ענקית האינטרנט - גוגל, כי תחדל להציע אחסון חינם בלתי מוגבל בשירות הפופולרי שלה 'Google Photos'.
לכאורה מדובר בהחלטות לגיטימיות מבוססות היגיון עסקי. מאחורי החלטה של אפל להיפרד מאינטל עומדת השאיפה להגביר את השליטה על הארכיטקטורה ועל טכנולוגית הליבה של מוצריה וסביר שאף יאפשר לחברה למכור את מחשביה בתג מחיר נמוך יותר. צעד זה ירחיב את היכולות הטכנולוגיות הפנימיות של אפל ויקטין את התלות שלה בטכנולוגיות ליבה של ספקים שלישיים.
גם המהלך של גוגל הוא מהלך עם היגיון רב בצידו. במשך שנים גוגל אפשרה, מטעמיה העסקיים והטכנולוגיים בלבד (ולא מתוך פילנתרופיה), אחסון חינם ובלתי מוגבל לתמונות באיכות גבוהה באמצעות שירות Google Photos שירות כה פופולרי שהפך למעשה לברירת מחדל של מיליארדים של משתמשים שמעלים מליוני תמונות מדי יום לשירות של גוגל. גוגל הסכימה לשלם הון תועפות על השירות הזה ולכאורה מה ההיגיון לתת אחסון חינם בלתי מוגבל לכל דורש היכן שמשאבים אלו עולים כסף רב.
אולם בחינה רחבה יותר מעלה תהיות על האופן שבו מתנהלות ענקיות הטכנולוגיה לשם ביצור עוצמתן על חשבון חופש הבחירה של המשתמשים.
המהלך של אפל אינו מפתיע. במשך השנים אפל ביצעה רכישות של חברות וטכנולוגיות לשם הנחת התשתית הנדרשת לייצר עצמאות בתחום המעבדים ומנגד נשמעו טענות שאינטל מתקשה לספק את הסחורה ויצרניות אחרות מזנבות בה ואפילו מציגות טכנולוגיות עדיפות. אלא שאפל מעדיפה לראות את המחשבים שלהם פועלים כמו האייפונים והאייפדים וליצור אינטגרציה מלאה בין כל מכשירי אפל, חומרה ותוכנה כאחד וחווית משתמש אחידה. אולם האינטגרציה המלאה וחוויית המשתמש האחידה תייצר חסם יציאה נוסף על המשתמשים. אלו ימצאו את עצמם כבולים לפלטפורמות השונות וה"גן הנעול" של הענקית מקופרטינו.
המהלך של גוגל בעייתי יותר כבר על פניו ומאפשר 'הצצה אל העתיד' על הצעד של אפל. גוגל הפעילה במשך שנים ארוכות מוצר מעולה בחינם. אמת אמריקאית ידועה היא שאין דבר כזה ארוחות חינם, וגם בעמק הסיליקון יודעים למשוך את הקהל עם פיתיון "עוף בשקל". גוגל הפעילה אסטרטגיה המתבררת כ'טורפנית'. מתחרים כמו Everpix, Loom, Ever, Picturelife התקשו להתמודד עם מוצר טוב בחינם ואפילו Dropbox הפכה לפחות רלוונטית. כעת, כשהיא למעשה השחקן היחידי דה-פקטו בשוק ולכל אחד ממשתמשיה מאות או אלפי תמונות של תיעוד אישי על שרתיה - גוגל יודעת שכל אחד מהם חש כבול או תלוי במוצר שלה ואף אחד מהם לא ימהר להעביר את תמונותיו על כל הכרוך בכך, קל ופשוט יותר לשלוף את כרטיס האשראי. דולרים בודדים ממאות מיליוני משתמשים ייראו טוב מאות בדוחות הכספיים, כסף קל באבחת החלטה.
מהלכים אלו בוודאי ישרתו את טובת החברות ומניותיהן הגיבו להודעות בעלויות שערים נאות. אולם מה לגבי כלל ציבור המשתמשים? הטכנולוגיה מטבעה תמיד מקדימה את הרגולציה וכשהאחרונה באה, לעיתים כבר מאוחר מדי. אולם בעידן המידע, הדיון הציבורי מהיר יותר אפילו מהטכנולוגיה וראוי שכוחן והשפעתן של ענקיות הטכנולוגיה והמידע יהיו במוקד הדיון הציבורי.
עו"ד אבי נדלר הוא ראש מחלקת חברות והייטק במשרד ENF אלי, נדלר פריידין ושות'