השנה האחרונה הייתה תעודת עניות למשרד החינוך. הלמידה מרחוק בזום הייתה מסורבלת, משעממת וכזו שהפכה עשרות אלפי התלמידים שהיו בעלי יכולת טכנולוגית להתחבר (לעומת רבים מדי שלא) למנותקים סמויים מהלימודים.
אך מסתבר שיש גם דרך אחרת: בעולם, תעשיית האד טק (education technology) העולמית היא תעשייה עשירה ומפותחת מאוד וקרנות הון סיכון משקיעות בה סכומים לא מבוטלים. בעשור האחרון גדל היקף ההשקעות העולמי בתחום פי 14. בחצי הראשון של 2020 עמדו ההשקעות על 4.5 מיליארד דולר, בדרך לשיא של 9 מיליארד דולר. ההערכה היא שההשקעות יגדלו עכשיו אף יותר ו-2020 תהיה שנת שיא בתחום. גודל שוק האד טק בעולמי מוערך 227 מיליארד דולר (סה"כ מחזור עסקים) המהווה רק 3.6% מההוצאה על שוק החינוך. כתוצאה מכך, מספר הסטארטאפים בתעשייה המציעים פתרונות יצירתיים להפוך את הלמידה למעניינת הרבה יותר, הם רבים ומגוונים. בישראל, לעומת זאת, כמעט ואין תעשיית טכנולוגיות לימודיות, אין השקעה של קרנות סיכון ולמרות שמדובר באומת הסטרטאפ, כמות המיזמים בתחום היא אפסית
לפי ד"ר יקי דיין, מנכ"ל ומייסד אדטק בישראל (חל"צ), קיימות שלוש סיבות עיקריות מדוע בישראל, למרות שהיא מובילה עולמית של סטראטאפים וטכנולוגיה אין תעשיית אדטק מפותחת. הסיבה הראשונה קשורה להבנה של מהי תעשיית האדטק. התפיסה העולמית של תחום זה רחבה ביותר וכוללת כל נושא של למידה, בין אם מדובר בלמידה מקצועית או פנאי ותחביבים, בכל הגילאים. כתוצאה מכך, יש דרישה גבוהה יותר לפיתוח מיזמים שיביאו פתרונות לכל עולמות הידע הללו.
לעומת זאת, בארץ, חלק גדול מהחברות התמקדו בעיקר במיזמים פשוטים יחסית המיועדים לבתי הספר בלי לחפש מודל עסקי אשר יוביל להתפתחות גלובלית. בעולם התחום עבר שינוי של ממש בעשור האחרון מתעשייה אזוטרית לתעשייה בפני עצמה. כמות ההשקעות בעולם צמחה מ 300 מיליון דולר בלבד ב-2010 להיקף מדהים הצפוי להגיע עד ל-20 מיליארד דולר ב-2020. הסיבה השניה היא תדמיתית וייחודית לישראל."אדטק" מתורגם בעברית ל"טכנולוגיות בחינוך", מינוח מצומצם המזוהה בישראל עם מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), הפעיל רק בתחומי למידה מוסדית ובית ספרית, ומפאת גודלו הוא כמעט מונופול בתחום בישראל.
אחת התלונות בקרב יזמי האדטק בישראל היא שמרבית המכרזים של משרד החינוך בתחום מגיעים למטח, ולכן מתקבלת תחושה שקיימת תעשיית אדטק עשירה בארץ אבל השוק הפרטי תופס אותה ככזאת שאין בה רווח. אולם זו תפיסה מוטעית. הסיבה האחרונה קשורה בגודל השוק הישראלי בהשוואה לעולם, וברמת המודעות הקשורה בגופים המוכנים להשקיע בתחום, שכמעט ואינם קיימים בארץ בשל התדמית השלילית. כל הסיבות הללו, מובילות את מפתחי האדטק בישראל שעדיין עושים זאת, להשקיע בתחום עבור השוק הישראלי מטעמים שאין דרך אחרת אלא לקרוא להם מניעים ציוניים בלבד.
אבי ורשבסקי מנכ"ל MindCET מבית מטח, מציין: "האתגרים הרבים מזמן משבר הקורונה מייצרים הזדמנות יוצאת דופן בתחום הטכנולוגיה החינוכית. בזכות היכולת של סטארט-אפים לזהות הזדמנויות, הם מסוגלים לנוע מהר ולהשתנות בהתאם לנסיבות, ולמלא תפקיד מרכזי בעיצוב עולם החינוך בעידן שלנו. עולמות החינוך והלמידה מעוגנים במארג חזק מאוד של מסורות, הרגלים, ותהליכים סדורים, לסטרטאפים יש יכולת להטיל ספק, ולהציע אלטרנטיבות. תנועת הסטרטאפים בלמידה החלה בארצות הברית לפני כעשור, בחמש השנים האחרונות סין הולכת ותופסת את הבכורה העולמית בתחום זה. בישראל צומחת בהדרגה קהילה סטרטאפים תוססת בתחום הזה MindCET שהוקמה על ידי מטח בשנת 2013 הצמיחה, האיצה והשקיעה בסטרטאפים כמו Code monkey, plethora, Connecteam cybint ו-examPAL, שזוכים להכרה בינלאומית ולהשפעה כל אחת בתחומה. האתגר החשוב שעומד לפתחה של מערכת החינוך הוא למצוא דרכים לאמץ באופן רחב יותר את הסטרטאפים האלה לליבת הלמידה".
ובכל זאת, קיימים מספר סטארטאפים ישראלים שמצליחים. אחד מהם הוא eTeacher בית הספר המקוון הגדול בעולם. יריב בן נון, מנכ"ל eTeacher , חושב דווקא שמדובר בהחמצה: " שנת הקורונה, הביאה רבים להתנסות בלימוד מרחוק ויצרה שפע הזדמנויות ללימוד המקוון. תעשיית אדטק תסייע במיוחד לקהלים מגזריים שמעדיפים ללמוד מרחוק בשל חשש או אי נוחות מחשיפה, תלמידים בעלי קשיי למידה וגם אלה שחוששים ללמוד כי חוששים להיכשל. כישלונות קטנים בולטים פחות מאחורי המסך מאשר בכיתה הפיזית ליד כל התלמידים".
בן נון מבין גם למה אין תעשייה כזו בארץ: "סטארטאפ בתחום החינוך צריך לצבור שם ואמון לאורך שנים עד שהוא מתקבע כשם בשוק. הקצב האיטי מתאים פחות לקרנות שמעדיפות החזר השקעה מהיר". ומדוע כשלה מערכת החינוך? "למידה מקוונת היא מקצוע שמשרד החינוך לא 'עובד' בו. לכן מעבר ביום אחד מלימוד פיזי לווירטואלי בסדר גודל כזה הוא כישלון ידוע מראש. לא מדובר בחוסר הכנה של המשרד, כיוון שהשקעת משאבי ענק באירוע של פעם במאה שנה מיותרת מבחינת ניהול סיכונים. היכולת לשלוט ב-30 תלמידים בזום כשהילדים לא רוצים להיות שם כמעט בלתי אפשרית".
גם אורן ג'קמן, שותף ומנכ"ל examPAL, מונה שתי סיבות למצב: "בתחום החינוך, יש למכור לסדרה של שווקים מקומיים לפני שמתחילים במכירות ברמה העולמית, כיוון שחינוך הוא מאוד ספציפי לתוכן ולתרבויות שונות נקודות מבט שונות עליו. גם בתוך המדינה עצמה יהיו צרכים שונים לאוכלוסיות ואזורים שונים באותה הארץ לעומת מגזרי היי-טק אחרים אשר יכולים למכור אותו המוצר לכולם" גם ג'קמן מסכים עם בן נון וטוען כי מדובר בשוק שמרני: "לפני שמערכת הלימודים במדינה מסוימת תאמץ את הפיתרון שלך, הם רוצים לראות שיש לך כמה שנות ניסיון. לכן ייתכן שמשקיעים המבקשים החזר מהיר לדולר לא כל כך רוצים לפנות לכיוון זה".