75 שנה למחשב הראשון: ממחשב בגודל של חדר ועד לעתיד המחשבים הקוונטים

לפני 75 שנה בדיוק השימוש במחשב המודרני הראשון בעולם. מי תיאר לעצמו שהמחשב הראשון שהיה בגודל של חדר, יהיה פחות חזק מהסמארטפון הקטן שאנחנו מחזיקים כרגע ביד? פרופ' דן בוכניק בסקירה על מהפכת המחשבים

  • מחשב
פרופ' דן בוכניק
תכירו, חלק מהמחשב הראשון ״Eniac״ (צילום: GettyImages)

למען הדיוק, המחשב הראשון הוצג בגרמניה בשנת 1941 ונקרא 3Z. הוא לא נחשב למחשב הראשון בעולם כי הוא פעל בצורה מכנית ולא אלקטרונית. המחשב המודרני, האלקטרוני הראשון נקרא 'אניאק' (ENIAC) והוא פותח עבור צבא ארצות הברית ושימש כמעבדת מחקר לחישוב טבלאות ירי בליסטי. השימוש הראשון שלו התבצע בפברואר 1946, לפני 75 שנה בדיוק.

המחשב הראשון כונה על ידי התקשורת 'המוח הענקי' ולא סתם - משקלו היה מעל 27 טונות והוא היה כה גדול שהשתרע על פני אולמות שלמים! מחשב האניאק נשאר פעיל במשך מספר שנים במהלכן הושבת רבות לצורך עדכונים ותיקונים. באוקטובר 1955 הושבת סופית. רק לשם השוואה, בטכנולוגיה של היום שבב סיליקון יכול להכיל את כל הביצועים של האניאק ולבצע אותם מהר יותר במכפלות של מיליונים.

המחשב העברי הראשון פותח במכון ויצמן באוקטובר 1955 ונקרא "ויצק" (WEIZAC) בעלות של 50 אלף דולר. המחשב היה פעיל 8 שנים ובפועל עד שנת 1961 הוא היה המחשב היחידי שפעל בישראל. המחשב השני הגיע ליחידת ממר"ם בצה"ל ונקרא "פילקו".

עוד בוואלה! NEWS

מטורף: כמה חיים אפשר להציל עם המכשיר הקטן הזה?

לכתבה המלאה
״המחשב העברי הראשון פותח במכון ויצמן באוקטובר 1955 ונקרא ״ויצק״״ (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

התהליך בזכותו עבר המחשב הראשון לגודלו הקטן והנגיש קרה מהר מהמצופה. זה התחיל בזכות חוק מור (moore's law) משנת 1965. חוק מור הוא תחזית או ניבוי לפיה צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים (שבבים ) במחיר מינימלי, תוכפל כל שנה וחצי עד שנתיים. למעשה חוק מור עומד בבסיס התפתחות טכנולוגיית המיחשוב בעולם. הגדרת קצב הגידול של צפיפות הטרנזיסטורים גרמה ליצרנים להשתדל להגשים את התחזית. כלומר - החוק הציג תחזית התפתחות של תעשיית המעבדים והמחשבים שגרמה לפיתוח הטכנולוגיה והקטנת השבבים ובכך הקטנת המחשבים, היצרנים פשוט לא רצו לצאת מהתחרות.

ב-2007 הכריז סמנכ"ל אינטל שבתוך כעשר שנים לא תהיה עוד אפשרות להקטין את השבבים וחוק מור יפסיק להתקיים. כל זה עד 2017 אז חברת אינטל השיקה שבבי 10 ננומטר במקום שבבי ה-14 ננומטר והטכנולוגיה ממשיכה לעבוד. אך לשאלה הפופולרית הנשאלת "עד לאיזו רמת מיזעור יגיעו המחשבים" - אין תשובה.

כנראה שגם מנכ״ל אינטל החדש לא יכול לענות על השאלה ״לאיזו רמת מיזעור יגיעו המחשבים״ (צילום: GettyImages, Christof Derenbach)

עד לפני 40 שנה, המחשבים עלו מיליוני דולרים והשתמשו בהם רק באוניברסיטאות, בצבא, בבנקים ובחברות ביטוח גדולות. מה קרה ב-75 שנים האחרונות? כיצד התגלגלנו לטכנולוגיה הנגישה המאפשרת לכל יצור אנושי בעולם להחזיק מחשב כלשהו? ככל שהשבבים הוקטנו, כך הוקטן מקום האחסון שלהם וכך הוזל מחירם. פיתוחו של המחשב האישי שינה את התפיסה העולמית של המחשבים. לא פלא שבשנת 1982 מגזין TIME בחר במחשב האישי כ-"איש השנה". עם פיתוח מערכת ההפעלה DOS המחשבים הוקטנו והונגשו לאנשים פרטיים.

העתיד בתחום המחשבים מדבר על מכניקת הקוואנטים. בעוד במחשב הרגיל יחידת המידה הבסיסית היא ביט, במחשב הקוונטי יחידת המידה הבסיסית היא קיו-ביט. המחשב הקוונטי מסוגל לפתור בעיות בצורה יעילה יותר מהמחשב הקלאסי ובמהירות הרבה יותר גבוהה. למרות זאת קשה לצפות שמחשב מטכנולוגיית הקוואנטים יעשה את אותו מסלול של המחשב הקלאסי. נכון להיום יעילותו של המחשב הקוונטי אינה עולה בהרבה על המחשב הרגיל ולפיכך עתידו אינו ידוע.

פרופ' דן בוכניק הוא ראש המחלקה להנדסה ומדעי המחשב במרכז האקדמי לב בירושלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully