הצבא תפס את השלטון במיאנמר (לשעבר בורמה) בראשון לפברואר השנה. האזרחים הגיבו במחאות ועצרות ענק ברחובות, וכמובן, פנו לרשתות החברתיות על מנת להפיץ את החדשות והמחאה בכל העולם. אולם, בימים שלאחר ההפיכה חוו תושבי מיאנמר תקלות רבות בגישה לאינטרנט, כשעד כ-50% מהמדינה הייתה למעשה מנותקת מהעולם החיצון. לאחר מספר ימים השתפרה הנגישות אולם האתר העיקרי דרכו מתקשרים התושבים אחד עם השני ועם העולם החיצון- פייסבוק (שבמדינות רבות בעולם משמש כשער הכניסה לאינטרנט דרך מכשירים ניידים והאפליקציה "פייסבוק לייט" ) נחסמה לחלוטין. יש לציין שפייסבוק זעמה על החסימה וחסמה בעצמה חשבונות של אנשי צבא מקומיים כתגובה.
עם פייסבוק נחסמה גם הגישה לרשתות האחרות שבבעלותה - ווטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק מסנג'ר. מסתבר שהשלטונות (דרך ספקיות תקשורת מקומיות) הפעילו חסימות על מחוזות שונים וכנגד אפליקציות ושירותים שדרכם תיקשרו האזרחים. לעיתים נחסמה כל הגישה לאינטרנט ולעיתים היא הוגבלה לשימוש בפס צר ביותר בטכניקה שמכונה "חניקה" (Throtelling ) -שכמובן מביאה לעומסים ואיטיות ומקשה ביותר על הגלישה. הפרטקיטה של חסימות גיאוגרפיות של האינטרנט בוצעה כבר במינאמר- לדוגמא, בשנת 2019 בעת שהשלטונות שם ערכו מבצעים צבאיים כנגד המיעוט המוסלמי במחוז ראחין. לאחר חסימת פייסבוק עברו משתמשים רבים לתקשר בטוויטר שנחסמה גם היא למספר ימים.
בעשירי בחודש הגישה החונטה השולטת הצעת חוק דרקונית שמעניקה לה סמכות לנטר ולחסום תכנים לא רצויים ואתרים שונים דרך ספקיות האינטרנט והסלולר במדינה. התושבים במדינה לא ממתינים לאישור החוק והחלו להשתמש בשירותי VPN שמאפשרים לעקוב הגבלות אלו. חלק מספקי שירותי VPN דיווחו על עלייה של 7000% בשימוש בשירות.
תגובות אחרות לחסימות ולהפיכה היו אגרסיביות יותר. קבוצה בשם Myanmar Hackers תקפה ב-18 לחודש שורה של אתרים במדינה - הבנק המרכזי, אתרי תעמולה של הצבא, רשות השידור הציבורית, רשות הנמלים ומנהל המזון והתרופות, בהתקפות מניעת שירות והשחתת אתרים. אל התוקפים המקומיים הצטרפה תנועת אנונימוס שפתחה במבצע #OpMyanmar, בו העלו סרטונים ליוטיוב וקראו לתומכיהם לתמוך בתושבי מיאנמר המדוכאים. הם העלו לרשת רשימת מטרות לתקיפה שכוללת אתרי ממשל, בנקים, חברות תעופה ועוד.
מכיוון שההתנגדות העממית כנגד הפיכה נמשכת, אפשר לצפות שהפעולות האלו רק יסלימו ואולי אף "יזלגו" למדינות שכנות, כגון מלזיה, שאיתה יש למיאנמר סכסוך בשל הדיכוי של האחרונה את המיעוט המוסלמי, יש שיאמרו אף טיהור אתני, שמתגורר באחד המחוזות הצפוניים במדינה.
סיכום
ההפיכה במיאנמר מתרחשת כעשור בדיוק אחרי "האביב הערבי", שהחל כמחאה ברשתות החברתיות והפיל שליטים ומשטרים במזרח התיכון ומדינות המגרב. נראה שהמנהיגים הצבאיים של בורמה למדו היטב את לקחי העבר ואינם מוכנים לתת לכוחות האופוזיציה יד חופשית בשימוש בפלטפורמות אלו - ולכן הם ינסו לחסום את הגישה לאותן רשתות או לפחות להגבילה, וזאת במדינה שרוב תושביה לא יכול לגשת לאינטרנט בדרכים אחרות ושהייתה מנותקת כמעט לגמרי מהעולם החיצון עד לפני שני עשורים.
יותם גוטמן הוא מנהל השיווק של חברת הסייבר SentinelOne