"בבגצ' זה יהודי, וגם זה יהודי", כך נפתחה פרסומת של יהדות התורה, כשברקע תמונות של כלבים עם כיפות, ותפילין. הפרסומת שעוררה סערה מגיעה על רקע קביעת בג"ץ: "יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות". 15 שנה מאז שהוגשו העתירות בנושא, הכריעו השופטים כי הליכי גיור חלופיים שנעשו בישראל יהיו תקפים להכרה ביהדות. ההחלטה עוררה סערה בציבור הדתי, כשבנט תקף את מערכת המשפט פעם נוספת, ויהדות התורה וש"ס הבהירו: "לא תקום ממשלה מבלי חוק נגדי".
זמן קצר אחרי הפרסום ברשתות החברתיות, פייסבוק הסירה את הסרטון וטענה: "הסרטון הוסר על הפרת מדיניות דברי שנאה". אך בעוד שפייסבוק נקטה בצעדים מהירים והסירה את הפרסומת שעוררה סערה, נראה כי אם זה היה תלוי בוועדת הבחירות, ייתכן והסרטון כלל לא היה נמחק. "לפי הלכת בג"צ, לוועדת הבחירות סמכויות מאוד מצומצמות, ככל שמדובר בעניינים שאינם אסורים במפורש בחוק תעמולת הבחירות. לכן, אין ליו"ר ועדת הבחירות סמכות להסיר אפילו תעמולה שיש בה פגיעה חמורה ברגשות אשר מופצת ברשת", אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה.
ד"ר שוורץ אלטשולר וד"ר גיא לוריא, מחברי המחקר "תעמולה דיגיטלית והאיום על הבחירות", קובעים כי "יש להעניק ליו"ר ועדת הבחירות סמכות לתת צווי מניעה בזמן אמת במקרים חריגים בהם יש הפרת חוקים בתעמולת הבחירות. עם זאת, כלל לא בטוח שהמקרה של הסרטון 'המגעיל הזה' נכלל בגדר מה שיש לקבוע כבלתי נסבל בשיח הציבורי הישראלי". השניים מדגישים כי דיני תעמולת הבחירות נותרו קפואים, וכך נוצר מצב אבסורדי: מערב פרוע בדיגיטל אל מול הסדרה נוקשה במדיה המסורתית. התעמולה בפלטפורמות הדיגיטליות איננה מוסדרת בחקיקה, בעוד הפרסום באמצעי המדיה המסורתיים (עיתונות, אתרי חדשות, רדיו וטלוויזיה) מפורט לפרטי פרטים.
ד"ר שוורץ אלטשולר מוסיפה כי שאלה אחרת שהמתעוררת היא האם הפעילות המהירה והנחרצת של פייסבוק מלמדת על כך שהיא מתכוונת להפוך להיות שחקן פעיל בבחירות ושומרת הסף של השיח הפוליטי כפי שהיה בארצות הברית.
מפייסבוק נמסר בתגובה להסרת הסרטון: "הסרטון הוסר על הפרת מדיניות דברי שנאה"