מהפיכת הסיבים האופטיים בישראל: על מה הרעש והאם מדובר בבשורה?

החל מקושי להתמודד עם עומסים, דרך תשתיות רעועות ועד למהירויות שלא הולמות את הילת "אומת הסטארטאפ": נראה כי שגרת הקורונה חשפה בשנה האחרונה את כל החולשות והמגרעות של תשתיות האינטרנט הביתי בישראל. נראה כי השקעה נמוכה בתשתיות הללו ומשרד תקשורת שלא ממש מיהר לקדם פריסת טכנולוגיות חדשניות בישראל עד שנהיה כבר כמעט מאוחר מדי הובילו לכך שאנו נאלצים להתמודד עם תשתית אינטרנט שדי מתקשות לעמוד בעומסים, וכשמדברים על "עומסים", אנחנו מתכוונים לגלישה של 2 נפשות בו-זמנית, כשגולש אחד צופה בנטפליקס, והשני בזום.

אמש (א) הכריזה בזק על השקת רשת סיבים אופטיים. מדובר בפרוייקט שלדברי החברה הוא פרוייקט התשתיות הגדול בישראל. כזה המתבצע לרוחבה ולאורכה של המדינה ובהשקעה של מיליארדי שקלים. הפרוייקט הזה מצטרף למיזם הסיבים האופטיים של פרטנר, שבתזמון לא מפתיע בדיוק דיווחה על נתון של כ-150,000 אלף משקי בית המחוברים כיום לתשית הסיבים האופטיים "פרטנר פייבר" ועוד 186 אלף לקוחות נוספים במסגרת השוק הסיטונאי.

בעוד שפרטנר מציינת כי פריסת הסיבים שלה מגיעה כיום ליותר מ-760 אלף משקי בית בבזק הודיעו כי כבר כיום, רק כחודשיים וחצי מתחילת הפריסה, הם מכסים כרבע מיליון משקי בית ברחבי הארץ (מרכז ופריפריה) והציפייה היא כי יגיעו לכיסוי בהיקף של 40%, מיליון בתי אב עד סוף שנת 2021. בחודשים הקרובים. הוט מצידה, הודיעה כי תגיע לפריסה של שני מיליון בתי אב עד שנת 2025, כלומר בתוך ארבע שנים.

כיום תשתית האינטרנט שבישראל פרוסה ברובה על גבי כבלים מנחושת שנחשבים למוגבלים במיוחד במהירויות. עוד חיסרון לשיטה זו טמון בכך שלמעשה בניין עם מאות נפשות חולק ארון תקשורת אחד, ובתרחישים כמו סגר ובידוד, נוצר "פקק" כשאף אחד לא יכול לגלוש וליהנות ממהירויות סבירות המאפשרות קיום שיחת זום ללא הפרעות.

סיבים אופטיים לעומת זאת עשויים מחומר שקוף, לרוב זכוכית, המאפשר העברת אור מקצהו האחד לאחר. בעוד שתשתית הנחושת מסוגלת לספק מהירות העלאה נמוכה של 5-12 מגה-ביט לשניה, ומהירות הורדה מרבית של עד 100 מגה-ביט, ורק באזורים נתמכים, הרי שבכל הנוגע לסיבים אופטיים מדובר בהבדל של שמים וארץ עם מהירויות שמגיעות כיום עד 1 גיגה-ביט, אך עם פוטנציאל בלתי מוגבל. יתרון נוסף לסיבים, שהם יכולים להגיע לכל בית, כשבבניין משותף הדיירים לא חולקים את התשתית עם דיירים אחרים זאת למרות שבפועל, בכדי להוזיל עלויות, חברות התקשורת בישראל חולקות את התשתית עם השכנים.

יש לציין כי מהירות האינטרנט עם הסיבים כה גבוהה, שלמרות החלוקה הזאת שמתבצעת אצל חברות כמו סלקום, הוט ובזק, בשעות עומס הדיירים כמעט ולא מרגישים זאת. פרטנר לעומת זאת, עובדת בשיטה שבה היא מגיעה עם הסיב עד ארון החשמל בבית, וכך כל דייר נהנה מתשתית "אישית".

מהפכת הסיבים האופטיים עונה על אחת מהבעיות הקריטיות של המשתמשים בישראל: מהירות העלאה גבוהה. מהירות העלאה קריטית לצרכן, מאחר והיא זו שאחראית על איך הצד השני יראה אתכם בשיחת וידאו, מטושטש או באיכות גבוהה. עוד תשתית הסיבים האופטיים מעניקה מהירות הורדה גבוהה משמעותית, מה שמאפשר לצפות בנטפליקס, לקיים שיחת זום ולגלוש באינטרנט, כל זה במקביל ובאין מפריע. למעשה, המהפכה של עבודה מהבית בצורה מלאה ושוטפת, תוכל לצאת לפועל רק בהינתן סיבים אופטיים ותשתית אינטרנט גבוהה.

מה שיכול להגשים את חזון בן גוריון "להפריח את השממה", אלו בין היתר גם הסיבים האופטיים. למעשה, הסיבים יכולים להוביל לשינוי חברתי, כשגם בפריפרייה יהנו מאינטרנט מהיר, יציב ומתקדם, ויוכלו לעבוד מרחוק באין מפריע. כך לדוגמה, מטה המעסיק יכול להיות ממוקם בתל אביב, ואילו העובד נמצא מאות קילומטרים ממנו. הקשר הרציף מתאפשר הודות לתשתית האינטרנט האיכותית והמהירה.

בעוד שהשדרוג משמעותי, המחיר נותר זהה למה שלקוח ממוצע משלם כיום ונע בין 110 ל-125 שקלים. בעוד שפרטנר וסלקום מציעות מחירים אטרקטיביים שמקבילים לתשתית הנחושת הרגילה, ונעים בין 90 ועד ל-120 ש"ח, ללא דמי התקנה, ההשקה של בזק עשויה לסמן עליה במחירים ואולי לגרור את פרטנר וסלקום להציע מחירים גבוהים יותר.

בזק שדורשת 900 עד 1,800 ש"ח דמי התקנה (עם הנחה של 50% עד ה-12 במאי), גובה עלות נפרדת על ספק שנעה בין 20 ל-40 ש"ח, עלות ראוטר במודל השאלה של 20 ש"ח ותשלום סופי שמגיע לכמעט כפול משל פרטנר וסלקום. עם זאת, התחרות הנוכחית הינה על רמת הפריסה, ולקוחות שבזק תגיע אליהם ואילו פרטנר וסלקום לא, יהיו לקוחות שבויים של בזק. בסוף, התחרות האמיתית תהיה על רמת הפריסה, וכשכל החברות לרבות הוט, בזק, סלקום ופרטנר יגיעו לפריסה מלאה, רק אז התחרות על המחירים תהיה רלוונטית.

סלקום ופרטנר החלו בחיבור של בניינים חדשים, הודות לפירי תקשורת עדכניים וכדאיות כלכלית גבוהה. במקום לחבר בתים פרטיים ולהשקיע מצד אחד משאבים ומנגד ליהנות מלקוח אחד שאולי יצטרף לשירות, לחברות התקשורת כדאי יותר לחבר בניינים, וליהנות באופן פוטנציאלי ממאות לקוחות תמורת השקעה אחת. לכן, אם אתם גרים בבניין חדש, ייתכן והתשתית קיימת אצלכם בבית, ואם לא, כנראה שאתם על "המוקד" של חברות התקשורת. בתים פרטיים ובניינים ישנים הם אלו שבעיקר "יסבלו" בשנים הקרובות ואלו שיהיו האחרונים להצטרף למהפכה. הסיבה כאמור: כדאיות כלכלית נמוכה. כדאי לבדוק האם הסיבים הגיעו לביתכם, יש להיכנס לאתרים של בזק, סלקום ופרטנר, ולבדוק באופן ידני האם החברה הגיעה אל בית מגוריכם.

כדי לצמצם את הפערים, משרד התקשורת הכריז על קרן ציבורית שתממן את הפריסה במקומות הפחות כלכליים, הצוות נועד לתת מענה על הפריסה האיטית, כשהמטרה היא להגיע ל-100% פריסה בעשור הקרוב. מדובר בקרן ציבורית שתמומן על ידי 0.5% מהכנסות חברות התקשורת. עם הכסף שייכנס אל הקופה הציבורית, יממנו את הסיבים האופטיים במקומות הפחות כדאיים כלכלית לחברות התקשורת השונות. מדובר בהשקעה יקרה, שכן כיום חברות התקשורת מעדיפות להגיע לבניינים חדשים, היכן שקיימת הכנה ובעצם באמצעות פעולה אחת, ניתן לחבר מאות לקוחות באופן פוטנציאלי.

אבל עם כל ההתרגשות והשמחה, קשה להמנע מכך שההכרזה אמש של בזק מגיעה בבחינת אנטי קליימקס רציני. המהלך הזה, שמגיע שנה אחרי שהעולם נכנס לבידוד בייתי כפוי ובמרחק פסיעה ממה שמסתמן כחזרה לשגרה כלשהיא, רק מדגיש עד כמה הוא היה נחוץ עוד הרבה קודם לכן. רק בחודש יוני האחרון, סיפר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, בראיון לוואלה טק כי מפרוץ משבר הקורונה העולמי, עוד בסוף 2019, התעבורה ברשת בתוך ישראל הכפילה עצמה: "יש עלייה מתחילת המשבר.. יש לנו הכפלה של כמות התעבורה שעוברת במחלף. מסדר גודל של 80 גיגה לשנייה בשיא, אנחנו עכשיו על 160 גיגה", אמר אז כהן.