רגע לפני שמגיעים לקלפי: האם פייסבוק השפיעה על בחירת הפתק שלנו?

אם אתם מתכוונים להצביע היום בבחירות לכנסת וחושבים שיש לכם את כל המידע הנחוץ כדי לקבל את ההחלטה הנכונה. תחשבו פעמיים. השימוש שלכם באינטרנט לאורך השנים משפיע באופן אגרסיבי על המידע אליו אתם נחשפים, כך שלא בהכרח כל המידע הנדרש והרצוי להחלטה הקריטית נתון בידיכם. אז איך בכל זאת אפשר לסנן את המידע הרלבנטי (ללא פייק ניוז) שיש באינטרנט? ומה יודעות עלינו המפלגות באמצעות אפליקציות כמו אלקטור?

גל רינגל, מנכ"ל ומייסד משותף של הסטארטאפ הישראלי Mine אומר שהכול מתחיל בבועת הפילטר, "אומנם המודעות לכל נושא הפייק ניוז עלתה, בעיקר אחרי פרשת קיימברידג' אנליטיקה, אבל יש נושא קריטי אחד שרוב האנשים כלל לא מודעים אליו, המכונה, בועת הסינון/ הפילט." בהתבסס על ההתנהגות המקוונת שלנו בעבר, החיפושים באינטרנט ותחומי העניין, המידע שמוצג לנו יושב על אלגוריתמים המקבלים החלטות איזה תוכן אנחנו ניחשף אליו שמותאם אישית אלינו. "העניין הוא," אומר רינגל, שהאלגוריתם מייצר בועת פילטר המורכבת מחדשות חד צדדיות לחלוטין ועיתים מידע מוטעה, כלומר פייק ניוז. לבועת סינון זו יכולה להיות השפעה ישירה על התפיסות הפוליטיות שלנו ועל הבחירה בקלפי. אפשר להסתכל על זה ככה: אם מראים לנו רק תכנים חיוביים על מפלגה אחת ורק תכנים שלילים על היריבה שלה, עולה השאלה עד כמה הבחירה שלנו באמת תהיה אובייקטיבית".

המידע האישי שלנו רץ באינטרנט ומשפיע על התכנים אליהם אנחנו נחשפים, אך הוא גם עובר דרך רשימות טלפונים של פעילי מפלגות. מה שמגדיל את הסיכונים שהמידע שלנו ייפרץ ומנפח בועה הכוללת מידע שלא בהכרח אמין או אובייקטיבי.. עו"ד חיים רביה, שותף וראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, לא נשמע אופטימי במיוחד ואומר כי, "פעילי מפלגות מספקים מידע פרטי על אזרחים המעשיר את פנקס הבוחרים של המפלגות, בלי ידיעתם והסכמתם של הבוחרים שפרטיהם האינטימיים - מכינויי חיבה ועד דעות פוליטיות וגם נתוני בריאות - מוזן באמצעות אפליקציות כדוגמת אלקטור ומוצלב באמצעות True Caller ושירותים דומים. מעולם לא היה ברור יותר עד כמה המידע שלנו לא מצוי בשליטתנו. זהו גם עדן לפוליטיקאים. פלא שהם לא טורחים לעדכן את חוק הגנת הפרטיות המיושן והלא רלוונטי של ישראל?"

לאחרונה ביקשה הרשות להגנת הפרטיות ממפלגת הליכוד להעביר לידיה הוכחות המעידות על כך שהמידע שהיא אוספת על אזרחים באמצעות אפליקציית אלקטור נלקח מהם בהסכמה. לדברי עו"ד איתמר כהן, שותף במחלקת פרטיות, אבטחת מידע וסייבר במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', "אלקטור והאפליקציות מסוגה הינן מערכות מודרניות לייעול וריכוז של תהליכי איסוף מידע שבוצעו בלאו הכי בצורה מסורתית באמצעות סניפי ופעילי השטח של המפלגות. הפרסומים בתקשורת בנוגע לאלקטור נבעו מאירוע מסוים של פריצה לאפליקציה, וחולשות אבטחה שככל הנראה תוקנו כבר מאז. אולם בהנחה והאפליקציה עצמה מאובטחת, אין כל איסור מוחלט על ניהול של מידע בצורה ממוחשבת ומסודרת.

עו"ד כהן מסביר כי "אפליקציות מסוגה של אלקטור (ישנן עוד כמה בשוק הישראלי), מאפשרות למפלגות להרחיב את איסוף המידע, להעמיקו ולמקד את השימוש בו. ועל כן רשות הגנת הפרטיות הדגישה בעמדתה בנושא, את החשיבות שיש לכך שהמפלגות (כ"בעלים" של המידע) יקפידו לאסוף את המידע ולהשתמש בו בצורה חוקית, בעיקר תוך הקפדה על קבלת אישור או הסכמה כלשהי מהאדם שפרטיו נאספים. עם זאת, אין כל פסול בכך שמפלגה תנהל באופן מרוכז וממוחשב רשימת מצביעים פוטנציאליים הזקוקים לבקשתם, לסיוע בהסעה לקלפי, או בצורה דומה, בתזכורת "לצאת להצביע" ביום הבחירות".

באשר לפרסום ממוקד ברשתות החברתיות במערכת הבחירות, אומר עו"ד כהן כי, "בהקשר זה אני מוכרח לציין שאיני מבין את ההתמקדות התקשורתית והציבורית באלקטור. בסופו של יום, רובנו משלימים בשגרה עם שימוש אגרסיבי ואינטנסיבי בהרבה במידע שלנו, וזאת מבלי כל מחאה." עם זאת מדגיש עו"ד כהן, כי היכולת שפייסבוק מעמידה לרשות המפלגות, ובהן פילוח קבוצות אוכלוסייה שונות למקד ולטרגט כל אחד מאתנו על בסיס מאפיינים וקריטריונים אישיים ואינדיבידואליים עמוקים, הינה פולשנית בהרבה מאלו של אפליקציות מסוגה של אלקטור.

עו"ד כהן מדגיש כי, "הדיון הציבורי בנושא חשוב וראוי, אולם צריך להיות רחב בהרבה מסוגיית אלקטור, ולהתמקד בשאלות המהותיות והכלליות הנוגעות למתח שבין חופש הבחירה של כולנו ובין הקדמה וההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות התאמה של מוצרים, שירותים ופרסומים, למי שאנחנו." עם טענה זו כהן עדין מעלה שאלה מעניינת ושונה ואומר, "בהקשר זה, ניתן רק להציג שאלה למחשבה - האם אני מצביע למפלגה מסוימת מכיוון שפייסבוק חושפת אותי לתכנים בנושא, או שאולי פייסבוק מציגה בפני את התכנים הנוגעים לאותה מפלגה, מכיוון שהיא מזהה שאני גם ככה קרוב בדעותיי אליה? או באנלוגיה פשוטה יותר - האם פייסבוק מציעה לי לקנות רכב יוקרה כיוון שהיא מנסה לשטוף את מוחי ולעוות את רצונותיי, או שהיא פשוט מזהה שאני מעוניין ברכב שכזה ומציגה לי פרסום המשרת את רצונותיי?"

בשנה האחרונה אנחנו עדים לצרכן שונה, עם תובנות חדשות, מודע ואקטיבי יותר ליכולותיה של הטכנולוגיה להשפיע עלינו ולכוח הרב שיש לענקיות המידע. צרכן שמצליח לגרום לחברות כמו פייסבוק להתקפל, כפי שקרה בפרשת העדכון של ווטסאפ. גל רינגל טוען, כי "לנו הצרכנים יש כוח לשמור על המידע האישי שלנו ותמיד חשוב למחוק את היסטוריית הגלישה, לא לאשר cookies, לעדכן את הפרופילים האישים ברשתות החברתיות ולהפוך אותם לפרטיים ככל הניתן, להשתמש במנועי חיפוש ששומרים על הפרטיות שלנו, כגון דקדקגו (DuckDuckGo) שאינו עושה שימוש בבועות פילט והחשוב מכל, למחוק את המידע האישי שלנו משירותים וחברות שאנחנו לא עושים בהם שימוש. "גם אם התכנים שאנחנו נחשפים אליהם מותאמים לדעותינו הקודמות ולהתנהגות המקוונת שלנו, אין זה אומר שאיננו צריכים להיחשף לכלל המידע האמין ובטח לא אומר שאנחנו לא צריכים להימנע מחשיפה לפייק ניוז, אם יש לנו את היכולת הזו".