קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה הכריזו היום (רביעי) במרכז פרס לשלום ולחדשנות על הניסויים הנבחרים, אשר יבוצעו על ידי איתן סטיבה במסגרת משימת 'רקיע', בכפוף לאישור נאס"א ו-Axiom Space. הניסויים נבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל בישראל, ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית.
"המחקר בחלל נועד לפרוץ את גבולות הידע האנושי, מהניסיון לפתור את הבלתי פתור, לפענח את הנסתר. משימת רקיע הציתה את דמיונם של כל כך הרבה אנשים מוכשרים שיושבים כאן היום, בהם גם מדענים צעירים מבתי ספר ברחבי הארץ, שעומדים מאחורי ניסויים ופעילויות מגוונות שמתוכננות למלא את הזמן שלי בחלל. הודות לעבודה מאומצת ומקצועית של הוועדה המדעית טכנולוגית נוצר מרחב מלא של תוכן מדעי וטכנולוגי, ובקרוב נחשף גם לתוכן החינוכי והתרבותי. מה שהתחיל כחלום, קורם עור וגידים לנגד עינינו. עומקו של עולם שלם ומרתק נפתח בפני, וכל יום אני לומד משהו חדש - תודות לכם", אמר איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל.
בתחילת שנת 2022 הניסויים יישלחו במסגרת משימת Ax1 של חברת Axiom Space, המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית. הצוות עליו יפקד האסטרונאוט האמריקני-ספרדי הוותיק וסגן נשיא Axiom Space מייקל לופז אלגריה, יהיה הצוות הראשון בתולדות האנושות שכולו פרטי, אשר ישהה ויעבוד בתחנה (בכפוף לאישור הצוות על ידי נאס"א ושותפיה בתחנת החלל הבינלאומית).
ב-23 בדצמבר 2020 הכריזה קרן רמון על קול קורא למדענים, חוקרים ויזמים ישראלים, אשר הגישו במהלך החודשים האחרונים את הצעותיהם לניסויים, אשר יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת 'רקיע' של איתן סטיבה הישראלי השני בחלל. קרן רמון, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, וגורמי החלל הבכירים בישראל עבדו בחודשים האחרונים יחד עם חברות סטארט-אפ, מדענים, וחוקרים ישראלים, על מנת לסייע להם בתהליך הגשת ההצעות לניסויים. במסגרת התהליך נערכו סמינרי הדרכה ופגישות ייעוץ על מנת להתאים את הניסויים לתנאי חלל, וצוותי הניסויים קיבלו גישה לפלטפורמות המדעיות והטכנולוגיות בתחנת החלל הבינלאומית.
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת 'רקיע' אמר הבוקר: "'מספר הניסויים הגבוה מציב את 'רקיע' כמשימה הפרטית המאוישת המשמעותית ביותר בהיסטוריה. רק בשבוע שעבר נפגשנו עם בכירי SpaceX ונאס"א שנדהמו מעושר הניסויים שאיתן עתיד לבצע בחלל. אנחנו מאמינים במדע ובטכנולוגיה הישראלית, ומצפים לתגליות מדעיות אשר ישפיעו על חיי האנושות בכדור הארץ ובחלל. בימים אלה אנחנו עובדים יחד עם משרד המדע כדי לסייע לניסויים הנבחרים בהשגת מימון לשם הכנתם, בדיקתם, אריזתם ושליחתם לחלל", אמר.
"נדבך חשוב במשימת 'רקיע' הוא המשך החזון של רונה רמון ז"ל לשלב בין מדע מתקדם לחינוך והשראה. צוותים חינוכיים מכל הארץ יעבדו על הניסויים המדעיים. בחזוננו, כשאיתן יבצע כל ניסוי בחלל - ילדים בישראל יצפו בו בשידור חי ויוכלו לבצע את אותו הניסוי בכיתה במקביל. כך נחשוף את הדור הצעיר לתחום המדעים, הטכנולוגיה והחלל ונחבר אותם לנעשה בתחנת החלל הבינלאומית, אשר נחשבת בקרב מומחי חינוך למשאב חינוכי יוצא דופן, המעורר השראה בקרב הדור הצעיר", הוסיף לבנה.
"המשימה היא לא רק להביא את איתן לחלל, אלא גם לבצע ניסויים והמטרה כולה היא חינוכית", אומר לוואלה! TECH יו"ר סוכנות החלל, פרופסור בן ישראל. "המטרה למשוך את הילדים בבתי הספר להגביר את לימודי המדעים. זו אחת מהמשימות שעושה מדינת ישראל לטובת המטרה החינוכית. כך לדוגמה, ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שבה נבנים ומשוגרים לוויני נאנו על ידי בתי ספר תיכוניים. כבר 8 בתי ספר שיגרו לווינים, ועכשיו אנחנו עובדים על השמונה הבאים. כשאתה שואל ילדים מה מושך אתכם לחלל, אז בדרך כלל המשיכה הראשונית היא שהם רוצים להיות אסטרונאוטים. בעניין הזה, כל משימת רקיע משמשת לנו כלי אדיר".
בחודשים האחרונים התכנסה הוועדה המדעית טכנולוגית, בה חברים בכירי האקדמיה, התעשייה והממשל בישראל, ודנה בכלל הניסויים שהוגשו לפתחה. הבוקר הוכרזו 44 הניסויים שנבחרו על ידה בתום דיונים רבים. הניסויים הנבחרים הינם ניסויים חדשניים ופורצי דרך מעולמות תוכן מגוונים, שנבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם והשפעתם הכלכלית הצפויה. ניסויים אלו צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על האנושות כיום בכדור הארץ, והן על החיים מחוץ לכדור הארץ - כעת בתחנת החלל הבינלאומית ובהמשך על חיי האנושות על הירח ועל מאדים.
יודגש, כי הניסויים יישלחו לתחנת החלל הבינלאומית בכפוף להשגת מימון לניסוי, לעמידה בלוח הזמנים של המשימה, ולאישור נאס"א ו-Axiom Space. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה עתידה להוציא קול קורא לסיוע במימון הניסויים בכפוף לאישור תקציב המדינה. כמו כן, קרן רמון תסייע במציאת מקורות מימון נוספים.
מטיפולים חדשניים ללוקמיה, דרך טעינה מהירה של סוללות ליתיום ועד עדשות לטלסקופ מנוזלים צמיגיים
בין הניסויים הנבחרים ישנו ניסוי של חברת החשמל בשיתוף חברת Storedot, בתחום האנרגיה. הניסוי יבחן את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו כבידה. כיום, ישנה הגבלה בשימוש במוצר באופן מסחרי ובחלל התנאים יאפשרו שכלול של התהליך - ומכאן ערכו הרב. המסקנות מהניסוי עשויות להביא לטעינה מהירה של הסוללות, שנמצאות במרבית המכשירים החשמליים והאלקטרוניים בהם שעוני יד, ניידים, רכבים חשמליים ומתקני אגירת אנרגיה, שנמצאים בליבת העתיד של משק החשמל.
ניסוי נוסף הוא פרי עבודת המערך האונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, הכוללת עבודה של המטופלים- הילדים עצמם, בליווי המרכז החינוכי וחוקרים מתחום הרפואה והמעבדה. מטרת המחקר לאפיין תנאי לוקמיה בתנאי תת כבידה בנוכחות והעדר כימותרפיה. לוקמיה לימפובלסטית חריפה (T-ALL) שכיחה בקרב ילדים המטופלים בכימותרפיה - טיפול אשר עשוי לגרום לתופעות לוואי. ממצאי המחקר שיתקיים בחלל, יושוו לניסוי זהה שיערך בכדור הארץ תוך ניטור השינויים בחלוקת התאים הסרטניים והביטוי הגנטי. תוצאות המחקר יכולות לתרום לפיתוח טיפולים חדשניים יעילים יותר ועם פחות תופעות לוואי.