הפעם בטק טוק, ספיישל מיוחד ליום ירושלים עם הירושלמי אלי וורטמן, מנהל קרן הון סיכון ישראלי, איש עסקים ויזם היי-טק חברתי. אבל חוץ מכל התארים המכובדים, הוא גם "סוכן שינוי" אמיתי שפועל בעיר הבירה ושם אותה על מפת ההיי-טק העולמי כשהחברה שהקים ב-1999 הפכה לחד קרן הראשון בישראל. כיום, הוא פועל בעיר עם קרן הון סיכון, ותוכנית 'פיקו קידס', בתוכנית, מחנכים אלפי בני נוער ירושלמים מכיתה א' ועד תיכון, להיות סוכני שינוי, שישנו את ישראל והעולם לטובה, באמצעות כלים טכנולוגים וחינוך יזמי. בפודקאסט, וורטמן מדבר על יזמים ירושלים, הייחודיות שלהם, ועל תוכנית פיקו קידס.
"ההשקעה הכי טובה": המיזם "פיקו קידס" המכשיר את הצעירים לעולם היזמות
"התוכנית התחילה עם 12 ילדים, ואמרתי שנמשיך. השנה לפני הקורונה הגענו ל-4,000 ילדים, ועברו אצלנו כבר מעל 7,000 ילדים", סיפר וורטמן על התוכנית פיקו קידס. "לאחרונה הגיע ילד מהמחזור הראשון או השני, והוא נכנס למתחם החדש, הלך לחדר האלקטרוניקה. ואמר לי: 'בפעם הראשונה שפגשתי את הסט הזה, זה היה אצלך אלי בפיקו קידס. היום בצבא איפה שאני משרת (ביחידה סודית, הוסיף ורטמן), אני מנהל את המדור הזה'. זה מדהים, אז שאלת מה זה עושה לי, זה עושה לי טוב. אני מחייך. אין פידבק יותר טוב מחיוך של ילד. אגלה לך עוד סוד: הזמן הכי טוב לעשות איתי פגישה, זה בדיוק הזמן שאני בדיוק בא מפיקו קידס. כי אני בא כולי מאושר ונפעם מהפגישות".
"פעם זה היה פשוט. הייתי אומר לך: אנחנו חטיבת ביניים, זו התקופה שהילד הכי מוכן לזה ופתוח לזה. אבל עם ההצלחה הגיע התיאבון והיום בכיתה א' אפשר להגיע לפיקו קידס, והתוכנית נמשכת עד לתיכון, שם אפשר להיות שגריר פיקו שנוסע בעולם ועושה מפגשים עם בני נוער במקומות אחרים, וביחד עובדים ופותרים בעיות. אנחנו פועלים ב-60 בתי ספר בירושלים, כל המגזרים: הכי חילוני שיש בירושלים, הכי דתי, סוציו אקונומי גבוה, נמוך. אני מאמין שכולם חלק מהמשא הזה. יש לנו 1,000 חרדים בתוכנית, אבל זה לחולל שינוי אמיתי. יש 300 חברה ממזרח העיר, כולם מגיעים עם מטרה אחת: עתיד טוב יותר. אנחנו באמת מאפשרים עתיד טוב יותר".
איך עברתם את הקורונה?
"בזמן הקורונה בנינו 400 קיטים עם דברים שאפשר לעשות בבית, המדריכים הקליטו בוידאו עשרות שיעורים ועברו 400 בתים, שמו קיט בכל בית ואמרו: 'לא שכחנו אתכם. אנחנו נהיה כל יום עם רונה קורונה, כל ערב נהיה עם פיקו בפיג'מה ואו המדריך שלנו או מישהו מהקהילה דיבר על תוכניות תשוקה. וליווינו את הילדים גם בקורונה".
"לא פגשתי ישראלי שלא יודע לפתור בעיית תכונה. אני מחפש סוכני שינוי"
"אני לא רוצה לרדת על יזמים אחרים, אבל יש עומק ביזמים ירושלים. רגשי, אינטלקטואלי. אני חושב שמה שקורה כשאתה גדל שם, זה שבסוף אתה מושפע מכל מיני גורמים כמו העיר העתיקה, אתה רואה היסטוריה של כל העולם כולו. זה נותן לך פרספקטיבה 'אולי אפליקציה זה לא הדבר הכי גדול שנעשה בחיים?'. זה משהו גדול. אני חושב שזה פשוט הסביבה", אמר וורטמן על היזמים הירושלמים. "זה משהו שמרגישים. יש הרבה מורכבות בירושלים, אבל היא מצריכה יצירתיות יתר, רק כדי לחיות ולהיות שפוי צריך להיות יצירתי. באמת אפשר להשתגע מירושלים, מכל הלחץ שיש שם. כשאני נכנס לשיחה עם יזם ירושלמי, אני יכול להרגיש את זה. אני לא אומר שאין את זה במקומות אחרים, אבל זה מאוד מורגש שם", סיפר וורטמן על האופי היזמי - ירושלמי.
"אז אין חוף, אז מן הסתם אנחנו צריכים להתעסק בדברים אחרים ביום. אבל בהחלט בהתבוננות שלי, אני רואה ומרגיש לאורך השנים שיש הרבה ירושלמים בולטים, בכל מיני תחומים יצירתיים. זה הכי מורגש ונמדד בהיי-טק, אבל כשאני לוקח צעד אחורה ומסתכל, ומסתבר שהמנכ"ל ומיסיד של צ'ק פוינט ירושלמי, המנכ"ל של Waze ירושלמי, המייסד של סייבר-ארק, של מלאנוקס, זה בסוף המון אנשים בולטים שאנחנו בכלל לא חושבים שירושלים על המפה של ההיי-טק".
איך אתה מסביר את הצלחת היזמים הירושלמים?
"לא באמת מדברים על ירושלים מבחינת הסצנה של היי-טק, אבל פתאום אני שם לב שאולי בחצי מהסטארט-אפים הבולטים, הגדולים, אתה רואה ירושלמים שמובילים אותם. נפגשתי עם 100 יזמים ירושלמים, ושאלתי: 'מה קורה? מה קרה בילדות?'. כולנו רוצים להשקיע בסוכני שינוי שרוצים לשנות את המציאות, ויש מעין שופע של יזמים בירושלים. אני מבלה שם הרבה זמן ואני רואה שזה ממשיך להוכיח את עצמו שוב ושוב".
אפשר להגיד שאתה משקיע יותר ביזמים ופחות בטכנולוגיות?
"אני משקיע בהיי-טק והדבר האחרון שמעניין אותי זו הטכנולוגיה עצמה. טוב, זה לא פייר להגיד האחרון, אבל אני מחפש אנשים שהם סוכני שינוי. שיש להם את היכולת לראות את המציאות איך שהם רוצים לראות שזה יראה. זה סוכן שינוי. מישהו שרואה את זה ועושה בנדון. טכנולוגיה זו כלי, ועוד לא פגשתי ישראלי שלא יודע לפתור בעיה טכנולוגית. אבל במקום להתמקד בבעיה טכנולוגית, אני מתמקד בסוכן שינוי, בהזדמנות, בגודל ההזדמנות, וגם איך הוא עושה את זה. זה חשוב, אבל זה לא המרכיב הראשון", סיכם.