ישראל גוררת רגליים בהסגרתו של תומס זרון דה לוסיו, לשעבר ראש סוכנות החקירות הפליליות הפדרלית של מקסיקו (המקבילה המקסיקנית ל-FBI), החשוד בשורה של עבירות, בהן עינויים ומעילה בכספים בשווי של עשרות מיליוני דולרים.
זרון אף מבוקש לחקירה על אישור רכישה של מערכת הסייבר ההתקפית "פגסוס" מבית NSO גרופ הישראלית, כך דווח ב-"ניו יורק טיימס". גורמים במקסיקו טוענים כי קשריו עם החברה הישראלית הם אלה שסייעו לו למצוא כאן מקלט.
זרון, שההישג הבולט של כהונתו הוא ההבאה לדין של ברון הסמים יואכין גוזמן הידוע יותר בכינויו "אל צ'אפו", הוביל גם את החקירה במקרה שבו נחטפו 43 סטודנטים להוראה מקולג' באיוצינאפה ב-2014. אלה הועלו בכוח על אוטובוסים בידי המשטרה המקומית, ומאז לא נודעו עקבותיהם.
חקירתו של זרון העלתה כי השוטרים המקומיים עבדו עם ארגון פשע, ורצחו את הסטודנטים. אולם לאחר ששרידי גופותיהם של הסטודנטים נמצאו בנהר ליד איגואלה, דעת הקהל העולמית דחתה את ממצאי החקירה - ותחת הנשיא החדש של מקסיקו ב-2018, היא נפתחה מחדש.
במסגרת החקירה החדשה, חשודים גם מי שהובילו את החקירה המקורית, ביניהם זרון שנחשד גם בהוצאת הודאות בעינויים ואיומים ברצח. זרון נמלט מהמדינה ב-2019, ומאז מבקש מקלט בשל "רדיפה פוליטית".
במהלך כהונתו, זרון גם אישר רכישה של מערכות מעקב סייבר התקפי "פגסוס" מתוצרת NSO
הישראלית, בהיקף של מיליוני דולרים. הממשלה המקסיקנית עשתה שימוש במערכות אלה גם כדי לעקוב אחרי עיתונאים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם, לרבות צוות חוקרים בינ"ל שהובא כדי לחקור את טבח הסטודנטים באיוצינאפה.
תת השר המקסיקני לזכויות אדם אלחנדרו אנסינס, דחה את הטענות לרדיפה, והוא טוען כי אותן חברות מעקב שזרון ריפד את כיסיהן, כולל NSO, סייעו לו מאז שנמלט - אך ללא הוכחות לטענותיו.
דוברת מטעם NSO גרופ אמרה לניו יורק טיימס בתגובה כי החברה מעולם לא פגשה או סייעה לזרון, לא לפני ולא אחרי עזיבתו את מקסיקו. משרדי החוץ והמשפטים הישראליים בחרו שלא להגיב לפניית הטיימס.