כשסמסונג הכריזו לפני כחודש על ה-Z Flip 3 (ביחד עם אחיו, ה-Z Fold 3) הם אמרו שהכוונה שלהם היא להביא מסכים מתקפלים להמונים. מסכים גמישים היא טכנולוגיה שמלהיבה את הדמיון, אבל היא עדיין לא הדבר הכי פרקטי בעולם ומסכים גמישים הם יצורים רגישים, עם לא מעט חסרונות.
עם כל דור, סמסונג אומרת שהיא פתרה את הביות העיקריות של הטכנולוגיה. זה לא תמיד עומד בקנה אחד עם המציאות. קיבלנו לסקירה את ה- Z Flip 3 מסאני, היבואנית הרשמית בישראל, ויש לנו מסקנות לגבי ההצלחה ביישום הכוונה.
מבנה ועיצוב
ה- Z Flip 3 הוא, ובכן, טלפון צדפה. כל זמן שהוא סגור אפשר לטעות בו ולחשוב כי זהו טלפון מקשים מסורתי, אבל לא כך הדבר. המכשיר שאנחנו קיבלנו לסקירה היה שחור, פשוט ואלגנטי, אבל יש לסמסונג כמה שילובי צבעים מרהיבים כמו לבן קרם, סגול לוונדר וירוק שהרבה יותר מרשימים בעינינו.
בכל מקרה, הוא בנוי היטב עם ציר חיצוני מאסיבי, שעליו מופיע שם המותג (סמסונג), גבו הצדפה חלק לחלוטין (שם גם שוכן סליל הטעינה האלחוטית), ואילו בחלקה הקדמי מצויות שתי מצלמות, ומסך מגע חיצוני קטן, בן 1.9 אינץ' שמאפשר תפעול וקבלת מידע בסיסי של הטלפון (כמו מזג אוויר, שעון, שליטה במוזיקה ומענה לשיחות) גם כשהצדפה סגורה. הוא לא הכי תגובתי בעולם.
בצדו הימני נמצא את כפתור ההפעלה שהוא גם קורא טביעות האצבע וכפתורי הווליום, לטעמנו הם ממוקמים קצת גבוה מדי מבחינת נוחות אחיזה. בצד שמאל נמצאת מגירת ה-SIM, ובתחתית, כמובן, שקע טעינה USB-C, שבכת הרמקול ומיקרופון נוסף.
כשפותחים את הצדפה, נגלית הפנינה: מסך מגע גמיש גדול ומרשים, בגודל של 6.7 אינץ'. מה שכן, הטלפון הזה יותר דק מהמלבנים המוכרים, וזה הישג נאה לסמסונג.
תצוגה וצליל
המסך הראשי הוא מסך AMOLEDX2, בדומה למה שהתרגלנו למצוא בדגם הדגל הנוכחי, הלוא הוא כמובן הגלקסי S21. זהו מסך נהדר, ברזולוציה של 2640 פיקסלים על 1080, צבעים מצויינים וקצב רענון מסך של 120 הרץ, הישג מרשים כשלעצמו עבור מסך גמיש. אבל... ופה מגיע אבל גדול: פה הגמישות, והיכולת לקפל את המסך לחצי, גובה את המחיר בצורה של קפל נראה לעין באמצע המסך.
נכון שבמצב פתוח לחלוטין הוא כמעט ולא מורגש, אבל כשחלק מהשימושיות בנויה על גמישות המסך (ראו גם בהמשך), הקפל מפריע בעין, במיוחד כשצופים בתוכן על מסך מלא, כמו סרטים. מי שמתעקש לאמץ את היתרונות של מסך גמיש, שיידע שפה הוא משלם מחיר מסוים.
בכל הנוגע לצליל, יש פה צליל סטראופוני, כשרמקול אחד הוא למעשה רמקול האפרכסת העליון. הצליל לא רע בכלל, במיוחד אם לוקחים בחשבון את גודלו הזעום של ה- Z Flip 3, אבל כן הבחנו בחוסר איזון מסויים: הרמקול התחתון קצת יותר חזק ומאפיל על העליון.
אם תחסמו בטעות או בכוונה את שבכת הרמקול התחתי, תוכלו להבחין שחלק לא מבוטל מהצלילים פשוט נעלם. מה שכן, אם אתם צופים בתוכן לרוחב (כמו סרטונים ביוטיוב), היכולת לקפל קצת את המסך, יוצרת קצת תחושה היקפית, והנה שימוש אחד שמנצל את המסך הגמיש.
צילום
מערך המצלמות ב- Z Flip 3 די צנוע יחסית לעובדה שמדובר בסמארטפון שאמור להיות שווה לסדרת הדגל מבחינת החומרה - בשעה שלגלקסי S21 יש שלוש וארבע מצלמות בדגם האולטרה, כאן סמסונג הסתפקו רק בשתיים, אולי בגלל מגבלות הנדסיות של עיצוב המכשיר. אלה שתי מצלמות 12 מגהפיקסל, עדשה ראשית רחבה ועדשה נוספת סופר רחבה.
בכל הנוגע לתוכנה, סמסונג שמו פה את אפליקציית הצילום המצויינת ורבת היכולות מסדרת הגלקסי, שמוציאה תוצאות טובות בסך הכל. צילומי היום טובים, צילומי המאקרו מרהיבים (כנראה גם הודות לעיבוד של בינה מלאכותית), רק בצילומי לילה ובזום מקסימלי של פי עשרה (כמובן, לא זום אופטי), ה- Z Flip 3 קצת נופל, וחבל.
זוכרים שדיברנו על מסך גמיש? אז סמסונג עשתה פה טריק נחמד: קיפול המכשיר יפצל את המסך לשתיים, בחצי אחד תמונה מקדימה של הצילום שאתם עומדים לצלם, ובחצי השני פקדים. היכולת לקפל את המכשיר ועדיין לצפות במה מצלמים, מאפשרת זוויות לא שגרתיות וצילומים מקוריים - וזה שימוש חכם ונאה במסך הגמיש.
ביצועים
ה- Z Flip 3 מצויד בפסגת הטכנולוגיה שיש כרגע לקוואלקום להציע, הלוא היא ערכת השבבים סנאפדרגון 888, ביחד עם 8 גיגהבייט של זיכרון. אלה נתוני נייר טובים, וה- Z Flip 3 אכן מציע ביצועים טובים, כמו למשל קצב פריימים ממוצע של 27 פריימים לשניה במבחן Wild Life של 3DMark, אבל הנה העניין - טלפונים דומים לא מתקפלים, עוקפים אותו.
לצורך העניין ה-S21 אולטרה של סמסונג עצמה מציע ביצועים טובים יותר, ובאותה הצלחה, האייפון 12 פרו. טלפונים ברמת מחיר דומה, לעתים עם אותה ערכת השבבים עצמה, נראים מעט חזקים יותר.
יחד עם זאת, ביומיום לא נתקלנו בבעיות בביצועים. ה- Z Flip 3 הוא טלפון תגובתי ונעים לשימוש, עם החריג הקטן של מסך המגע החיצוני, שהיה לפעמים כאמור, קצת עצל בתגובתו - ייתכן שזה קשור לעובדה שמה שקיבלנו לסקירה היא דוגמת הנדסה.
חיי סוללה
בשל מגבלות הגודל של ה- Z Flip 3, הסוללה פה גם היא די צנועה: 3,300 מיליאמפר/שעה בסך הכל שזה נתון די נמוך בימים שבהם כל טלפון סיני ב-800 שקל מתהדר בסוללת 4,000 מילימאמפר-שעה שמנמנה. אבל הביצועים שלה מפתיעים לטובה. לא ברור אם זה ניהול הזרם החכם של אנדרואיד או גורמים אחרים, אבל דה פקטו, הסוללה הזו תספיק לכם ליום וחצי של שימוש רגיל, שזה בסדר גמור.
כמובן, יש כאן גם טעינה אלחוטית וטעינה מהירה, כך שהשילוב הזה בהחלט עושה את העבודה. יש פה גם אגב טעינה אלחוטית הפוכה, אם תרצו לטעון אוזניות או שעון שתומכים בטעינה אלחוטית.
השורה התחתונה
ה- Z Flip 3 הוא סמארטפון טוב מאוד בכל המובנים: חיי סוללה, תצוגה, צליל וצילום (על אף ביצועים בינוניים בחשיכה). אבל נקודת התורפה שלו היא עדיין המסך הגמיש.
המסך הזה רגיש ויקר, ודווקא תצורה הצדפה עושה לו חסד בשמירה עליו. יחד עם זאת, הוא נוטה לתפוס לכלוך, והוא עדיין לא מוגן אבק (מים דווקא כן, שזו התקדמות עבור סמסונג). בתוספת הקפל שהוא עדיין מעצבן, מי שיבחר בו יודע שהוא משלם מחיר על כך שהוא מחזיק או מחזיקה פיסה של טכנולוגיה מתקדמת בכיס.
בנוסף, טלפונים רגילים במפרט הזה, שהוא מפרט דגל לכל הדעות - עולים כמה מאות שקלים פחות, לפחות - ובאותה רמת מחיר יש טלפונים לא מתקפלים טובים יותר, כמו למשל האייפון 12 פרו.
מי שמוכן להוציא 3,700 שקלים על הטלפון הזה, הוא עדיין מישהו שזקוק ספציפית לאפשרויות הייחודיות שמסך גמיש מציע או מאמץ מוקדם שחשוב לו להיות תמיד עדכני בטכנולוגיה חדשה. לכל השאר, אנחנו עדיין ממליצים לבדוק אפשרויות דומות, שלא מתקפלות. מסכים גמישים הם עדיין לא המיינסטרים.