אור אדום: קריסת אפליקציית רמזור לא מפתיעה אף אחד

כמו בפברואר, גם הפעם האפליקציה המבוקשת התרסקה בזמן אמת, אבל משרד הבריאות אינו האשם היחיד. השירותים הדיגיטליים הירודים שמספקת המדינה אינם תואמים את מעמדה כאומת סטארטאפ. הגיע הזמן שהמשרדים הממשלתיים יבינו את מה שהעסקים קלטו כבר מזמן

שי ליברמן
03/10/2021

כל מי שהופתע מקריסתה של מערכת הרמזור הלילה (בין שבת לראשון), שירים את היד. בדיוק ביום שבו מיליוני ישראלים נדרשים להנפיק תו ירוק חדש, המערכת הכי נדרשת במדינה לא עומדת בעומס וקורסת.

עצוב לומר, אבל לא צריך להיות מנהל בכיר בהייטק כדי לצפות את הקריסה הזאת. למעשה, מהרגע שבו נקב משרד הבריאות בתאריך, החלו ברשתות ציוצים ואזהרות מפני קריסה ידועה מראש. בדיוק כשם שכולנו צפינו את זה, ניתן היה לצפות ששם למעלה יצפו את העומס וייערכו לקראתו במעוד מועד.

עוד בוואלה!

בעקבות תקלות באתר רמזור: התו הירוק הקודם יישאר בתוקף ב-3 הימים הקרובים

לכתבה המלאה
ניסיתם להיכנס ולא הצלחתם? מעניין מאיפה התחושה הזאת מוכרת(צילום: צילום מסך, אפליקציית הרמזור)

דה ז'ה וו? הגיוני מאוד. קריסה זהה אירעה לפני חצי שנה, ב-20 בפברואר, ערב כניסת התו הירוק לתוקף. אז זו הייתה "תקופת ההרצה". יש כאלה שאומרים שטעות עושים פעם אחת - הפעם השנייה היא כבר בחירה. במשרד הבריאות בחרו לטעות גם הפעם.


הקריסה הזו אינה גזירת גורל. היא לא הבזיקה כרעם ביום בהיר. ניתן היה להיערך, לתקן ולמנוע את אותה. מדינת ישראל על מיליוני האזרחים שבה היא גרגר באוכלוסיית העולם, ובמדינות מפותחות כשלנו אתרים ואפליקציות ממשלתיות מתוכננים להתמודד עם כניסה של עשרות מיליונים במקביל. סוד הקסם שמשאיר מערכות שדומות לרמזור פעילות ומתפקדות הוא תכנון מוקדם והיערכות. אז למה אנחנו לא מופתעים מהקריסה החוזרת של רמזור? האמת היא שפשוט התרגלנו. עצוב להודות, אבל היינו מופתעים לטובה אם זה לא היה קורה.

חשוב לי לחדד, משרד הבריאות איננו האשם היחיד. חדשות לבקרים, אנחנו נחשפים לתקלות דומות במשרדים ובארגונים ממשלתיים נוספים. השירותים הדיגיטליים שמספקת המדינה אינם תואמים את מעמדה העולמי כ"סטארט אפ ניישן" וכמדינת הייטק. הרמה הדיגיטלית הממשלתית איננה אחידה, לצד רמה גבוהה שמשדרת מקצוענות וקידמה, אנו עדים לחובבנות, חווית משתמש רעה וקריסות ידועות מראש. משרדי ממשלה מסוימים נאלצו לבצע בתקופת הקורונה קפיצת מדרגה משמעותית, כמו רשם המקרקעין - הטאבו למשל, שהצליח לדלג שנות דור ומרשות הידועה כבירת הבירוקרטיה, ניצב היום בחזית הדיגיטלית של ישראל. לפעמים האין ברירה מוביל דווקא למקומות טובים.

"אין ברירה" הוא ביטוי מפתח בעניין זה - ביחסי הכוחות מול הרגולטור, ידינו האזרחים על התחתונה, אין לשירותי המדינה תחליף ולנו אין ברירה. מי שלמדו זאת טוב מכולם הם הארגונים העסקיים שחיים את המערב הפרוע של התחרות מדי יום ויודעים שאם לא יספקו שירות ראוי - יוחלפו. בארגונים עסקיים יש הרבה פחות מקום לטעויות, ולכן "בקרת סיכונים" ו"היערכות" הם חלק טריוויאלי מהשגרה. משתדלים לא להשאיר דבר ליד המקרה, שומרים תוכניות מגירה והון ליום שחור. בתחום זה המגזר הציבורי, עדיין משתרך מאחור.

חוד החנית הטכנולוגית במשרדי הממשלה. אתר רשם המקרקעין(צילום: יחצ)

עם כל זאת, חשוב לזכור שקריסת מערכות כמו מערכת הרמזור מהווה תמרור אזהרה לבעיות גדולות יותר. מדינת ישראל ידועה כאחת מהמדינות שסופגת הכי הרבה מתקפות סייבר, ובשל כך המידע האישי שלנו ששמור במערכות המחשוב של ארגונים במגזר הציבורי נתון בסכנה מתמדת. היערכות לא נכונה באחת מני מאות מערכות המחשוב שבה נתונים פרטיהם של אזרחי מדינת ישראל- וקיבלנו פיגוע סייבר שכל אחד מאיתנו ירגיש במרחב הדיגיטלי ומחוצה לו.

הקריסה היום לא הפתיעה אותי וגם לא אתכם כי כולנו יודעים שיש מרחבים במגזר הציבורי שעדיין לא הגיעו ל-2021, וספק אם סגרו את הפער וזחלו ל-2010. לצד ארגונים במגזר הציבורי שהזדרזו לאמץ את עקרונות הדיגיטציה המתקדמים ביותר, ישנם כיום בישראל ארגונים ומשרדים שחייבים להסתכל על האור האדום ברמזור, לעצור את הכול ולהבין שאם הם לא יטפלו במערך הדיגיטלי והטכנולוגי במשרדם במהירות - פיגוע הסייבר או הקריסה הדיגיטלית עלולים להגיע גם אליהם. אין סיבה שבמקום שבו מצליחות גם חברות קטנות תיכשל פעם אחר פעם אומת ההייטק.

הכותב הוא מנכ"ל קווליטסט ישראל ומזרח אירופה. קווליטסט היא חברת בדיקות תוכנה מהגדולות בעולם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully