שקל חזק, דולר חלש - טוב או רע להייטק הישראלי?

שוק הטכנולוגיה גייס קרוב ל-18 מיליארד דולר השקעות, וקרנות השקעה ענקיות נכנסות לאקוסיסטם הישראלי. מצד שני, ירידת ערכו של הדולר מקשה מאוד על השוק, שבו המפתחים משתכרים בשקלים. מה הפיתרון ומהן הסכנות ואיך ייראה עתיד הענף?

עמי אהרונוביץ'
02/11/2021

מאז החלה שנת 2021 ואחרי שנת שיא בהייטק הישראלי, שוק הטכנולוגיה המקומי גייס קרוב ל- 18 מיליארד דולר השקעות, חלקן הגדול בסבבי ענק של מאות מיליוני דולרים שהפכו שכיחים, שהם כ- 70% יותר בהשוואה לכל השנה הקודמת. רק כדי לסבר את האוזן, ברבעון השלישי לבדו היקף ההשקעות הגיע כמעט לשישה מיליארד דולר, יותר מסך כל ההשקעות שבוצעו במהלך שנת 2018. כאמור, מה שמאפיין חלק נכבד מאוד מההשקעות זה סבבי גיוס גדולים במיוחד. למעלה מ-10 חברות גייסו יותר מ-200 מיליון דולר כל אחת. בסך הכל, 2.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה כתוצאה מהשקעות ענק, דבר שלא ראינו בעבר, לא במספרים ובטח שלא בהיקפים האלה. רק השנה ארבעה מלקוחות אירוספייק - איירון סורס, ווקמי, פלייטיקה ודאבל וריפיי - הפכו לחברות נסחרות כשהשלימו גיוסי ענק, וחברות אחרות כמו אפספלייר וסייבריזן קיבלו השקעות ענק של מאות מיליוני דולרים בשוק הפרטי.

עוד בוואלה!

האם שער הדולר יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים?

לכתבה המלאה
מייצרים בדולרים, העובדים מרוויחים בשקלים. איך מתגברים על הפער? רוברט אנטקול, מנכ"ל פלייטיקה, בטיימס סקוור(צילום: יחצ)

המגמה הזו הולכת יד ביד עם כניסתן של קרנות השקעה ענקיות לאקוסיסטם הישראלי. אם בתחילה הייתה זו אינסייט שפתחה משרד בישראל לפני כשנתיים ומאז נחשבת לשחקנית פעילה במיוחד בסצנה הטכנולוגית המקומית, לאחרונה גם בלקסטון וסופטבנק הקימו פעילות רשמית בישראל, כאשר את האחרונה מוביל לא אחר מאשר ראש המוסד האחרון יוסי כהן. על אלה ניתן לציין גם את ג'נרל אלקטריק שתקים פעילות השקעה בישראל, וקרנות ענק אחרות כמו טייגר גלובל ו-Coatue שפועלות בשוק הישראלי ביתר שאת.

אותן קרנות ענק מזרימות לישראל מדי שנה עשרות מיליארדי דולרים. הבעת אמון מובהקת בכלכלה הישראלית בכלל ובהייטק המקומי בפרט. אולם, לאותם מיליארדים יש מחיר: המנכ"ל, המפתח ואיש השיווק, כולם בסופו של יום מקבלים את שכרם וקונים במכולת בשקלים, במטבע המקומי. לכן, כל זמן שהשקעות של מיליארדי דולרים יוזרמו לכאן ויומרו לשקלים, ערכו הגבוה של המטבע באופן אבסולוטי וערכו מול הדולר באופן יחסי, יישמרו גבוהים.

המגמה הזו עלולה לייצר איום על התעשייה הטכנולוגית הישראלית. כמות ההון האדירה שזרמה להייטק, לצד מחסור גדול בצד ההיצע של כוח האדם, הובילו לעלייה משמעותית בשכר בהייטק. כעת, כשהשקל כה יקר בזמן שההשקעות הן בדולרים, המהנדס הישראלי הופך יקר אפילו יותר. המשמעות בטווח הרחוק היא מיצירת פרטיקות של מיקור חוץ שישתרשו בחברות: לצד השקעה מסיבית בהקמה של מרכזי פיתוח נוספים, סטרטאפים יחפשו פתרונות זולים ומהירים יותר במקומות כדוגמת מזרח אירופה, שהם נגישים יחסית (קרובים פיזית) והמנהל הישראלי יהיה מוכן לשלם שכר גבוה יותר מהמקובל בשווקים אלה כדי להביא עובדים איכותיים, ומהר. כך, נהיה עדים למצב בו חברות הייטק מקומיות פותחות מרכזי פיתוח במקומות כדוגמת אוקראינה, בולגריה, רומניה, צ'כיה ועוד, וזה רק עניין של זמן עד שלכל חברת הייטק ישראלית יהיה מרכז פיתוח אחד או יותר באחת ממדינות מזרח אירופה.

המטרה: להשאיר פה את התעשייה(צילום: ראובן קסטרו)

אמנם, הפתרון של פנייה למפתחים במיקור חוץ שכיח ונפוץ ואין בו פסול לכשעצמו, אולם התגברות השימוש בו מפאת חוסר ברירה עלולה להוביל ליצירת מנגנונים והרגלי עבודה שאחר כך יהיה קשה להיפטר מהם - כשההפסד בסוף יהיה כולו של הכלכלה הישראלית, שלא תהנה באופן מלא מההון הזורם לקטר של המשק. ההון הרב בדולרים שזורם להייטק הישראלי טוב לו כמובן ומאפשר לו לצמוח כאחד מהאקוסיסטמים המתפתחים בעולם, אך מתפקידם של הממשלה וקובעי המדיניות להבטיח כי אותה פריחה תהיה מנת חלקם של כמה שיותר ישראלים, ולא תברח למדינות רחוקות מכאן.

מעבר להתמודדות עם שער הדולר, מה עוד אפשר לעשות כדי לשמר את ההון בישראל? על קצה המזלג, השקעה מקומית בגיוס מסיבי של עובדים צעירים (ג'וניורים) ויישום תכניות הכשרה (Bootcamps) בחברות, יאפשרו צמיחה פנימית בשוק הישראלי ולא במדינות אחרות, תרחיב את היקף המועסקים בתעשיית ההייטק המקומית ותמנע זליגה מיותרת של הון מחוץ לישראל.

עמי אהרונוביץ' הוא GM של חברת אירוספייק (Aerospike) בישראל

  • הייטק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully