פרשת הפריצה ודליפת המידע באתר "אטרף", מצטרפת לשורה רחבה של מתקפות סייבר ודליפות פרטים אישיים של ישראלים לרשת בשנתיים האחרונות. מתקפות אלו, המחישו שוב כמה אנו חשופים ופגיעים, במיוחד על רקע תהליך הדיגיטליזציה של רוב המוסדות והחברות בעולם.
ככלל, הדיגיטליזציה (מעבר מפורמטים אנלוגיים לדיגיטליים) הפועמת בתהליכים שונים בעולם מביאה עמה בשורה לחווית הלקוח, מביאה לו ערך רב ומשפרת את התקשורת בין החברה לצרכן. תהליכים אלו שהם תולדה של התפתחויות טכנולוגיות מרחיקות לכת, יצרו ציפייה גוברת מצד הצרכנים לנוחות מקסימלית והפחתת "כאב ראש" בכל הקשור להרגלי הצריכה שלהם. מדובר בתהליך שרק הולך ומתעצם, ולא צפוי שינוי בהיבט זה להפך, אנחנו הולכים לעולם דיגיטלי יותר, מהיר יותר, נגיש יותר וכנראה שבכללותו טוב יותר לצרכנים וגם לחברות.
כמו כל דבר טוב בחיינו, גם תהליך זה מביא עימו מחיר שעלול להיות יקר. בניגוד למוצרים אחרים, במקרה של דיגיטליציה הבעיה המרכזית קשורה בעובדה ש"הרכבת כבר יצאה מהתחנה" ולא באמת נותרה לנו ברירה אלא להשתלב בתהליך.
השתלבות זו קשורה בהרגלי התקשורת שלנו (מעבר ממפגשים פרונטליים לשיחות זום ווטסאפ), באופן שבו אנו מזמינים מזון הביתה (מהמכות השכונתית לאונליין) ועד אופן השימוש בתחבורה ציבורית (מכרטיסיה לרב קו). האנושות כולה צריכה להפגין יכולות הסתגלות מהירות ולעיתים טוטאליות והיא עושה זו בתהליכים מואצים בשנים האחרונות.
כמו בכל יתר ההיבטים, גם בכל הקשור לצריכת תוכן ברשת האינטרנט, היעדר היכולת להימנע מלהשתלב בתהליך מחייב אותנו, הצרכנים, לנהוג במשנה זהירות ולבחון איך אנחנו מנהלים את החיים שלנו ברשת, ואיך אנחנו מחנכים את הילדות והילדים שלנו לגלוש ולנהל את החיים ואת העתיד שלהם ברשת האינטרנט.
מדובר בתופעה עולמית, אך היא נכונה שבעתיים במדינת ישראל שלה שני פרמטרים ייחודיים. הראשון, אנו מוקפים אויבים דבר שמהווה יעד 'אטרקטיבי' למתקפות בעיניהם של גורמים עוינים. השני, (והמשמעותי יותר לטעמי) הוא שהקהל הישראלי אוהב קיצורי דרך, הנחות ומתנות. השילוב של השניים יכול להיות קטלני אבל ישנם דרכים שיאפשרו לכם לגלוש בצורה יותר בטוחה ולצמצם את הסיכון האישי שאתם אולי נוטלים כיום.
בעיית האתרים הלא חוקיים לצריכת תוכן ברשת האינטרנט היא בעיה עולמית, ועל כן בשנים האחרונות נערכו שורה של מחקרים אשר בחנו אתרים אלו, בידי גופים מדיניים-ציבוריים, בין השאר של האיחוד האירופי, ממשלות ארה"ב ובריטניה, ושורה של אוניברסיטאות מובילות. מחקרים אלה מצאו כי באופן גורף הצופים באתרים אלו חושפים עצמם, ונפגעים ממגוון רחב של סכנות, בהן: ווירוסים ותוכנות זדוניות, חשיפה לתכנים לא הולמים, וגניבה ומכירה לצד שלישי של פרטים אישיים כגון מספר חשבון בנק ו/או פרטי אשראי, ולעיתים אף מקרים של גניבת זהות.
מחקרים אלו מזהירים כי גם לאתר עצמו אין בהכרח כוונות זדון, פעמים רבות הוא משתף או מטמיע קישורים ממקור לא ידוע, שהם עצמם נגועים, וכך גורם אף שלא במודע לנזקים הנ"ל עבור הגולשים. חשוב לזכור שמצד אחד, מרבית האתרים אינם מפוקחים ואין עליהם בקרה ומצד שני הם בעלי יכולת לשאוב מידע מגולשים אשר נכנסים לאתרים/לקישורים הנמצאים בו. מה בכל זאת אפשר לעשות?
דבר ראשון שחייבים לעשות על מנת לצמצם את החשיפה והפגיעה האפשרית שלנו הוא לבחון היטב באיזה אתרים אנחנו חושפים את הפרטים שלנו, ולספק את המידע המינימלי ההכרחי. לצורך העניין לא לחשוף מידע לא רלוונטי באתרים וברשתות החברתיות. בקיצור "אל תתנו לחתול לשמור על השמנת".
הדבר השני (לחלקנו הוא עלול להיות יותר קשה), הוא להימנע מלהיכנס לאתרים לא חוקיים, או אתרים לא רשמיים, שמתיימרים להנגיש תוכן חינמי לגולשים, כגון סדרות וסרטים לצפייה ישירה. האופי החינמי לכאורה של אתרים מסוג זה מהווה סכנה גדולה לפרטיות מידע. לצורך העניין בכל פעם שמציעים לכם משהו בחינם תפתחו חשדנות יתר. בקיצור "שונא מתנות יחיה".
כדי שנסיים ברוח אופטימית, בטח תשמחו לדעת שאתם לא לבד ורשויות האכיפה השונות פועלות בכל עת על מנת לשפר את רמת האבטחה של האתרים השונים. מצד שני על כל פרצת אבטחה מוכרת, יש עשרות שנמנעו ויש לא מעט לקחים שעלינו להפיק מהאירועים הללו. יחד עם זאת, יש להכיר בכך שהניסיונות קרוב לוודאי לא ייפסקו, אלא להפך, ולא תמיד יוכלו למנוע את הפרצות. קל וחומר בכל הנוגע לאתרים לא מפוקחים שפועלים בצורה לא חוקית.
בכל הנוגע לאתרים אלה ובכלל, יש עקרון ברזל שצריך להנחות אתכם הצרכנים: כשהמוצר בחינם, אתם המוצר.
עידו נתן הוא מנהל פורום ֿ
[{ - זכויות יוצרים ברשת האינטרנט