סקר חדש שערכו באיגוד האינטרנט הישראלי מספק תמונת מצב עדכנית על הפופולאריות של הרשתות החברתיות השונות בקרב הצרכן הישראלי בשנת 2022 ובה בעת מגלה את הדאגה העמוקה של חלקים רחבים בציבור מפני ההשפעות השליליות של אותן רשתות. הסקר נערך על ידי חברת דיאלוג בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל מעל גיל 18.
תחילה, ביקשו באיגוד האינטרנט הישראלי לעמוד על הרגלי השימוש של ישראלים בפלטפורמות החברתיות המקוונות. ניתן להתרשם באופן ברור כי הפלטפורמות הפופולאריות ביותר בישראל הן וואטסאפ (86% מהישראלים משתמשים בשירות) ופייסבוק (78%).
מבחינה עסקית פייסבוק מובילה עם 27% מהישראלים שמשתמשים בפלטפורמה למטרות עסקיות לעומת 26% בוואטסאפ. אינסטגרם היא הפלטפורמה הבאה בתור מבחינת הפופולריות בישראל עם 52% מהישראלים שמשתמשים בה לצרכים פרטיים ו 15% למטרות עסקיות. במורד הרשימה ניתן למצוא את טוויטר, שהגם שמייצרת לא פעם רעש בברנז'ה התקשורתית, אינה מצליחה לפרוץ בקרב הציבור הרחב בישראל - רק 11% מהישראלים משתמשים בפלטפורמה לצרכים אישיים ורק 2% למטרות עסקיות.
החיילים מאוהבים בוואטסאפ; פייסבוק פופולארית בקרב מבוגרים
פילוח הנתונים לפי קבוצות האוכלוסייה השונות מגלה מספר תובנות מעניינות - למשל, שבוואטסאפ משתמשים כמעט כל החיילים בחובה (98%), ושיעור השימוש שלהם בטיקטוק בלט גם הוא (45% לעומת 7-26% בקבוצות אחרות).
עוד מגלה הסקר כי השימוש באינסטגרם יורד בצורה מובהקת ככל שהגיל עולה. 82% בקרב בני 18-22 ועד 29% בקרב בני 60+), זאת לעומת השימוש בוואטסאפ שנמצא בשימוש דומה בין קבוצות הגיל (83-88%).
השימוש בפייסבוק מגלה מגמה שונה: השימוש בו נפוץ בקרב בני 30-49 (84-86%) ומשני צידי קבוצות הגיל חלה ירידה - עד 60% בקרב בני 18-22 ו- 73% בקרב בני 60+. טיקטוק נפוץ במיוחד בקרב בני 18-22 (37% מול 8-14% בגילאים מבוגרים יותר).
כמו כן, חרדים בלטו באי השימוש ברשתות חברתיות (27% מהם לעומת 2% אצל חילונים ו 11% בקרב המגזר הערבי). יהודים חילונים ומסורתיים בלטו בשימוש בפייסבוק (85% מהם לעומת 30% אצל החרדים ו 76% במגזר הערבי) ובוואטסאפ (89-93% מהם, לעומת 67% אצל החרדים ו 82% אצל יהודים דתיים).
מבחינה מגדרית, טלגרם, טוויטר ולינקדאין נפוצות יותר בקרב גברים לעומת נשים (38% מול 18%, 15% מול 7% ו- 19% מול 8% בהתאמה). זאת לעומת אינסטגרם ופינטרסט שנפוצות יותר יחסית בקרב נשים (55% מול 48% ו- 15% מול 5% בהתאמה).
רוב הציבור (53%) סבור שעל מדינת ישראל להתערב בפעילות פייסבוק בארץ, 28% סבורים שהמדינה אינה צריכה להתערב ו-19% השיבו כי אינם יודעים. כמו כן, 34% חשים שפעילות פייסבוק משפיעה לחיוב על חייהם אך 27% חשים שפייסבוק משפיעה על חייהם לשלילה, 39% אינם יודעים.
בני 23-39 רואים את השפעת פייסבוק על חייהם באופן שלילי יותר מבני הגיל האחרים (32-33% מהם סברו כך לעומת 20-26% בקרב קבוצות גיל אחרות). בקרב החברה הערבית בולטת התפיסה כי פייסבוק משפיעה לחיוב על חייהם (45%, לעומת 8% בלבד בקרב החברה החרדית ו- 31-36% בשאר החברה היהודית).מעניין לגלות שגברים חשים שפעילות חברת פייסבוק משפיעה באופן שלילי על חייהם יותר מאשר נשים. 34% מהגברים סבורים כך, לעומת 20% מהנשים. בדומה, 37% מהנשים סבורות כי פעילות חברת פייסבוק משפיעה חיובית על חייהן, לעומת 31% מהגברים שסבורים כך.
בקרב המגזר החרדי - 100% מבני 23-29 בסקר סברו כי הרשתות החברתיות ואינסטגרם עלולות לגרום לבעיות של דימויי גוף בקרב ילדים ונוער.
"הממצאים שאספנו במחקר זה מספקים תובנות חשובות לדיון הציבורי והרגולטורי שמתקיים כיום בישראל ובעולם לגבי השפעותיהן של רשתות חברתיות על חיינו ושאלת הצורך בהתערבות מדינתית על מול כוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה", אומר ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי.
"בכלל זה, הממצאים מחייבים את מעצבי המדיניות להבחין בין סוגים שונים של שירותים מקוונים והמנעד הרחב של עצמת ההשפעה שלהם על חיינו. לא פחות חשוב מכך, הממצאים מלמדים כי התערבות מדינתית בפעילותם של שירותים מקוונים נדרשת לקחת בחשבון את העובדה כי הרגלי השימוש והעמדות של הציבור הישראלי ביחס אליהם משתנים באופן משמעותי לפי גיל, מגדר, רקע תרבותי ומעמד סוציו-אקונומי".