גאווה ישראלית: ניסוי פורץ דרך לאסטרונאוט הישראלי בחלל

איש העסקים והאסטרונאוט הישראלי השני, איתן סטיבה, ערך אתמול (שלישי) ניסוי במסגרת משימת 'רקיע', בטכנולוגיה ייחודית שפותחה בטכניון: ייצור של רכיבים אופטיים בחלל (עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה). הטכנולוגיה החדשה צפויה לחולל מהפכה באופטיקת חלל ולאפשר יצירת עדשות גדולות ומדויקות לטלסקופי חלל.

לטלסקופים אלה חשיבות עצומה הן במשימה המדעית של חקר החלל והן במשימות יישומיות ובהן ניטור אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. גודל עדשת הטלסקופ, המשפיע על הרזולוציה המתקבלת, מוגבל כיום על ידי אילוצי שיגורם של הרכיבים האופטיים לחלל. שיגורן של מערכות הייצור, הכוללות מתקני כרסום וליטוש, אינו ריאלי.

למעשה, הטכנולוגיה החדשנית שפותחה בטכניון תאפשר לייצר עדשות אלה בחלל. את הטכנולוגיה החדשנית פיתח בטכניון צוות המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בשיתוף פעולה בין מרכז המחקר NASA Ames, משימת רקיע (בהובלת קרן רמון) ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

מדובר ביצירת עדשות באמצעות עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה על סמך פיזיקה של נוזלים. אם הנוזל האמור הוא פולימר, אפשר גם להקשיח אותו לטובת ייצור רכיבים אופטיים בכל גודל.

בשלבים קודמים בחנו חוקרי הטכניון את הטכנולוגיה במערכת שבנו במעבדה; לאחר מכן הם ייצרו את העדשות במהלך טיסה פרבולית, היוצרת תנאים של מיקרו-כבידה; וכעת, לראשונה, הודגמה הטכנולוגיה בתחנת החלל על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה במסגרת משימת רקיע.

הניסוי בחלל, שארך כארבע שעות, כלל הזרקה של הפולימר, חילוץ הבועות שנוצרו בו ופילמור (התקשחות הנוזל) לכדי עדשה מוצקה. חברי קבוצת המחקר של פרופ' ברקוביץ, שישבו במהלך האירוע בחדר הבקרה של 'רקיע' בתל אביב, עקבו בשידור חי אחר תהליך הניסוי ואחר העדשות שייצר סטיבה בתחנת החלל, כעת הם ממתינים לבחון אותן מקרוב עם שובו של סטיבה לכדור הארץ.

כמו כן, סטיבה ערך ניסויים נוספים בשדה הרפואה מרחוק - ניסוי ה-Urinary Microbiome של החוקרים ד"ר בן בורסי מהמרכז האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא וד"ר פול צ'אנג בבית החולים האוניברסיטאי תומס ג'פרסון בארה"ב וניסוי לזיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס שמוביל ד"ר הראל בריס מהמרכז הרפואי שיבא - הקלינאים והחוקרים ב- ARC, המרכז לחדשנות רפואית בשיבא, במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ושותפיהם באוניברסיטת תומס ג'פרסון בארה"ב.

ניסוי נוסף שאפשר למצוא הוא בתחום הפודטק אותו הגו תלמידי תכנית ספייסלאב של קרן רמון בשם 'כוחה של המורינגה'. מטרת הניסוי הוא לבדוק את האפשרות להשתמש באבקת זרעי מורינגה (שסופחת את המזהמים) וחתיכות נחושת (שהורגים את החיידקים) לטיהור המים בחללית.