חברות הסלולר ומשרד התקשורת מקבלים אלפי תלונות בשנה על בעיות קליטה סלולרית. בניגוד להשערות או הנחות, חברות התקשורת חפצות להקים אתרים סלולריים נוספים ברחבי הארץ למען שיפור הקליטה - אך נתקלות לא פעם בסירוב של ראשי רשויות מקומיות.
אתרי אנטנות סלולריות ממוקמים בקרקעות או מבנים פרטיים, או על נכסי רשויות מקומיות. בזמן שהקמת אתר על מבנה פרטי או עסק היא פחות בעיה, הקמה בנכסי הרשויות מורכבת והפכה בערים מסוימות לבלתי אפשרית.
מתברר כי בשם משחק פוליטי, פופוליזם והבנה לקויה של נושא הקרינה, ראשי רשויות מונעים כניסה של החברות לשטחן, מסרבים לחדש חוזים שנגמרים, מבקשים להסיר אתרים קיימים, לא מקדמים פגישות, עונים בשלילה ודוחים הצעות.
רוצים לקבל עדכוני טכנולוגיה לפני כולם? הצטרפו לעמוד אינסטגרם
ועד כמה זה קריטי? המקומות שהכי חשוב לספק בהם קליטה טובה הן שכונות מגורים - ושם בעיקר ניתן למצוא נכסים של רשויות. בסוף - זה פוגע בתושב.
המתנגדים - ומשתפי הפעולה
ההתנגדויות האלה הן אחת הסיבות לכך שבחלק לא קטן מהיישובים ברחבי הארץ אין קליטה סלולרית מספיקה. בדצמבר האחרון התייחס שר התקשורת יועז הנדל לנושא, ואמר: "בשנה הקרובה אלך לכל מקום שבו אין מספיק אנטנות בגלל התנגדויות של הרשויות. אני הולך להתמודד ראש בראש עם ראשי הרשויות".
לפי מידע שהגיע למערכת וואלה! טכנולוגיה ולטענת חברות הסלולר, מאז כניסתה של ראשת העיר חיפה עינת קליש-רותם, היא לא מוכנה לחדש הסכמים. עוד נטען כי גם בעיריית כפר סבא מבקשים לפרק אתרים קיימים - דבר שיפגע בקליטה הסלולרית לתושבים. מתנגד נוסף הוא שלום בן-משה, ראש עיריית ראש העין, שמסרב לחדש הסכם עם חברות התקשורת.
ראשי רשויות נוספים שמתנגדים (רשימה חלקית): גבעתיים, הרצליה, בני ברק, מג'דל כרום, עראבה, טייבה, עין מאהל, כפר, מנדא, אלעד , מועצה מקומית שגב שלום, אום אל פאחם ובאר יעקב.
לעומתן, ישנן ערים שמבינות את הצורך והחשיבות ומשתפות פעולה. הרבה מהן מקצות עמודי תאורה לטובת הפריסה, לדוגמה: תל אביב, אשדוד, ראשון לציון, נס ציונה, הוד השרון, אשקלון, באר שבע, ירושלים ומודיעין.
כמו כן, חברות הסלולר נדרשות להתמודד עם אתגר נוסף: תופעה חמורה של חבלות מכוונות, שגורמות נזקים כבדים לתשתיות ונזק כלכלי. אתרים רבים עוברים הצתות, חבלות, פריצות וגניבות של ציוד, כבלים, מזגנים, סולר, בטריות גיבוי ועוד.
* PHI נמצאת בבעלות של פרטנר והוט מובייל
דור חמישי? ישראל נשארת מאחור
חברות הסלולר מבטיחות לנו הרים וגבעות עם כניסת ה-5G לישראל, הורדות במהירויות מטורפות ("הסדרות עפות באוויר" נאמר באחת הפרסומות) - אך המציאות הרבה פחות זוהרת. המדינה תמשיך להיות שרוכה מאחור גם הפעם, אם הרשויות לא יבינו את החשיבות.
לכל אנטנה יש טווחי שידור מרביים וקיבולת מרבית של שירותים הניתנים בו זמנית. ככל שעולה הצריכה באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת התקשורת. לכן טכנולוגיה של תקשורת סלולרית מחייבת מספר של אתרי שידור לפי הצריכה. למעשה, בניגוד לדור 4, דור 5 דורש הקמת אתרים רחבה הרבה יותר, אך בניגוד לדעה הרווחת - במצב של ריבוי אנטנות הקרינה דווקא פוחתת.
בניגוד לרשת דור 4 (LTE), לדור 5 - או 5G - יש יתרונות נוספים: התקן מספק קצב העברת נתונים גבוה, שיכול להגיע למהירות הורדה של 2 גיגה-בייט לשנייה, בהשוואה לדור הרביעי שמספק 200 מגה-בייט לשנייה.
"נמצא דרך לעקוף ראשי ערים"
שר התקשורת יועז הנדל, אומר לוואלה! טכנולוגיה כי "מזה עשור, מאז הורדת מחירי הסלולר, חברות התקשורת הפסיקו להשקיע בתשתיות. לצד זה, השימוש במכשירים הניידים הלך והתעצם. כך נוצר פקק ובפועל קשיי קליטה וכיסוי".
"עם כניסתי משרד התקשורת גיליתי פערים בפיקוח על החברות בנושא וחובה בסיסית של כיסוי 75% ממדינת ישראל בלבד. כדי לצמצם את הפער הגדלנו את חובת הכיסוי ל95%, עד פברואר 2023", הוסיף הנדל. לדבריו, בחוק ההסדרים האחרון "צומצמו הליכים בירוקרטיים להקמת אתרים קטנים, ובמכרזים על של תדרי הדור 5 חושבה השקעה בתשתית להנחה באגרות".
השר הסביר גם על המאמצים מול ראשי ערים, "מעבר לכך יש לנו אתגר מול ראשי רשויות שמעכבים הקמת אנטנות מחשש לא מוצדק מקרינה. המגזרים העיקריים בהם יש לנו פער הם החרדי והערבי. באופן אישי בכל מקום שיש בו עיכובים אני פועל מול ראשי הרשויות וגם מול התושבים. במקומות כמו ביתר עלית וירושלים מוקמות אנטנות חדשות עכשיו אחרי שנים ארוכות של קיפאון. ראשי ערים שיהוו חסם לקליטה וכיסוי נמצא דרך לעקוף אותם לפנות לציבור ולהקים אנטנות. הציבור יבין שככל שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה, ואם אין אנטנות המשמעות היא נזק לתושבים".
"ההתנהלות מעידה על בריחה מאחריות וכניעה לפופוליזם"
ליאור ורונה, יושב ראש פורום החברות הסלולריות בישראל, מסביר בשיחה עם וואלה! טכנולוגיה כי "על פי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, חובה להקים אנטנות במרכזי הישוב בכדי להוריד את הקרינה הן מהמכשירים הסלולריים והן ממתקני השידור עצמם. החברות הסלולריות פועלות בשקיפות וכל מיקומי האתרים הסלולריים שפועלים בישראל מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה".
"יש להבחין בין ראשי רשויות, ישנם כאלה שמבינים את חשיבות התשתית הסלולרית ומאפשרים לחברות להקים תשתית על מוסדות עירוניים ויש כאלה שמונעים הקמת תשתית סלולרית ואף פועלים לפירוקה ובכך פוגעים באינטרס התושבים לקליטה מיטבית ובטוחה", מסביר ורונה. "לצערי, התנהלות זאת מעידה על בריחה מאחריות וכניעה לפופוליזם שמנוגד לעמדות משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים".
"בשנים האחרונות נתקלנו לדוגמה בבעיות קליטה בגלל חוסר שיתוף פעולה של העיריה בישובים כמו ראש העין, בנתיבות, אשדוד, חיפה, טבריה ולא מעט ישובים במגזר הערבי", מוסיף ורונה. "נדרש שיתוף פעולה מלא בין החברות הסלולריות לרשויות המקומיות וראשי עיר אשר תומכים ומקדמים הקמת תשתית סלולרית מתקדמת מייצרים לתושביה של העיר סביבה תומכת בטכנולוגיות מתקדמות. מי שפועל נגד הקמת התשתית פוגע בתהליך טבעי זה".
מה הפתרון? לדבריו של ורונה, ממשלת ישראל ומקבלי ההחלטות במדינת ישראל צריכים להפוך את התשתית הסלולרית לתשתית לאומית לכל דבר: "ראשי רשויות בישראל צריכים לעודד ולאפשר הקמת תשתית סלולרית על גבי מוסדות עירוניים כדוגמה אישית ומתוך אינטרס ציבורי".