על רקע יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות, מדווחת עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) על כ-5,000 פניות בעלות אופי אובדני לשירות האונליין שהעמותה מפעילה - כמאה מתוכן בשל מצוקה שמקורה ברשתות החברתיות. הסטטיסטיקה הרשמית בישראל: כחמש מאות בני אדם מתאבדים בכל שנה, מתוכם כמאה בני נוער, כאשר מספר ניסיונות ההתאבדות גבוהה יותר מפי 10. בסך הכל כ-20 אחוזים מבני הנוער מדווחים על מחשבות אובדניות.
הסיבות להתאבדות מורכבות ממכלול של גורמים ומושפעות מגורמי סיכון לרבות מצב נפשי, מבנה אישיות ואירועי חיים טראומטיים. התאבדות מתרחשת לרוב על רקע דיכאון בנוסף לגורמים מתווכים כמו שימוש בסמים ובאלכוהול, חשיפה לבריונות וכן חוויות כישלון, השפלה פרידה, ואובדן.
"בעידן הדיגיטלי של הרשתות החברתיות, כל מתבגר עם מקלדת או סמארטפון יכול להביע עצמו בכל עת שיחפוץ בכך בכיכר העיר הווירטואלית, לא רק בקרב בני משפחתו או חוג מכריו המצומצם, אלא בפומבי על גב שלטי חוצות מקוונים", מסבירה ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית בער"ן.
"טיקטוק, אינסטגרם, דיסקורד, יוטיוב, סנאפצ'ט, וואטסאפ וקהילות סגורות, הם כיום הערוצים העיקריים בהם צעירים, ילדים ובני נוער משתפים ומציגים את הרגשות שלהם. שיתוף רגשי יכול לכלול ונטילציה של רגשות שליליים כגון תסכול וכעס לצד פרסום סטטוסים וסרטונים של מצוקה רגשית המהווים קריאה לעזרה. המוכנות להביע מצוקה דווקא ברשת החברתית גוברת נוכח הצורך העז של מתבגרות ומתבגרים לחוש שייכות לקבוצת השווים ובאפשרות לשתף תוך שליטה שלהם בתהליך. ציפיות מרובות, תגובות ושיתופים מהווים דלק להמשיך ולשתף ברגשותיהם תוך קבלת הכרה ואישור חברתי", מוסיפה ד"ר דניאלס.
היבטים שונים הקשורים לעלייה ברמת הסיכון בקרב בני נוער צעירים בעידן הנוכחי
- ידוע כי גיל ההתבגרות מקדים, הילדות מתקצרת, הבגרות הגופנית מואצת בזמן שהבשלות הרגשית לא מדביקה את הקצב. בשנים האחרונות הוגדר גיל ההתבגרות החל מגיל 10 ועד 24.
- חשיפה לטכנולוגיה שעלולה לשמש לערוץ אלים ובריוני. נידוי וחרם מכים ללא רחם בכל מקום גם בבית: ביתו של מתבגר כבר אינו מבצרו. בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שונים שהראו שמעורבות יתר ברשתות החברתיות עלולה להוביל לתחושות תסכול כבדות.
- הישאבות לרשתות חברתיות על חשבון פעילות גופנית ומפגשים חברתיים. מפגשים חברתיים פנים אל פנים, עם חברים קרובים, הם מתגמלים ומספקים וכן מהווים דרך מצוינת לקבל תמיכה בעת משבר.
- העצמת תחושה של בדידות והתחושה כי בן הנוער בודד במערכה: בעידן שבו מדד האטרקטיביות שלנו נמדד באמצעות מספר עוקבים/צפיות/תגובות ולייקים ברשתות החברתיות, כדאי להיות מודעים לסכנות שבהישאבות ובהתמכרות ולאופנים בהם, במקום לחוש מחוברים, בני הנוער מרגישים בודדים יותר מתמיד. המדד הכמותי של מספר הציפיות, התגובות והלייקים שתמונות אישיות וסרטונים שצעירים זוכים לו, הופך במידה מסוימת למטבע נסחר, המשקף בעיניהם את ערכם בתוך סביבתם החברתית. מדד זה מאפשר השוואה חברתית בלתי פוסקת בינם לבין אחרים ומעצים תחושות של מצוקה, נחיתות ובדידות.
מציאות חד-צדדית תחת פילטר
השעות המוקדשות לגלישה ברשתות חברתיות בישראל הוא מן הגבוהים בעולם. רשתות שואבות שעות רבות של מעורבות, גוזלות את משאב הזמן היקר ומותירות בני נוער וצעירים עם פחות אנרגיה להשקעה ביצירת קשרים, בשימורם ובטיפוחם.
רבים מדווחים על תחושת אכזבה והחמצה כאשר בתמונת המציאות לכאורה, המשתקפת ברשתות החברתיות השונות, דומה שכולם יפים, מבלים ונהנים ורק הם לבדם בודדים בסבלם. החיים עלולים להצטייר כאפרוריים אל מול התמונות הנוצצות והמוקפדות שמעלים אחרים לרשתות החברתיות, באופן כמעט כפייתי.
לא שכיח להיתקל בפוסטים וסרטונים שמתארים חוסר שביעות רצון, קושי או משבר. דומה שכולם נופשים, אוכלים במסעדות יוקרה, אוהבים ומבלים. מלכודת הלייקים והציפיות הנה ממכרת. כאשר בני הנוער תולים את מידת האטרקטיביות שלהם בכמות הציפיות והתגובות שהייצוגים הדיגיטליים שלנו מקבלים ברשתות חברתיות והם מבוששים לבוא, התוצאה היא סבל.
השלכות והמלצות
לצד הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות, יש להן גם צד חיובי: הן מאפשרות למתבגרים להסיר עכבות ולבטא באופן אנונימי רגשות ומחשבות אותם הם מתקשים לבטא באופן ישיר, פנים אל פנים. "מתבגר המתמודד עם מצוקה רגשית ואף מחשבות אובדניות עשוי למצוא פורקן רגשי ברשת החברתית. חשוב לשוחח עם מתבגרים על דרכים לשמור על עצמם במרחב המקוון ולקבל החלטות מתאימות ונכונות עבורם באשר לתכנים שהם משתפים ולמסגרת בה הם עושים זאת. לא תמיד מתבגרים לוקחים בחשבון את האפשרות שלא בהכרח הם יזכו להבנה ותמיכה. חלק מהתגובות לפוסט שלהם עלולות להיות קשות או תוקפניות. מודעות וחשיבה מוקדמת יאפשרו קבלת החלטות מושכלות שיצמצמו פגיעה", אומרים בעמותת ער"ן.
גם לרשתות החברתיות אחריות כלפי מניעת פגיעה ומניעת אובדנות . "ער"ן הוא הארגון הלאומי המסייע לפייסבוק, טוויטר וטיקטוק למנוע אובדנות בישראל", מדגישה ד"ר דניאלס. "בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ובטיקטוק ישנה אפשרות לסמן את הפוסט/ סרטון כאובדני ושליחת דיווח על תכנים שיש בהם סיכון לאובדנות. כאשר מדווח חשש לאובדנות הרשתות החברתיות מפנות את הכותבים לקו החם ולשירות האונליין של ער"ן לקבלת עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים. בנוסף מפעילה ער"ן סיירת ניטור אקטיבית ברשת אשר מאתרת באופן יזום תכנים אובדניים ובמקרי סיכון פועלת ומפעילה את גורמי ההצלה הרלוונטיים".
גורמי חוסן והגנה
"ראוי להזכיר כי רשתות חברתיות אינן שורש כל רע, כי אם פלטפורמה שניתן לעשות בה שימוש מסוגים שונים", אומרת ד"ר דניאלס. אפשר להביע עמדות, לחלוק רגשות ולשתף בחוויות עם אנשים סביב. נמצא כי כאשר צעירים וגם מבוגרים מעורבים בתקשורת ישירה ברשתות חברתיות, גדלה תחושת החיבור שהם מרגישים לאחרים ובהלימה גם שביעות רצונם. מנגד, כאשר הם פאסיביים ובעיקר צופים בתכנים ברשתות החברתיות, גוברת תחושת בדידות וניתוק. האתגר העומד לפתחנו הוא להשכיל ולהימנע מסיכונים מקוונים, הכרוכים בהעצמת תחושת ניכור ובדידות, בחשיפה לפגיעה ובריונות או בהתמכרות".
"לצערי מרבית העיסוק ברשת האינטרנט ממוקד בהיותה זירה מקוונת של אלימות ובריונות", מוסיפה ד"ר דניאלס. "אבל כדאי לזכור שמדובר בפלטפורמה שניתן לעשות בה שימושים מגוונים חיוביים ושליליים כאחד. בנוסף, נשאלת שאלת המידתיות והאם מדובר בהתמכרות לרשתות חברתיות או בסביבת תקשורת מקוונת בעלת מאפיינים ייחודיים שאינם פוגעניים או סיכוניים במהותם".
"המאפיינים של הרשת כסביבת תקשורת בין-אישית, הביאו להרחבת טווח האפשרויות לקבלת סיוע נפשי גם עבור מתבגרים שמהווים קבוצה חברתית שממעטת לפנות לסיוע ולעזרה. שיעור הפניות האובדניות גבוה הרבה יותר בפניות לער"ן באינטרנט (כ- 7% מסך הפניות) מאשר בפניות לער"ן בטלפון (כ- 1.5% מסך הפניות) נתון זה מלמד כי הרשת היא שחקן מרכזי בהגשת עזרה נפשית ראשונית בכלל, ובמניעת אובדנות בפרט".
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה קשה ומחשבות אובדניות, אל תישארו לבד - דברו איתנו. עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי לכל מצוקה נפשית, לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן https://www.eran.org.il/ בצ'אט, וואטסאפ, פורום, מייל ומסרונים. לקבלת פרטים נוספים על הכשרות וסדנאות לעזרה ראשונה נפשית ורכישת כלים לזיהוי מצוקה והצלת חיים, היכנסו לאתר ער"ן.
לרגל היום הבינלאומי למניעת אובדנות, יערך באוניברסיטת תל אביב ב7.9 כנס "קהילה מצילה חים 2022" של עמותת מש"ה ועמותת ער"ן.