כולנו הכרנו בשלב מסוים בקריירה שלנו את העובד הזה שמחובר 24/7 לארגון, שתמיד בלחץ להגיש פרויקט, לסיים מצגת או לענות למיילים. הוא יגיע גם ביום מחלה, ולא יהסס להתקשר לשאול משהו בעשר בלילה.
אם הייתם העמיתים שלו, יכול להיות שהוא כעס אם דברים לא הלכו בדרך שלו, וניסה לכפות דעתו גם על תחומי האחריות שלכם. אם הייתם המנהלים שלו, יכול להיות שקיבלתם ממנו מיילים לא נגמרים על נושא בחשיבות בינונית. אם הייתם כפופים לו, תנחומיי. כל מוסר העבודה הזה נפל עליכם בתוספת ביקורת בלתי פוסקת על כך שאתם "לא עומדים בקצב". האם תהיתם אי פעם מהו הפרופיל הפסיכולוגי של אנשים כאלה?
דחף בלתי נשלט לעבוד בשעות הפנאי
התמכרות לעבודה ("וורקהוליזם") היא מצב שבו אדם עובד בצורה כפייתית. אותו אדם עשוי ליהנות מעבודתו מצד אחד, ומאידך לחוש דחף בלתי נשלט לחזור ולעסוק בה בשעות הפנאי. במקרים חמורים הוא יחוש דחק, הפרעת אישיות וכפייתיות בקשר לעבודתו (עם זאת, יש להבחין בין התמכרות לעבודה ובין עבודה קשה, בה העובד לא יחוש דחף לחזור ולעבוד).
עם התפשטות הטלפונים הניידים והאינטרנט, שהביאו לאפשרויות חדשות של זמינות ועבודה מרחוק, החלו להיטשטש בהדרגה הגבולות בין עבודה וחיים אישיים. לאור זאת, ובייחוד לאחר הקורונה, עוד עובדים חווים קושי להתנתק מעבודתם, והופכים לכפייתיים.
המודעות לעבודה כפייתית קיימת כבר עשרות שנים, אבל עד היום לא מופיעה במדריכי הפסיכיאטריה המקובלים. אדרבא, רבים עושים שימוש במונח "וורקהוליק" כביטוי חיובי למסירות לעבודה ולחריצות, ומנהלים עשויים להעריך עובד שיפגין סימנים שלה.
ביפן התמכרות לעבודה הפכה לבעיה חמורה, ובמצבים קיצוניים גרמה לעובדים למות מדום לב או משבץ. התופעה שם נקראת "קארושי", וההערכה אומרת שבכל שנה מתים ביפן כמה אלפי עובדים כתוצאה מההתמכרות.
איך זה נראה?
במימד ההתנהגותי, העובד יבלה בעבודה יותר זמן, יזום שיח ותקשורת עם עמיתיו בשעות לא מקובלות, ייקח על עצמו תחומי אחריות רבים ויגיב בקיצוניות לקשיים בתפקידו.
במימד הקוגניטיבי, העובד יחשוב בטורדניות על מטלותיו ועל התחומים הסובבים את תחום עיסוקו. צורת מחשבה כזו עלולה להוביל להסלמה, כי רק עבודה והתעסקות בה ישחררו אותו ויגרמו לו לחוש הקלה (בדומה להתמכרות לאלכוהול ועישון).
ההשלכות עלולות להיות חמורות: העובד עלול לחוש חרדה, צורך להיות עסוק, ירידה בערך העצמי וקושי ביצירת חברויות. כמו כן, יעילותו תרד, הוא יתקשה בעבודת צוות ולא יסמוך על עמיתיו. המכורים יפתחו לרוב הפרעות שינה, במקביל.
בדיקה עצמית
חוקרי התופעה גיבשו מבחן שהעונה עליו יוכל לדעת אם הוא בסיכון לפתח התמכרות לעבודה. המבחן מורכב מ-25 היגדים שיש לענות עליהם בדירוג של 4-1, ביחס לנכונותם ולתדירותם. בין ההיגדים במבחן: "אני סומך על עצמי יותר מעל אחרים", "אני נעשה חסר סבלנות כשאני צריך לחכות למישהו אחר", "אני מרגיש שאני במרדף אחרי השעון" ועוד (למבחן המלא).
מבחן זה הוא כמובן לא תחליף להתייעצות עם איש מקצוע, במקרה שיש חשש להתמכרות. אבל מקובל להעריך שמי שקיבל מעל 66 כנראה נמצא בשלב כלשהו של התמכרות, וציון מעל 55 מעיד על סיכון לפתח התמכרות. בסך הכול 22 אחוזים מהנבחנים מראים סימנים להתמכרות, כשלנשים סיכוי גבוה יותר להתמכר מגברים.
על מנהלים חלה אחריות מיוחדת לזהות עובדים שבסיכון לפתח התמכרות, לדאוג למניעת עבודה מוגזמת ולהתערב במקרה הצורך. מנהל שידע להאציל סמכויות כראוי, יפחית את הסיכון שלו עצמו להתמכר לעבודה.
עבודה נעימה!