בכל שנה מחדש, כמה חודשים לאחר ההכרזה על הדגמים הראשיים, מכריזה OnePlus (ששייכת לתאגיד BBK, בית היוצר גם של Oppo ו-VIVO), על דגם ה-T שהוא דגם ביניים מוזל. לרוב, לאורך השנים, דגמי ה-T היו דגמים לא פחות שריריים מהדגם הראשי, עם פשרות קטנות ומחיר נוח. האם ה-OnePlus 10T נענה למסורת? יצאנו לגלות.
עיצוב ומראה
ה-OnePlus 10T מזכיר ולא בכדי במראהו את אחיו הגדול, ה-OnePlus 10 Pro. בניגוד לאחיו הגדול, השלדה כאן היא שלדה פלסטיק ולא אלומיניום, והזכוכית המגינה היא "רק" גורילה 5, שגם היא, סבבה לגמרי אם כי זו לא זכוכית ה-Victus שבדגם היקר. גם הגו זהה, וסידור השלוש עדשות והמבזק ברביעיה שהפך למזהה של הדגם, גם הוא כאן. הבדל משמעותי: כאן לא תמצאו את המיתוג Hasselblad, חברת הצילום השוודית שמשתפת עם OnePlus פעולה בייצור המצלמה, ולא בכדי. פרטים בהמשך.
ה-OnePlus 10T נוח וקל לאחיזה ביד, למרות שהוא כבד בגרמים בודדים מדגם הפרו. כשהנחתי אותו אבל על משטחים שהיו אפילו מעט חלקים - הוא התחיל "לטייל", מה שאומר שהוא קצת חלקלק מדי. גוון הגב שלו הוא מין ירוק מנטה עדין שהחברה מכנה אזמרגד (יש גם בשחור), שדווקא מצא חן בעיניי. מה שעוד הלך פה על מזבח המחיר, הוא העמידות למים בתקן IP68. ה-OnePlus 10T - לא עמיד למים.
המסך תופס את רוב שטח חזית המכשיר ביחס מצוין של 88% בין מסך למכשיר (לפרו יש 90%) ושוליים שכמעט לא נמצאים. זהו מסך Fluid AMOLED בגודל 6.7 אינץ' ובקצב רענון של 120 הרץ, שנופל מאחיו רק ברזולוציה (1080 במקום 4K), וברמת הבהירות. במרכזו יש חריר עם המצלמה הקדמית, שהיא "רק" 16 מגהפיקסל במקום 32 ולא נהנית מייצוב תמונה כמו בדגם הפרו. חיישן טביעות האצבע היעיל (יש כמובן גם פתיחת נעילה בזיהוי פנים וזיהוי שימוש) נמצא כאן מתחת למסך.
בתחתית נמצא את מגירת ה-SIM, שכבת הרמקול ושקע הטעינה, בדופן השמאלית את כפתור הווליום, ובימנית את כפתור ההפעלה. בולט בחסרונו: כפתור החומרה להשתקת הטלפון שהיה עם OnePlus מאז הדגם הראשון והפך גם הוא לסימן היכר של המותג. חבל, הוא דווקא שימושי.
תצוגה וצליל
הצג של ה-OnePlus 10T הוא מצוין, בטח לרמת המחיר של הטלפון. זהו צג מפורט מאוד, עם צבעים טובים, במיוחד כחולים ואדומים עמוקים מאוד. סרטים נראים עליו ממש טוב, והוא דווקא נראה טוב יותר עם פונקציית ההחלקה כבויה. קצב הרענון כאמור הוא 120 הרץ וזה ניכר. המסך הזה חלקלק למדי: נכון, זה לא מסך עם צבעים עמוקים וחדות כמו של מכשירי דגל, אבל עדיין הוא מסך סבבה לגמרי ומוצלח, והוא מהנה למדי בשימוש יומיומי. כשבעטתי את הבהירות שלו כלפי מעלה, הוא גם היה קריא ושמיש באור הישיר של השמש הישראלית הקופחת.
עוד הפתעה נעימה פה היא איכות הסאונד, שהיא פשוט מצוינת. כאן לא נעשתה שום פשרה לעומת הדגם הבכיר, והצליל הוא סטראופוני, וממש כייפי, כולל תמיכה בבלוטות' 5.2, ו-AptX HD. אם המסך סבבה, אז הסאונד הוא פצצה. השילוב הוא טלפון ממש מהנה לצריכה של סדרות וסרטים בדרכים, ללא צורך טכני באוזניות, חוץ מאשר אם אתם רוצים להיות מנומסים לשכנים שלכם באוטובוס ולא להרעיש!
מצלמה
המצלמה היא אחת הפשרות הכואבות שעשתה פה OnePlus כדי לחתוך את ה-10T לעומת אחיו הבכיר במחיר. ב-OnePlus 10 Pro יש מערך אימתני של מצלמה ראשית של 48 מגהפיקסל ועוד חיישן עם עדשה רחבה של 50 מגהפיקסל וזווית מאוד רחבה של 150 מעלות, שמתוגברים בסיוע ארטילרי של עדשת טלהפוטו עם ייצוב תמונה וזום אופטי מכובד של פי 3.3 וכל זה כאמור בשיתוף עם האסלבלד.
פה השם של מותג המצלמות השוודי הידוע לא מעטר את במת המצלמה והנה למה: החיישן הראשי הוא עדיין מצלמת 50 מגהפיקסל, עם נתונים קצת יותר צנועים (בלי מדידת לייזר ועוד כמה צעצועים), אבל העדשה הרחבה נחתכה לעדשת 8 מגהפיקסל בלבד, עם זווית של 120 מעלות בלבד, וחיישן קטן בהרבה. עדשת טלהפוטו לא תמצאו פה בכלל, וכדי לפצות על חסרונה שמו כאן חיישן מאקרו של שני מגהפיקסל. המבזק אמנם מבזק כפול, אבל לא דו-גווני כמו בדגם העילי. לפחות השאירו את ייצוב התמונה האלקטרוני בזמן צילום וידאו, שכאן מצלם ב-4K ולא ב-8K.
ואיך הביצועים של המערך? ובכן, המצלמה פה סבירה, אבל לא משובחת כמו שהתרגלנו לקבל במכשירי הדגל של OnePlus. בצילומי יום היא תוציא תוצאות טובות, וגם הזום מפתיע לטובה (ראו את תמונת החתולה). בצילומי מאקרו בתאורות מסוימות, התוצאות היו קצת רועשות, וחסרונה של עדשת הטלהפוטו הייעודית ניכר.
צילומי הלילה בסך הכל לא רעים, ועם כמות רעש נמוכה - אבל, הם סובלים מעיבוד יתר, מראה קצת מלאכותי ופה ושם ארטיפקטים. מה שכן, אם תחזיקו את הטלפון בצורה יציבה או תציבו אותו על חצובה, תוכלו לקבל תמונות לילה לא רעות בכלל (ראו את תמונת עלי האשוח והירח), וגם איכות צילום הווידאו הלילי לא רעה בכלל אם מצלמים בתאורה מצויה כמו תאורת רחוב ישראלית בעיר. מה שכן, בתאורת פנים פלורסנטית המצלמה הזו קצת נופלת - ולא אהבתי את הצבעים שהיא מוציאה. בסך הכל, אם אני צריך לשפוט את המצלמה של ה-OnePlus 10T, ואני צריך, כי זו העבודה שלי - היא טובה, אבל לא מדהימה. הביצועים שלה בסך הכל טובים, אבל יש לה פה ושם קצת נפילות.
ביצועים
בסעיף המעבד ציפתה לנו הפתעה. המעבד ש-OnePlus שמו ב-OnePlus 10T, הוא למעשה קצת חזק יותר מאשר ב-OnePlus 10 Pro. זוהי ערכת השבבים סנאפדרגון 8 פלוס דור 1 (לעומת סנאפדרגון 8 דור 1), עם ליבת ביצועים שרצה ב-3.19 גיגההרץ במקום 3 גיגההרץ, שלוש ליבות ביניים שרצות ב-2.75 גיגההרץ במקום 2.5 וארבע ליבות עבודה שוטפת שזהות לערכה הקודמת (1.80 גיגההרץ). בדגם שקיבלנו לסקירה הן משודכות ל-256 גיגהבייט אחסון ו-16 גיגהבייט זיכרון עם אנדרואיד 12, שעליה בנויה מערכת ה-ColorOS, מאז שתאגיד הבית BBK החליט לאחד בין מערכות ההפעלה של OPPO ו-OnePlus. אגיד עליה משפט אחד: היא עדיין סבירה ויעילה, אבל אני מתגעגע למערכת העצמאית של OnePlus, שאפשרה כיוונונים מדוקדקים יותר, ובאופייה יותר דיברה למשתמשים מתקדמים שרצו שליטה מלאה.
ואיך הביצועים? נהדרים. חוץ מזה שבשימוש יומיומי ה-OnePlus 10T הוא סופר מהיר ותגובתי, ומאוד נעים לשימוש, במבחנים סינתטיים כמו Wild Life של 3DMark, הוא מוציא קצבי פריימים מעולים של בין 60-75 פריימים לשניה. מה שגרם ל-3DMark להכריז שה-OnePlus 10T פשוט מהיר מדי למבחן הזה, ושלח אותי לגירסה היותר קשוחה שלו - Wild Life Extreme, ששמורה למכשירים חזקים יותר. שם הקצבים ירדו לקצב ממוצע של 17 פריימים לשניה, שזה קצב טוב עדיין למבחן קשוח שכזה. התוצאה בנקודות הייתה 2,760, והיא הייתה טובה יותר מ-70 אחוזים מהמכשירים שמשתתפים במבחן. המשמעות היא שבצד הביצועים ה-OnePlus 10T הוא חיה רעה, ויקרוץ גם לגיימרים או למי שמריץ אפליקציות כבדות על המכשיר שלו כמו עריכת וידאו, וגם ליוצרים (אם נתעלם מחסרונות המצלמה).
טעינה וחיי סוללה
אחד היתרונות המכירתיים של ה-OnePlus 10T הוא המטען המפלצתי שאיתו הוא מגיע, מטען של 150 וואט (פיזית רשום עליו 160 וואט), שיכול לטעון את הטלפון מאפס למאה ברבע שעה. וכשאני אומר מפלצתי אני לא מתכוון רק להספק: המטען של ה-OnePlus 10T הוא חתיכת לבנה גדולה שתתפוס לכם מקום בתיק. אבל היכולת לטעון את הטלפון למעשה במלואו ולתת לכם מיץ לכל היום בכמה דקות, בהחלט שווה את זה. ייתכן שעכשיו עם אישור של USB-C כתקן מחייב וקצבי טעינה סטנדרטיים ברחבי אירופה, חגיגת הטעינה המהירה תיגמר, אבל ימים יגידו (ובכל מקרה, כל העסק ייכנס לתוקפו רק ב-2024). מה שכן אבל, לא תמצאו פה טעינה אלחוטית או תמיכה בתקנים סטנדרטיים כמו PD.
אז חוץ מהתענוג של המטען הסופר מהיר, OnePlus התקינו פה סוללה מכובדת של 4,800 מיליאמפר/שעה, וגם אם לא תקחו את הלבנה אתכם בתיק, ה-OnePlus 10T יספק לכם למעלה מיום של פעולה, גם עם הגדרות שותות סוללה פועלות כמו קצב רענון מסך גבוה ואחרים. בסך הכל, חיי הסוללה פה טובים, אבל אני אשער שבשימוש לאורך זמן, משהו שמן הסתם לא יכולתי לבדוק בכמה שבועות של סקירה - הטעינה המהירה גם תשחוק מהר יותר את הסוללה. ועדיין, היכולת לטעון את הטלפון במלואו בכל מקום רק עם דקות בודדות של חיבור חשמל, היא מרשימה.
בשורה התחתונה
ה-OnePlus 10T שומר על המסורת השרירית רק במובן של המעבד היותר טוב שהותקן בו ביחד עם הביצועים, והטעינה הסופר-מהירה יוצאת הדופן. מלבד זאת, נעשו פה כמה פשרות קטנות כגדולות לעומת ה-OnePlus 10 Pro, כשהמשמעותיות שבהן הן מערך הצילום שנותן ביצועים טובים, אבל לא מושלמים והגוף - שהוא שלדת פלסטיק והעמידות למים בתקן IP68 שנעלמה.
יחד עם זאת, ה-OnePlus 10T הוא מכשיר סולידי ונעים לשימוש גם בזכות הביצועים המעולים, לצד
חטיבת צליל ותצוגה חזקה, וחיי הסוללה הטובים לצד היכולת לטעון אותו במלואו בממש דקות בודדות ומהר יותר כמעט מכל טלפון אחר. הוא אולי טיפה פחות יתאים ליוצרי תוכן מקצועיים (אבל כן בהחלט לאדם הממוצע שהוא לא משפיען טיקטוק), אבל הוא מאוד מענג כסמארטפון לצריכת תכנים אם זה סרטים או משחקים, ואפילו לעבודה קצת יותר מאומצת, למי שזקוק לביצועים.
מחיר שוק: כ-2,700 שקלים (לדגם של 16 ג"ב זיכרון ו-256 ג"ב אחסון)