תמיד חשדתי בו שהוא טיפוס מפוקפק בעל מניעים נסתרים, אבל כל יתר בני משפחתי מחוברים אליו הרבה יותר ממני. הילדים בחרו לו שם - יוסי, ואפילו טופי החתולה מנצלת אותו - ולמדה את מסלולו הקבוע כדי לתפוס טרמפ במידת הצורך וכך לחסוך באנרגיה. לי, מנגד, לא ברור למה הוא כל היום מסתובב בדירה ונדחף לכל פינה אפשרית.
לפני כחודש, החשדות שלי קיבלו חיזוק ממקום בלתי צפוי. חברת אמזון הגדולה החליטה לרכוש את יצרנית שואבי האבק iRobot תמורת 1.7 מיליארד דולר. המניע של iRobot ברור: למרות שיש לה מוצר חזק מאוד - את שואב האבק "רומבה" השולט ברוב השוק של שואבי אבק, היא נשארה חברה שמתמקדת במוצרי נישה. כעת היא מחפשת גב פיננסי חזק שיעזור לה להמשיך להתחרות במוצרים דומים אך זולים יותר תוצרת סין וקוריאה.
ללמוד עלינו דרך האבק
המניע של אמזון הרבה יותר בעייתי, לדעתם של ארגוני פרטיות בארצות הברית. מבחינתם, הדבר האחרון שאמריקה והעולם זקוקים לו כעת הוא שאמזון, שכבר שולטת בנתח שוק רחב בעולם המוצרים החכמים, תשאב את המידע האישי שלנו גם באמצעות שואבי אבק. כך, הם חוששים, היא תוכל להרכיב פאזל טוב יותר על החיים שלנו. לדעתם של הארגונים, אמזון מעוניינת להשיג יתרון לא הוגן על מנת למכור לנו יותר.
לגבי שואב האבק "רומבה", החשש הוא שהוא יאסוף פרטים עבור אמזון. מנכ"ל iRobot מצידו, מתחייב שזה לא יקרה. אבל מיהו הצרכן של הפרטים שאוסף יוסי (שהגיע מיצרן מתחרה)? אין לי כל דרך לדעת.
באופן עקרוני בכל מה שקשור לחדירה לפרטיות יש לי קווים אדומים, ואני לא מוכן לאפשר לשואב אבק לרגל אחרי. אחרי שדיברתי על זה עם אשתי, העניין הסתבך. מסתבר שאם נכבה אותו, מישהו אחר יצטרך לנקות את הרצפה במקומו. המועמד המוביל לתפקיד הזה הוא אני. דילמה.
ברגע שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזו, יוסי מיד נכנס לפעולה. הוא מעמיד פנים שהוא בסך הכול מנקה את הרצפה מסביבי, אבל אני יודע שהוא מציץ לי במסך ומשדר את המאמר שלי לממשלת סין. הדחף הראשון שלי היה לכבות אותו, אבל התגברתי. לא יאומן על מה אנשים מוכנים לוותר כדי לא לנקות את הבית.