וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך דור המילניום משפיע על עולם העבודה של מחר

ענת דאדי-רמתי, בשיתוף "הטכנולוגית", חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים

2.11.2022 / 9:48

דור המילניום גרם למעסיקים להבין שאם הם רוצים עובדים כישרוניים - הם חייבים לחזור לשולחן התכנון. איך עולם התעסוקה השתנה וימשיך להשתנות בעקבות זאת?

עובדים צעירים במשרד. ShutterStock
שוק העבודה היום הרבה יותר תובעני והרבה פחות מתפשר ממה שהכרנו בדורות הקודמים/ShutterStock

עוד לפני שהגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים לגבי אורחות חיינו והאופן שבו הורגלנו לעבוד, היה ברור שדברים הולכים להשתנות. ארגונים רבים, בפרט בתחום ההייטק, הבינו שאם ברצונם להמשיך להיות אטרקטיביים עבור עובדים כישרוניים, עליהם לתכנן מסלול מחדש.

שוק העבודה היום הרבה יותר תובעני והרבה פחות מתפשר ממה שהכרנו בדורות הקודמים. אחד הגורמים העיקריים לשינוי המתהווה הוא כניסתו של דור המילניום למעגל העבודה. דור זה מצפה לאיזון בין חיי החברה והמשפחה לבין העבודה, ולמעשה הקורונה הביאה את התובנה הזו גם לדורות הבוגרים יותר - תובנה שכאן כדי להישאר. לכן, המעסיקים נדרשים לאמץ גמישות בהסדרת עבודה מרחוק לעובדיהם.

דור המילניום - קללה או ברכה?

דור זה לא מכונה סתם "דור ילדי הדיגיטל" - הם פשוט לא מכירים מציאות אחרת. בהתאם לזה, למרחב העבודה יש פקטור משמעותי עבורם. הם תמיד יצפו מהמעסיקים להתאים את סביבת העבודה לפי ההתפתחויות הטכנולוגיות שכובשות את העולם - כמו מציאות רבודה, ה-Metaverse ועזרים דיגיטליים מתקדמים נוספים. כלומר, אם בעבר הטכנולוגיה הייתה האמצעי, אז היום היא מטרה בפני עצמה.

דור המילניום לא סובלני לתהליכים מסורבלים וביורוקרטים, ומצפה מהמעסיקים שלו לגמישות. לפיכך, נדרשו המעסיקים לוותר על המבנה ההיררכי הקלאסי אותו בני הדור הקודם הכירו מלפנים ומאחור, ולבצע מעבר לצוותים ממוקדים שיצליחו לבצע את ההתאמות המהירות לפי מגמות משתנות של תנאי הכלכלה, המתחרים, הלקוחות ורחשי השוק. מן הסתם, גודל הציפיות והדרישות של הדור הזה עשויות להכביד על המעסיקים, אבל גם אולי לגרום להם לשנות מנהגים ישנים בכוח.

היתרונות והחסרונות של התפיסה החדשה

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם בשנתיים האחרונות מחקרים שונים המציגים נתונים על שוק העבודה העתידי. מטרתם של דוחות אלה היא לעזור למקבלי ההחלטות לגבש תוכנית אסטרטגית ויישומית בנושא. על פי סיכום הנתונים שנאספו על ידי המכון, המעסיקים מדווחים דווקא על עלייה ביעילות העובדים, וכן על ירידה בתאונות הדרכים ובתאונות העבודה, חיסכון בעלויות ועל גמישות ועמידות בתקופות משבר.

ההשפעות של עבודה מהבית הן נרחבות, ומשפיעות גם על המשק בכללותו בכך שהיצע העובדים למעסיק גדלה (מרחק אינו שיקול עבור העובד), זיהום האוויר יורד והעומס בכבישים בנסיגה בעקבות השימוש הפוחת בכלי תחבורה כדי להגיע למקומות העבודה.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שעדיין חלק גדול מהמשק (53% על פי המחקר לעיל) מגיע למקום העבודה מדי יום, ואין מודל של עבודה היברידית או מהבית. כמו כן, מרבית האנשים שלא עובדים מהבית קרובים יותר לשכר המינימום - מדובר ככל הנראה בעיקר בעבודות פיזיות, או כאלה שבהן אי אפשר לעבוד מהבית.

על פי מסקנות המחקר, גידול בפערים החברתיים הוא פקטור שיש לקחת בחשבון לצד אתגרים נוספים כמו שחיקה, היעדר סנכרון ושמירה על תחושת שייכות לארגון בו העובדים מועסקים.

ענת דאדי-רמתי, בשיתוף "הטכנולוגית", חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully