"קבלו איזה עוקץ ניסו לעשות לי הרגע", צייצה לאחרונה בטוויטר ישראלית בשם קטיה. "התקשרו כביכול מהבנק, ברוסית, כדי להגיד לי שלפני 6 דקות הם קיבלו חיוב חשוד על סכום של אלפיים ש"ח. עניתי ברוסית: 'אפשר לדבר עם מישהו בעברית?'. המתקשרת שאלה מה לא טוב ברוסית ועניתי שנוח לי יותר בעברית. אז היא אמרה 'דברי עברית' וניתקה את השיחה".
צייצן בשם אילייה ענה לקטיה: "כשמתקשרים אליי ברוסית, אני עונה בעברית. ב-100% מהפעמים הם לא יודעים עברית. ברור שעובד דובר רוסית של כל גוף אמיתי בישראל ידע גם עברית".
"חברת משפחה שלנו קיבלה שיחה דומה לפני שבועיים", הוסיף צייצן אחר. וצייצנית נוספת חתמה את הדיון: "גם לבן הזוג שלי קרה בול אותו הדבר לא מזמן. כשהוא ביקש לדבר בעברית הבחור שהתקשר אליו ניסה לחרטט אותו שהמשרדים הרשמיים של הבנק נמצאים במוסקבה ובגלל זה אין אף דובר עברית".
לחץ על קורבן ההונאה להעביר כספים מחשבונו או למסור פרטי זיהוי
אין זה מפתיע שקטיה, אילייה והאחרים חוו את המקרים הללו. בתקופה האחרונה מתקיימים ניסיונות הונאה טלפוניים רבים המכוונים ליוצאי מדינות חבר העמים בישראל. אנשי קבוצות פשיעת סייבר השיגו מאגרי מידע המכילים פרטים אודות אזרחים ישראלים כאלו, מתקשרים אליהם ומתחזים לגופים שונים - מגופי ביטחון של בנקים וחברות אשראי ועד למשטרת ישראל. הכל במטרה לגנוב מהם כסף בעורמה.
את הגניבה הם מנסים לבצע בשתי דרכים: הראשונה היא להנחות את הקורבן למסור את פרטי ההזדהות לחשבונו באינטרנט ואז להתחזות אליו ולהשתמש בהם כדי להוציא את הכסף מהחשבון. השנייה היא הנחיית הקורבן למשיכת כסף מחשבונו והעברתו לחשבונות בחו"ל דרך חלפני כספים (צ'יינג').
הפושעים מתקשרים לאזרחים דרך אפליקציות מיוחדות המאפשרות להתחזות למספרי טלפון. כך על צג הטלפון של מקבל השיחה אכן יכול להיראות מספר הטלפון האמיתי של הבנק. הם טוענים שבוצעה הונאה בחשבון הבנק של הלקוח ושעליו לפעול בבהילות עקב כך. על מנת לבסס את אמינות הטענה הם אף שולחים בוואטסאפ תמונות מזויפות של תעודות רשמיות: תעודת שוטר, תעודת עובד בנק וכדומה. במהלך השיחה מופעל לחץ על קורבן ההונאה להעביר מיד כספים מחשבונו או למסור פרטי זיהוי של החשבון באמתלות שונות. אלו הנופלים בפח מגלים לאחר מספר ימים שהונו אותם ושכספם נמצא כעת בחשבונות זרים שאין דרך להתחקות אחריהם. כל מה שנותר להם לעשות הוא להגיש תלונה במשטרה - שסביר להניח שלא תוביל לתפיסת הגנבים ולהחזרת הכסף.
לדברי שרון קספר, מנהל תחום מודעות סייבר ומניעת דליפת מידע בבנק הפועלים, בתקופה האחרונה נצפים יותר ויותר מקרים שבהם אזרחים תמימים מקבלים את שיחות הטלפון המתחזות הללו, המובילות לגניבת כסף מחשבונם. "תרגילי העוקץ מתמקדים באוכלוסיית העולים ממדינות חבר העמים ובאזרחים מבוגרים ומנצלים את העובדה שהם מתקשים לזהות הונאות ולעתים אף מתקשים לתקשר עם הסביבה וכך לנסות לאמת את טענות המתקשר. מכאן קצרה הדרך למשיכת כל הכסף מהחשבון 'כי המנהל מהבנק אמר' והעברתו לחשבונות זרים - מה שנעשה לרוב באמצעות שירותי המרת והחלפת מטבע - מה שקרוי 'ציינג''", הוא אומר.
ליידע לגבי מתווה ההונאה
אז איך ניתן למנוע את ההונאה? במידה שאתם הקורבן הפוטנציאלי, קודם כל סרבו לדבר בכל שפה שאינה עברית עם מי שמתקשר אליכם כביכול מהבנק/מחברת האשראי/המשטרה. רק הפעולה הזאת כבר תסנן את הפושעים, כפי שהצליחה לעשות קטיה.
אם אתם לא בטוחים שהמתקשר הוא מתחזה (והרי נציגי הבנקים באמת מתקשרים אלינו לעתים, מסיבות כאלו ואחרות), דעו שלא ייתכן מצב בו הוא יבקש מכם להעביר את כספכם מחשבון הבנק שלכם לכל חשבון אחר. חד וחלק: אין דבר כזה. אם תקבלו פניה מכל גורם המבקש את פרטי הזיהוי לחשבונכם - אל תמסרו אותם, לא משנה מה. גם כאן אין סיטואציה בה בקשה כזאת תהיה הגיונית. אם אתם עדיין לא בטוחים שלא מדובר במתחזה - צרו קשר יזום מצדכם עם הבנקאי שלכם ואמתו איתו את טענת המתקשר.
עד כמה חשוב ליידע קרובים לגבי מתווה ההונאה?
כיצד ניתן לעזור לקרובי משפחה וחברים יוצאי חבר העמים לא ליפול בפח הזה? ספרו להם על ההונאה. ייתכן שכך תהיו אלו שיצילו אותם ממנה ותחסכו להם אובדן כסף רב ומפח נפש. הדגישו בפניהם את כל הנקודות שהובאו במאמר זה. ידיעתן תקל להדליק נורה אדומה במקרה של ניסיון הונאה.
"אנחנו בבנק הפועלים הנחנו את עובדי מערך הסינוף שבמקרים בהם לקוחות דוברי רוסית מגיעים לסניף ומבקשים למשוך כספים מחשבונם באופן חריג - יש ליידע אותם לגבי מתווה ההונאה", אומר קספר. "עדכנו את כלל עובדי הבנק שייתכן שפושעי הסייבר יצליחו להתחזות למספר טלפון שלנו בהתקשורתם ללקוחותינו ושבמידה שהעובד מקבל שיחת טלפון מלקוח הטוען שהתקשרו אליו מהבנק - שידווח על כך מיד למוקד הביטחון שלנו".