תקרית שאירעה בברזיל ב-1996 וזכתה לכינוי "תקרית רוזוול הברזילאית" מעוררת עניין ברשת על רקע שמועות שתיעוד של החייזר שנתפס בזמנו קיים ומוחזק עדיין בידי הרשויות - ועשוי להתפרסם בקרוב.
תקרית וארג'ינה - לכאורה התרסקות עב"ם, היתקלות בחיים מחוץ לכדור הארץ וטיוח צבאי שהגיע לאחר מכן - עלתה לכותרות העולמיות ב-1996 ועוררה טירוף תקשורתי בברזיל, על אף ההכחשות החוזרות ונשנות מהממשלה על כך שמשהו חריג התרחש שם. זהו אחד ממקרי העב"מים המפורסמים ביותר בברזיל שסחף במשך שנים תיירים לאזור. עד היום רבים מהתושבים מתעקשים שהצבא הברזילאי לכד שני חייזרים ואיים על המקומיים שנחשפו לכך לשמור על שתיקה.
כעת התעוררה התעניינות חדשה במקרה לאור יציאת הסרט הדוקומנטרי Moment of Contact, בו יוצר הסרט ג'יימס פוקס חוזר לעיירה הקטנה בדרום מערב מינאס ז'ראיס כדי לראיין עדי ראייה, מומחים ועובדי רשויות.
בינואר 1996 דיווחו המקומיים בוארג'ינה שהם ראו חפץ מוזר בצורת סיגר, בגודל של אוטובוס בית ספר, נופל לאיטו מהשמיים ומתרסק בשדה נטוש. קרלוס דה סוזה היה לכאורה עד להתרסקות ודיבר עם החוקר קלודיר קובו מול המצלמות ב-1996. "הוא צף ולאט לאט איבד גובה", אמר אז, "הוא נראה כאילו הוא נאבק לשמור על הגובה שלו. הצד שלו היה קרוע לגמרי ויצא ממנו עשן לבן. זה לא היה עשן שחור כמו מדורה. בזמנו חשבתי שזה מטוס בצרה אז החלטתי לעקוב אחריו".
26 שנים מאוחר יותר, מר דה סוזה ויוצר הסרט חזרו למקום ההתרסקות, ממש במעלה גבעה מבית לבן קטן - שם הוא פרץ בבכי, "כשהגעתי לאתר, בדיוק במקום הזה, ראיתי הרבה פסולת, חתיכות. כשיצאתי מהמכונית הרחתי מיד אמוניה, כמו ביצים רקובות. ריח חזק מאוד, כל כך חזק שנאלצתי לכסות את האף בחולצה שלבשתי. העיניים שלי דמעו".
מר דה סוזה אמר שהוא מיד הבין שזה "משהו שונה מאוד ממה שציפיתי". הוא הוסיף: "ראשית, בגלל הריח - הריח הזה לא היה הגיוני. שנית, ראיתי חתיכה, דמוית אלומיניום. לקחתי אותה, היא הייתה קלה מאוד. קימטתי אותה אבל כששחררתי אותה, היא חזרה לצורתה המקורית". תוך דקות, דה סוזה אמר כי משאיות צבאיות הגיעו מהבסיס הצבאי הסמוך - 30 ק"מ מוארג'ינה - והורו לו לעזוב כשהם מאיימים עליו באקדחיהם, לדבריו.
זמן קצר לאחר מכן, תושבי וארג'ינה נותרו מבוהלים כשכוחות צבא גדולים פקדו את העיירה, חסמו מספר בלוקים ומנעו מאנשים להיכנס. "ממשלות נוטות להסתיר את כל מה שהן לא יכולות להסביר לאוכלוסייתן", אמר גנרל חיל האוויר הברזילאי בדימוס, חוסה קרלוס פריירה, בסרט התיעודי.
העדות של הבנות
קבוצת בנות, בגילאי 14 עד 21, עלתה לכותרות לאחר שטענו כי נתקלו ב"יצור מוזר" לאור יום, בסביבות השעה 15:30 ב-20 בינואר 1996. הישות תוארה בגובה 120 ס"מ, בעלת עור חום ושמנוני, רגליים בצורת "וי", ראש גדול ועיניים אדומות ענקיות.
הצבא הברזילאי מצדו אמר ב-2010 כי חקירה רשמית הגיעה למסקנה שהבנות נתקלו למעשה בהומלס, גבר לא יציב נפשית שכונה "מודינו" והיה מכוסה בבוץ. ליליאן סילבה, ולקווריה סילבה וקטיה אקסבייר, כיום מבוגרות, חזרו למקום עם פוקס כדי לספר על החוויה שלהן. "הלכנו כאן למטה, הייתי מלפנים והן היו קצת מאחור", אמרה ליליאן, "הגרפיטי משך את תשומת לבי. הסתכלתי וראיתי את היצור. הסתכלתי בעיניו וראיתי שהוא מבוהל. בדיוק כמו שאני נבהלתי, גם היצור נבהל. ראיתי שהוא מפחד מאיתנו, אז זה היה חילופי פחדים - שלו ושלנו".
גב' אקסבייר אמרה: "היו לו עיניים אדומות, עור שומני, לא יכולתי לראות פה פעור. הוא התכווץ בחרדה. היה לו מבט עצוב ולא היה לו שיער". ולקוויריה הוסיפה: "זה היה יצור, ישב שם בפינה, מתכווץ ומפוחד. פחד מאיתנו בדיוק כמו שפחדנו ממנו. הישות הזו שאינה מוכרת לנו". ליליאן אמרה שכאשר ראתה את היצור לראשונה, הוא היה במרחק של שניים וחצי מטרים בלבד ממנה: "אמרתי 'בנות, תראו את זה!' ואז הוא הסתובב. ראיתי את העיניים שלו והתחלתי לרוץ לאחור". היא אמרה שברגע שיצרה עמו קשר עין, היא "הרגישה שהוא במצוקה. "הוא הזיע הרבה - היה חם מאוד באותו יום", היא אמרה. "זה עשה רושם שהוא סובל מהחום, מהשמש החמה... העור שלו". ליליאן התעקשה: "מה שראינו לא היה אנושי. זו גם לא הייתה חיה", אמרה, "כיום אני כן חושבת שזו הייתה ישות מכוכב אחר". ולקווריה הסכימה: "זה לא היה אדם, זו לא הייתה חיה. מה זה היה? אני לא יכולה לקבוע. אני לא יכולה לתאר את זה".
בערך 3 שעות לאחר המפגש לכאורה, שני שוטרים צבאיים נסעו לאורך הכביש, ממש מעבר לפינה מאותו מגרש פנוי בו נתקלו הבנות ביצור המסתורי, כשזה לכאורה רץ אל הרכב שלהם. אחד השוטרים, מרקו צ'רז, לכד את היצור ב"ידיו החשופות" ולקח אותו לבית חולים מקומי, כך טען עורך מגזין UFO הברזילאי, איי.ג'יי. גווארד, בפני פוקס. "אחרי שהוא לכד את היצור הוא הסריח - הייתה לו תחושה מוזרה של משהו שמנוני או דביק על גופו שהגיע מהיצור הזה", הוא אמר, "הוא פיתח זיהום שלא נעלם ובמשך שבועיים-שלושה זה רק הלך והחמיר. הזיהום הזה הרג אותו".
המודיע האנונימי
במרכז הסרט ריאיון עם מודיע אנונימי, המכונה "Military X", שטוען כי היה מעורב בהעברת גופה של יצור מבית החולים הומניטאס בוארג'ינה לבסיס הצבאי ESA. "ראיתי קופסה, שולחן נירוסטה עם קופסה", אמר, "היו רופאים, אנשים שנשאו לוחות כתיבה, ניתחו. זה נראה כאילו כולם מפחדים מזה. כשהסתכלתי ראיתי משהו אחר - יצור אחר, עם עור שמנוני מאוד, הרבה שמן, כמו סיליקון. זה הבהיל אותי". Military X אמר לפוקס שלחייל אחד שנוכח הייתה מצלמה ושקיים תיעוד של היצור הנמצא ברשות הממשלה. "מה שמשך את תשומת לבי זו כף הרגל שלו", אמר, "היא הייתה בצורת 'וי'- כמעט שתי אצבעות. מה שגרם לי להאמין שזה לא בן אדם היה כף הרגל".
הטריילר ל-Moment of Contact:
יוצרי הסרט שוחחו גם עם בקר תנועה לשעבר של חיל האוויר הברזילאי, שטען שחיל האוויר האמריקני נחת "בלי הודעה מוקדמת" בקמפינאס ושיגר שני מסוקים לוארג'ינה, שם הם "אספו משהו".. "לא ידוע מה נאסף, אבל משהו משם חולץ", אמר.
הסרט התיעודי מסתיים בהודעה לפיה יוצרי הסרט "ממשיכים לחפש ראיות מתועדות, שלפי החקירה שלנו קיימות בברזיל. לפי עדים צבאיים ואזרחיים מקומיים, הגופות ופסולת ההתרסקות נוכסו על ידי סוכנים מארצות הברית".
במפגש "שאל אותי כל דבר" שנערך ברדיט בשבוע שעבר במטרה לקדם את הסרט, פוקס טען שעדכונים גדולים יותר צפויים להגיע. "דיברתי באופן אישי עם שלושה עדים בברזיל שטוענים שראו ראיות מצולמות - גם וידאו וגם תמונות סטילס", אמר כשנשאל על שמועות הנוגעות לסרטון בן 35 שניות המציג את היצור, "פרטים נוספים בקרוב... בקרוב מאוד".