בכתבת פרופיל שעשו בזמנו ב-WIRED על אילון מאסק, היה את הסיפור הבא: כשטסלה סבלה מהתמודדות עם בעיות קשות בייצור המכוניות שלה, מה שמנע ממנה להוציא את המכוניות ללקוחות וכמעט הביא לקריסתה, מאסק מצא את אחד המהנדסים מנסה לפתור בעיה מיכנית באחת המכוניות.
כשהתשובות של המהנדס לגבי מה הוא עושה לא מצאו חן בעיניו, מאסק פשוט אמר לאיש בפנים: "אתה מפוטר", דחף אותו הצדה והתחיל לעבוד על הבעיה בעצמו. אחד הבכירים בטסלה, אחד מהיחידים שהיה לו את האומץ להעיר לבוס הקשה על סגנון הניהול הברוטלי שלו, אמר לו בעקבות האירוע הזה ואחרים: "אילון, אנשים לא יכולים להיות יצירתיים כשרודף אחריהם נמר". אז עכשיו, הנמר הגיע לטוויטר.
מאז שסיים את עסקת הרכישה של הרשת החברתית בשבוע שעבר תמורת 44 מיליארד דולר, מאסק עושה מהפכות שם, תרתי משמע - והכניס את העובדים לחרדה. כך למשל, הבוקר (שישי) החלו שם בפיטורים נרחבים, אחרי שמאסק הודיע שכחצי מכוח העבודה בטוויטר יפוטר, ומהחצי השני הוא דורש לחזור לעבוד מהמשרד (הכוונה בהצהרה הייתה לגרום לאנשים לעזוב מרצון). אפילו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן תקף את המיליארדר, וטען כי הוא "קנה פלטפורמה שפולטת שקרים בכל העולם".
הציפור שוחררה - אבל מה עם עובדי החברה?
מאסק לא בזבז זמן ונכנס מיידית לעניינים - בערב הרכישה, מיד אחרי שצייץ "הציפור שוחררה" (בהתייחסו לסמל של טוויטר, הציפור הכחולה). הוא פיטר את המנכ"ל פאראג אגרוול, לצד שורה של בכירים אחרים בחברה, והפך את עצמו למנכ"ל. מאסק (שמנהל במקביל עוד כמה חברות שבבעלותו כמו SpaceX, טסלה ו-The Boring company) התחפר במטה טוויטר בסן פרנסיסקו עם אוסף של כמה מאנשיו הנאמנים באזור ממודר, שכעת, מאובטח עם שומרים חדשים בכניסה, שלא היו שם קודם. מאסק כנראה מבין שהוא לא יהיה בדיוק מנהל אהוד על עובדיו. לרשימת מורשי הכניסה לטוויטר נוספו כעת כמה עשרות אנשים מהמעגל החברתי, המשרד האישי ושורה של עובדים מהחברות האחרות שלו:
בין השאר, לרשימת העובדים נוספו אלכס שפירו, עורך הדין האישי של מאסק, שכעת מתפקד כיועץ המשפטי של החברה בפועל, אנדרו מארק, קרוב משפחתו של מאסק שעובד בחברת נוירולינק שבבעלותו וג'ן בלחדיה - מנהלת התפעול של The Boring Company (החברה של מאסק שעובדת על מנהרות הייפרלופ ופתרונות תחבורה תת קרקעיים), ועוד כמה מחבריו, כמו דיוויד סאקס, במקור חלק מ-"כנופיית פייפאל" (החברה הראשונה של מאסק שהזניקה אותו) וכיום תורם פוליטי משפיע, וסיריראם קרישנאן, מוביל מוצר לשעבר בטוויטר, שכיום עובד בחברה אחרת. קייוון בייקפור, סמנכ"ל המוצר לשעבר של טוויטר שפוטר בידי המנכ"ל הקודם, נצפה גם הוא במשרדי החברה.
מאסק לא חסך מהלחץ שלו על עובדיו החדשים, אחרי שהשתלט לחלוטין על החברה. הוא הודיע (בציוצים כמובן) על שורה של שינויים לטוויטר שמיד נעסוק בהם, והודיע למהנדסי התוכנה שאם לא יבצעו את השינויים תוך שבוע - הם מפוטרים. מאסק עצמו אגב, הופיע כמעט מיד במשרדי החברה - ונכנס כשהוא נושא עמו...כיור (משחק מילים מטופש על sinking in, כלומר, לצלול לתוך טוויטר - כאשר sink הוא גם כיור).
והלחץ עשה את שלו: אחד מעובדי טוויטר, אוון ג'ונס, מנהל המוצר של Spaces, מוצר שידורי האודיו השיתופיים של החברה צייץ תמונה בה נראית אסתר קרופורד, מנהלת המוצרים הכללית של טוויטר והבוסית של ג'ונס, ישנה על הרצפה במשרדי החברה עם הכיתוב "כשאתה צריך משהו מהבוסית שלך בטוויטר של אילון". קרופורד צייצה מחדש את התמונה והוסיפה: "כשהצוות שלך עובד מסביב לשעון לעמוד בלוחות זמנים לפעמים אתה #ישן_איפה_שאתה_עובד".
שיעורים בחופש הביטוי
מאסק לא מסתפק בשינויים ארגוניים ובתרבות העבודה. הכוונה שלו היא לשנות גם את פניה של טוויטר, שלא זכתה להצלחה המסחררת שזכו לה הרשתות החברתיות מהדור הראשון שאליו היא משתייכת. בשעה שיוטיוב, שהוקמה שנה לפני טוויטר, ופייסבוק שהוקמה שנתיים לפניה מרוויחות עשרות מיליארדי דולרים - טוויטר בהפסדים, ונותרה יחסית, רשת קטנה ליד שתי מתחרותיה שהפכו למפלצות.
מאסק, שיש הטוענים שאין לו מושג לאיזה בוץ טובעני הוא נכנס ברכישה הזו, רוצה לשנות את כל זה. הוא רוצה להפוך את טוויטר לרשת שההמונים מאמינים לה ולתת למשתמשים חופש ביטוי מוחלט. האיש לא פעם התלונן על מדיניות הצנזורה של טוויטר, זו שבין השאר הובילה לגירוש מוחלט של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מהפלטפורמה, וטען שאפשר לעשות זאת יותר טוב.
בימים הסמוכים לרכישת החברה, מאסק התחיל להפציץ ברעיונות: הוא שוקל להחזיר את Vine, פרויקט הסרטונים הקצרים של טוויטר שכשל ושאל את משתמשי טוויטר אם זה רעיון טוב, מתכנן למכור את את המאומת (ה-"וי הכחול") תמורת 8 דולר בחודש לכל מי שיחפוץ בכך ולעג לשיטת ה-"מיוחסים" הנוכחית שמעניקה וי כחול רק לאנשים מוכרים (גילוי נאות - כותב שורות אלה מחזיק בוי כחול בטוויטר, ולא בטוח שבא לו לשלם למאסק...) והכריז על הקמה של מועצת פיקוח תוכן לטוויטר.
ההכרזה האחרונה היא הכי משמעותית. כאמור, למאסק יש סיפור ארוך עם הנושא שנקרא חופש הביטוי בטוויטר, והוא ידוע כמחזיק דעות קיצוניות בנושא שמדברות על חופש ביטוי בלתי מוגבל. מאסק לא הודיע מי ימונה לאותה מועצה, אבל טוויטר הודיעה שלא יהיו שינויים משמעותיים במדיניות ניהול התוכן של החברה עד שהמועצה תתכנס.
ברם, מאז שמאסק השתלט על טוויטר, טרולים מנסים לאתגר את בעל הבית החדש: מאז הרכישה, טוויטר מופצצת בהערות מיזוגניות וגזעניות, כמו למשל קפיצה של 500 אחוז בתוך 12 שעות בלבד, בשימוש במילה "כושים" שאינה תקינה פוליטית עד כדי כך שבארצות הברית מכנים אותה The N-Word כדי לא לחזור עליה, לצד חשבון שתמונת הפרופיל שלו היא צלב קרס שצייץ מחדש ציוצים של מאסק תוך שהוא מלווה אותם בקריקטורות אנטישמיות.
הדעות של בעל הבית החדש של טוויטר לגבי חופש הביטוי וגבולותיו והשטף שנגרם מכך, גם גרמו למפרסמים ומפורסמים לעצור סוסים ולהביע חששות לגבי העתיד. שחקן הכדורסל לברון ג'יימס, שהגיב למתקפה של ביטויי שנאה בטוויטר, הפציר במאסק לא להתעלם מכך - "אני לא מכיר את אילון מאסק, ואם להיות כן, לא אכפת לי מי הבעלים של טוויטר, אבל אני כן אגיד שאם זה נכון (הדיווחים על עליה בביטויי שנאה נגד שחורים - נ.ל.), אני מקווה שהוא ואנשיו יקחו את העניין ברצינות, כי זה מפחיד. כל כך הרבה אנשים לא ראויים אומרים שביטויי שנאה הם חופש הביטוי", צייץ שחקן הכדורסל המפורסם.
ולברון ג'יימס לא לבד, גם מפרסמים עצרו סוסים: ג'נרל מוטורס הודיעה כי היא משעה באופן זמני פרסום בטוויטר, עד שהמדיניות של החברה תחת הבעלים החדש תתבהר. זה אגב גרם למאסק להיבהל (כי אחת המטרות העיקריות היא לשפר את תזרים המזומנים של טוויטר, לא לפגוע בו...) והוא מיהר לצייץ מכתב למפרסמים, בו הוא שוטח את תפיסת עולמו בעניין, והבטיח להם שטוויטר לא תהפוך ל-"גיהנום" או "חופש להכל".
אבל כפי שמאסק עשוי לגלות בעתיד הקרוב ולקבל שיעור כואב במגבלות הכוח, טוויטר היא לא טסלה. הבעיות שמלוות רשת חברתית הן בעיקר פוליטיות ולא הנדסיות. בניגוד לחברות האחרות שלו שבהן הוא משגר מכוניות, טילים לחלל, או מכוניות לחלל קשורות על גבי טילים - טוויטר סובלת מבעיות מסוגים אחרים, ולא סוג הבעיות שהוא יוכל פשוט לדחוף הצדה מהנדס ולתקן אותן בעצמו.