את המאמר הזה אתם קוראים כנראה דרך הטלפון הנייד, המחשב או הטאבלט. אמצעים טכנולוגיים שהנגישו את העיתונאות ואיפשרו את צריכתה מכל מקום שאנחנו נמצאים בו. זאת אחת מבין ההשפעות הרבות של הטכנולוגיה על חיינו. קשה לזכור את החיים שלנו לפני הטכנולוגיה שכיום טבועה בכל דבר שאנחנו עושים, אך האם הקדמה הטכנולוגית טובה עבורנו כבני אדם או שמא מסוכנת?
קיים פחד שהולך וגובר מהתקדמות הטכנולוגיה המהירה ומחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה על חיינו. למשל, המדיה החברתית והמכשירים הניידים עלולים להוביל לבעיות הן נפשיות והן פיזיות כמו הפרעות קשב וריכוז, עומס על העיניים, בעיות שינה ואפילו דיכאון. אך לצד הבעיות, יש גם נקודות חיוביות שהטכנולוגיה מביאה עמה - היא מנגישה הכל עבורנו, החל מקניות, ללימודים וצריכת תכנים באופן כללי (כמו שאתם צורכים את הכתבה הזאת ברגע זה).
הטכנולוגיה כמובן גם משפיעה רבות על עולם התעסוקה בארץ וכמובן גם בעולם וניתן לראות יותר ויותר חברות וארגונים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית ועובדים עם ממשקים דיגטליים, בעלי יכולת וידע כמעט בלתי מוגבל ועם תהליכים ממוחשבים שמקלים את תהליך העבודה וכמעט הופך אותו לחסר מאמץ עבור העובדים. אך איפה זה משאיר את העובדים? האם הטרנספורמציה הטכנולוגית גרמה לנו לשכוח את חשיבות הממשק האנושי? האם העזרה הטכנולוגית מייתרת את האדם ומה זה אומר על עתיד עולם התעסוקה? הרי אם הטכנולוגיה (שרק הולכת ומתפתחת) יכולה לעשות עבודה של בני אדם, בצורה טובה, מדויקת וקלה יותר, למה צריך להעסיק אותם?
החשש: מתקפות סייבר
בעוד גופים רבים, כאמור, עברו את הטרנספורמציה הטכנולוגית, יש גם את אלה שעדיין שנשארו מאחור וטרם יישרו קו עם הטכנולוגיה הקיימת. מצד אחד, הדבר אמנם יכול לייצור פערי תפקוד וניהול בהשוואה לגופים שעברו את התהליך, אך מצד שני, עם כל היתרונות של הטכנולוגיה - יש דברים שאין תחליף למגע וטיפול אנושי בהם. בעוד אנשים עלולים לבצע טעויות שהטכנולוגיה יכולה למנוע מראש, אי אפשר לתלות את כל פעולות העבודה באוטומציה המלאכותית.
אחד מהתוצרים הבולטים שהביאה עמה הטכנולוגיה הוא הבינה המלאכותית (A.I) שמסוגלת לדמות יכולות חשיבה אנושית באמצעים טכנולוגים (למשל, באמצעות למידת מכונה). בעוד 72% מהעסקים טענו שהם מושפעים מהבינה המלאכותית לטובה, כך לפי דו"ח של DataRobot, צרכנים רבים (53%) חשפו כי הם סקפטיים לגביה ומתקשים לתת אמון ביישום שלה בחיי היומיום. בין הסיבות לכך היה הפחד מפוטנציאל לשימוש בבינה מלאכותית לפשיעה, כמו גם חשש לשימוש לא מורשה בנתונים אישיים. בנוסף, מחקר אחר שפורסם ב-SonicWall הראה כי 91% מהארגונים חוששים מהתקפות של תוכנות כופר והתקפות סייבר באמצעות הבינה המלאכותית.
אז האם טכנולוגיה טובה עבורנו או דווקא מזיקה? אין לכך תשובה אחת נכונה, אך אולי איזון ומינון הן מילות המפתח בהתמודדות עם המעבר מהעולם הישן אל העולם החדש. ברגע שנלמד להשתמש בטכנולוגיה בחוכמה, תוך בקרה אישית שאנחנו לא מתמכרים לה או משתעבדים לה, היא יכולה לשמש אותנו לטובה. האם היא מסוגלת להחליף בני אדם? בעוד היא כן יכולה לחסוך כוח עבודה וכסף רב למעסיקים, היא לא תבטל את המגע האנושי, שאף גרסה מלאכותית שלנו לא תוכל לספק - לפחות לא בעתיד הקרוב.
הכותבת היא עו"ד רעות גולדמן ,מנכ"ל קבוצת גיאומטריקס. חברת ועדת "הלסינקי" בבי"ח בלינסון, וחברת דירקטוריון בעמותת נאמני בי"ח שניידר לילדים