אפליקציית וואטסאפ כבר מזמן אינה רק אפליקציה חברתית להעברת מסרים, אלא אמצעי תקשורת בו משתמשים ארגונים ועסקים רבים לצרכיהם המקצועיים והאישיים. שימוש באפליקציה בתפוצה שכיחה ורחבה, הוביל לאתגרים שונים בשוק העבודה. האפליקציה מהווה פלטפורמה להשמעת דעות פוליטיות ואחרות, חדירה לפרטיות, במה להטרדות מיניות, לשון הרע ואף אמצעי תקשורת להתנהלות בריונית ומתעמרת. הוואטסאפ מאפשר העברה של מסרים מיידיים, תוך שימוש בחייכנים ('אימוג'ים') ובכך מטשטש את גבולות השיח המצופים בין עובד למעסיק.
לפני מספר שנים, בית הדין לעבודה דן בתביעת עובד שטען להטרדה מינית מצד הממונה הישיר עליו. במסגרת זו נאלץ העובד לנתח האם שליחה של אימוג'ים מכווני רגש כמו שלושה לבבות שבורים או שלושה חייכנים עם עיני לבבות ושלושה חייכנים שמפריחים נשיקה, מהווים סממנים למערכת יחסים והבעה של רגשות הדדיים או חלק מחציית גבול והטרדה (ספויילר: ההתכתבויות בצירוף התנהגותו הכוללת של הממונה הצביעו על כך שמדובר בהטרדה מינית).
בפסק דין שניתן לאחרונה הגיעו הדברים לכדי שיא. עובדת בכירה בחברת "אופטיקה הלפרין" זומנה לשיחת שימוע ובטרם התקיימה השיחה, היא הוצאה מקבוצות הוואטסאפ של עובדי החברה. בית הדין סבר שהתנהגות זו היא פגם בהליך הפיטורים והפרה של חובת השימוע אשר מצדיקה פיצוי בסך של כ- 20,000 שקל. מדובר בפסיקה יוצאת דופן שמכירה בחשיבותה של מדית הוואטסאפ שהולכת וגדלה ועל הנזקים הפוטנציאליים שנשקפים ממנה בשל היותה בתפוצה רחבה.
בפסק הדין, ניתן דגש לכך שהוצאת עובדים מקבוצת הוואטסאפ לא הייתה צעד שגרתי בחברה, והקרינה על רצון החברה לפטר אותה. העיתוי בו היא הוצאה מהקבוצה - יום לפני שיחת השימוע שנקבעה לעובדת, מצדיקה פיצוי בשל היותה התנהגות שמפרה את חובת השימוע. זאת משום שהחיפזון שבהוצאת העובדת מקבוצת הוואטסאפ עוד בטרם נערך שימוע, מצביע על כך שהליך הפיטורים בעניינה של העובדת לא נעשה כדין. לא יהיה זה מופרך גם להניח שבית הדין סבר גם כי מדובר באקט שפגע בכבודה של העובדת, כאשר הוצאתה מקבוצת הוואטסאפ נעשתה לעיני כל החברים בקבוצה.
מקרה דומה התרחש גם בספקית שירותי הלווין "יס", בה אחד מעובדי החברה קיבל הזמנה לשיחת שימוע באמצעות אפליקציית הוואטסאפ וכך גם את ההודעה על פיטוריו. בית הדין מתח ביקורת אודות המקרה וטען כי היה על החברה לתת לעובד את הזימון לשיחת שימוע בידיו, ולא לשלוח כהודעת וואטסאפ. בנוסף, הדגיש בית הדין שלא מדובר בהודעה שגרתית במסגרת יחסי העבודה אלא באירוע מכונן והוא ראה בכך טעם לפגם.
בפסק דין אחר, הודיע מנהל פיצריה על סגירת המקום, עקב מצוקה כלכלית, בהודעת וואטסאפ בקבוצה כללית של העובדים. גם במקרה ההזה נמתחה ביקורת מצד בית הדין על התנהלות זו. בטענה שזוהי התנהגות נלוזה להודיע לעובדים על סגירת המקום בהודעת וואטסאפ וציין שהיה עליו לכנס את העובדים ולמסור להם את ההודעה באופן אישי שמכבד אותם, לאחר שהשקיעו את כל מרצם בעסק שלו. העובדים קיבלו פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע.
עו"ד שני אשכנזי שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' מסבירה כי ניתן להבין ממקרים אלו שאפליקציית המסרים מהווה שחקן מרכזי ומהותי ברקע להגשת תביעות שונות. לדבריה, "נראה כי אין מחלוקת אשר בשנים האחרונות הוואטסאפ הפך לכלי יעיל להעברת מסרים מיידיים ובמקביל גם לזירה מסוכנת למעסיקים ועובדים. דווקא משום שהוואטסאפ מתובל בהומור ובסגנון אישי, חלק מהמסרים עשויים להתפרש בצורה לא נכונה ואף מעוותת בין הצדדים. הדברים הללו כמובן הופכים לרגישים ומורכבים יותר במקרים בהם מדובר במסרים שמוחלפים במקום העבודה שבו שוררים יחסי מרות וקיימים פערי כוחות".
כדוגמא לכך, עו"ד אשכנזי מזכירה פסק דין שניתן בשנה שעברה, במסגרתו עובד ששלח הודעת וואטסאפ למנכ"ל החברה ובה השתלח בו - פוטר." במכתב ההזמנה לשימוע, החברה כללה את הודעת הוואטסאפ שנשלחה על ידו, כנימוק הראשון לשקילת המשך עבודתו. בית הדין מנע את פיטוריו וסבר כי הפיטורים היו אקט חמור מדי במקרה הנדון, בין היתר גם משום שהעובד אף התנצל בפני המנכ"ל בשיחת השימוע עצמה".
עו"ד אשכנזי מוסיפה: "אם יש משהו שכדאי למעסיקים ועובדים ללמוד ולאמץ הוא שההודעה תישלח לאחר מחשבה רבה , בטרם תסבך אותם. כמובן שאם מדובר בהודעה חריגה אז יש להעדיף תקשורת ישירה פנים אל מול פנים ולהימנע מהכרזתו של המסר בהודעה".