על פי נתוני סקר השוואתי שביצעה לאחרונה חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם, עולה כי ממוצע ימי המחלה שנטלו ההייטקיסטים בחודשים מאי - אוקטובר 2022, עומד על 2.4 ימים ואילו בתקופות המקבילות בשנים שעברו עמד הנתון על כמות כפולה - 4.9 ימים. על מנת לשקף את התפלגות ההיעדרות במשק, עיבדה חברת עוקץ מערכות תלושי שכר ונתוני שעוני נוכחות של 13,145 עובדים ועובדות, זאת תוך חלוקה ענפית.
הנתונים מתייחסים למספר ימי המחלה הממוצע שנטלו העובדים החל משנת 2014, במהלך החודשים מאי - אוקטובר, וכלה בשנה הנוכחית. הסקר, לא התייחס לשנת 2020, היות ובמהלכה, נעדרו רבים מאוד מעבודתם בשל מחלת הקורונה. עוד עולה מנתוני הסקר כי באופן 'מפתיע', גם עובדי ענף הביו - טק, מציגים בריאות איתנה הרבה יותר: ממוצע ימי היעדרותם מפאת מחלה בשנים 2014 -2021, עומד על 4.8 ימים, אבל השנה, הנתון עומד על 2.7 ימים בלבד - ירידה בשיעור של 48%.
יש לציין כי ביתר הענפים, נרשמה מגמה מעורבת. ישנם כאלו, כדוגמת תעשיית המתכת, המזון וההסעדה, שרשמו עליה יחסית מינורית (3-7%) במספר ימי ההיעדרות וישנם ענפים, כגון ניקיון, ביטוח ופרסום, בהם נרשמה דווקא ירידה, אך גם היא, בשיעור נמוך הרבה יותר מכפי שנרשם בענפי ההייטק והביו- טק.
בהנחה כי אין המדובר על התחזקות בלתי מוסברת של המערכת החיסונית בקרב עובדי ההייטק, ניתן להניח כי היקף הפיטורים והצפי להמשך צמצום כוח האדם בענף, הוא שהניע אותם לצמצם משמעותית את ההיעדרות מהעבודה בשל מחלה. הצורך מבחינתם להוכיח את יעילותם והלויאליות למקום העבודה, נשען כמובן על העובדה כי מתחילת השנה פוטרו בחברות ההייטק הישראליות כ־6,500 עובדים. ביולי נרשם מספר שיא של מפוטרים לחודש בודד: 1628, אך על פי הערכות, חודש נובמבר צפוי להסתיים עם מספר גדול יותר של הייטקיסטים שיפלטו מהמעגל התעסוקתי והסוף אינו נראה באופק.
עו"ד שלמה יעקובוביץ', מומחה לדיני עבודה, מסביר כי באופן עקרוני, קובע החוק שעובדים שלא הגיעו לעבודתם עקב מחלה, אינם זכאים לקבל שכר בגין היום הראשון להיעדרות, אולם בענף ההייטק, המצב שונה: "רבים מהעובדים מועסקים תחת הסכמים אישיים, בהם נקבע כי העובד זכאי לתשלום החל למן היום הראשון להיעדרותו, כך שלא מעט מהם נהגו להיעדר לעיתים קרובות לפרק זמן של 24 שעות בשל וירוסים שחולפים מהר".
למעשה, מציין עו"ד יעקובוביץ, כי ככלל, בשנים האחרונות ניכרת עליה במספר ימי המחלה שנוטלים העובדים במשק, זאת בשל העובדה כי בסוף שנת 2015 נכנס לתוקף תיקון לחוק לפיו רופא שנותן אישור מחלה פטור מאבחון המחלה, לא צריך לפרט את הסיבה לאישור מחלה. מדובר במחיקת הסעיף בתקנות דמי מחלה, המחייב רופא לציין את אבחון המחלה באישור שמגישים עובדים למעסיקיהם וזאת בעיקר עקב טענות עובדים על פגיעה בפרטיותם.
"בבסיס התיקון לחוק מ- 2015 עמד עקרון ההגנה על פרטיותו של העובד, אולם השילוב של הפחתת יכולת הבקרה על סיבת המחלה, יחד עם הקלות שבהשגת אישור לעד ארבעה ימי מחלה בלחיצת כפתור ממש ובשלט רחוק, הביא לתוצאה אחרת לגמרי שספק רב אם המחוקק התכוון אליה", מוסיף עו"ד יעקובוביץ', "מכסת ימי המחלה הפכה לתוספת בפועל למכסת ימי החופשה, ולעיתים אף נעשה בה שימוש פסול ממש - למשל כדי לדחות הליכים ניהוליים כגון שימוע או כאשר בקשה לחופשה נדחתה".