שנים ישראל מסומנת בעולם כגורם המוביל בחדשנות בתחומי המים, החקלאות, והאנרגיה, חלק גדול מהמוניטין הזה הוא בזכות מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל, העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, המושכות את תשומת הלב של תאגידי מים וארגונים מרחבי העולם.
מקורות אחראית על הפקת וניהול משק המים הישראלי. לאורך השנה מגיעים לארץ עשרות משלחות ממדינות שונות, כמו ארה"ב, גרמניה, איטליה, אוסטרליה, ורבים אחרים, שבאים ללמוד ממחלקת החדשנות של מקורות על הפיתוחים המתקדמים שעוזרים לישראל להוביל בהתפלה וניהול אנרגטי נכון של משק המים. דודי בלסר, ראש יחידת החדשנות במקורות, מדגיש כי משבר האקלים, שמחריף בשנים האחרונות, לצד הצורך בהתייעלות אנרגטית, מחייב את אותן מדינות ללמוד מישראל מה צריך ואסור לעשות, גם ברמת הידע וגם מהצד העסקי והניהולי.
"יחידת החדשנות במקורות מקיימת כמה פעילויות", מסביר בלסר, "הראשונה זה להשקיע בסטארט-אפים, ולמצוא טכנולוגיות בכל התחומים הנוגעים בענף המים והטיפול בשפכים. זה כולל טכנולוגיות בתחום האנרגיה, החקלאות, מזון ועוד - מדובר באקו-סיסטם גדול שמקורות יוצרת.
"בשלוש השנים האחרונות אנו מתפקדים כמעין קרן השקעות", הוא מוסיף, "אנו מאתרים את הסטארט-אפים והטכנולוגיות הרלוונטיות לצרכים של מקורות, ומשקיעים בהם. ראינו כבר למעלה מ-300 טכנולוגיות וסטארט-אפים בעולמות שלנו, ועד סוף השנה נשקיע ב-13 מהם.
"אנחנו מקימים פה אקו-סיטסם של טכנולוגיות וחברות העוסקות במים ושפכים", הוא מדגיש, "זה משהו שלא היה קיים פה עד היום. בתחילת הדרך אנחנו פנינו לשיתופי פעולה עם חברות ענק כמו מייקרוסופט, אמזון, ושותפים נוספים, במטרה להביא טאלנטים וטכנולוגיות חדישות לעולם המים, כמו לדוגמא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה ועוד. זה היה מהלך שעבדנו עליו במשך שלוש שנים, ועכשיו הוא מבשיל עם מספר השקעות שלנו, בעיקר בתחום הביג דאטה".
מחקר ופיתוח
הנושא השני העיקרי שמעסיק את יחידת החדשנות במקורות הוא תחום המחקר והפיתוח. לדברי בלסר החברה פועלת בתחום כבר למעלה מעשור ומעסיקה חוקרים עם תארים בכימיה, ביולוגיה, בקטריולוגיה, ועוד, שעוסקים בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר וגופים מובילים בארץ ובעולם. "בין הגופים שאנו עובדים איתם יש את מכון וייצמן, המכון הוולקני, משרד הביטחון והצבא, משרד האנרגיה של ארה"ב ועוד שלל ארגונים ומוסדות אקדמאיים בעלי שם עולמי", מספר בלסר.
"אנחנו מקימים צוותים גדולים במטרה לחקור את הנושאים לעומק ומייצרים מחקרים שאפשר לבחון בשטח", הוא מדגיש, "לצורך זה הקמנו בשפדן מחקר פיתוח ומחקר ראשון מסוגו בעולמות של שפכים. ישראל נחשבת מובילה בתחום, וחלק גדול מההצלחה היא בזכות המתקן החדשני בשפדן. באמצעות כל מיני תהליכים, וטכנולוגיות מתקדמות, אנחנו לוקחים מים לא שמישים ומחזירים אותם לאקפיוור (מאגר המים התת הקרקעי), שם הם מקבלים בחזרה את המינרלים שהם צריכים, וזה מייצר מים ברמה גבוהה. אותם מים חוזרים למדבר בדרום, ומשמשים להשקיה בנגב. זה תהליך ייחודי לישראל, שהתוצאה שלו היא ש-90 אחוז מאותם מי שפכים חוזרים לחקלאות, דבר שלא נשמע עליו בעולם".
חלק משמעותי נוסף הוא כאמור הפיתוח שמתבצע בתוך מקורות, על ידי אנשי המקצוע המועסקים ביחידת החדשנות, לצד שיתופי פעולה מקצועיים עם חברות וארגונים. "יש לנו לא מעט שותפים לכך, לא רק בארץ, גם עם חברות מים מובילות במדינות כמו מרוקו, בחריין, ארה"ב ועוד. בשורה התחתונה מידנת ישראל הצליחה לבנות משק מים ייחודי ועמיד, בר קיימא, וזה בזכות הטכנולוגיות.
"כ-85 אחוז ממי השתייה בישראל מגיעים מהתפלת מי ים, והמים לחקלאות מגיעים ברובם מהטיפול במי שפכים" מדגיש בלסר, "הצלחנו לענות על שתי הדרישות הכי גדולות ונחוצות למים: שתייה וחקלאות. תוסיף לכך ניהול נכון של משק המים, עם אחוז נזילות נמוך עד אפסי, וזה מייצר לך את המסגרת הנכונה. אם בעבר היה לוקח שעות ארוכות להוביל מים מהמוביל הארצי לבית הלקוח, הזמן הזה התקצר משמעותית, וזה מצריך המון טכנולוגיות כדי לוודא שהמים באיכות נכונה ושהם מטופלים כמו שצריך".
שוק האנרגיה
בלסר מסביר כי ההתפתחות של משק המים המודרני בנוי ברובו על התפלה וטיפול נכון בשפכים, ולשם כך יש צורך בכלים טכנולוגיים שינהלו את האופרציה הזו, עם חיישנים, למידת מכונה, ובינה מלאכותית שיודעת לקבל החלטות קריטיו במוקדי הפיקוד, וכמובן אבטחת סייבר. "אנחנו נחשבים לתשתית קריטית ונמצאים תחת מערך הסייבר הלאומי", מסביר בלסר, "יש מאות אלפי ניסיונות חדירה בכל שנה, כאשר כל יום יש ניסיון למתקפות מצד גורמים עוינים. מקורות מובילה בעולם בכל מה שקשור לסייבר על תשתיות מים, וגם השקענו בשתי חברות סייבר. סייבר זה אחד הנושאים לדוגמא שמאוד מעניין את האמריקאים, שהתחילו להוציא תקציבים גדולים בתחום".
מקורות משקיעה בסטארט-אפים וטכנולוגיות שעוזרות, בין היתר, לפתור שתי בעיות קריטיות בענף המים: יעילות אנרגטית וזיהומים. "בנוסף לגידול הטבעי באוכלוסייה העולמית ישנה גם בעיה של זיהום במקורות המים מסיבות סביבתיות כמו שטפונות", מסביר בלסר, "כתוצאה מכך משק המים משובש. המערכת תמיד מאותגרת במטרה לחזות את הבעיות האלו, לחזות ביקוש ולהיות תמיד במעקב על הכמות והאיכות של המים, ואנחנו עושים זאת באמצעות חיישנים שעוזרים לנו לנהל את המערכת בצורה יעילה.
"מקורות זה שחקן האנרגיה הכי גדול במדינה מבחינת חשבון החשמל", מדגיש בלסר, "מדבור פה במשאבות, הובלה, שינוע, ואחד הדברים החשובים לכל מדינה זה לנהל את משק האנרגיה בצורה חכמה, לצד הטמעת אנרגיות מתחדשות. אנחנו התקנו פאנלים סולאריים במוביל הארצי, ועושים שימוש ב-AI שאוסף את הנתונים, מריץ עליהם אלגוריתמים שונים ונותן לנו המלצות בזמן אמת איך להפעיל את המשאבות, וזה מפחית לנו את צריכת האנרגיה.
"אנחנו תמיד מחפשים אחר טכנולוגיות שיכולות להיות רלוונטיות ולעתים אף מפתחים אותן בעצמנו", אומר בלסר, "בגלל שאנחנו חברה גדולה וגוף ביצועי, עם היכרות מעמיקה לאתגרים והבעיות בשוק המים, יש לא מעט מעט סטארט-אפים שפונים אלינו ישירות. עם זאת, אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק, מדי שנה אנו מכינים רשימה של הצרכים הדחופים שאנו צריכים להתמודד איתן כחברה, לדוגמה זיהום מים כתוצאה מהפעילות של התעשיות הביטחוניות, דליפות נפט בים, או זיהומים שמגיעים מהרשות הפלסטינית. אתגר נוסף הוא המעבר לדיגיטל, הצורך של הבקרים השונים לתקשר אחד עם השני , ויש לנו גם רצון להקים אתר מרכזי בראש העין שישלוט על כל המערכת. יש לנו תשובות רבות לבעיות שונות שמאתגרות מדינות ברחבי העולם, לא לכולם יש בעיות אנרגיה, חלקם צריכים סיוע בדאטה, התפלה ועוד. מה שבטוח מעניין את כולם זה תחום השפכים, במיוחד איך מייצרים מהם אנרגיה, לדוגמה כ-80 אחוז מהאנרגיה במתקן השפדן שלנו מגיע מביו גז שיוצר ממי השפכים במתקן.
"שינויי האקלים מכריחים את המדינות לחשוב על דברים טיפה אחרת", מסכם בלסר, "איטליה, לדוגמא, חווה בצורת קיצונית שממחישה להם שיש גבול לרמת האספקה, והם מבינים שבשנים האחרונות יצטרכו לשנות את דרך ההתנהלות. זה מכניס את תאגידי המים והמדינות ללחץ, הם מבינים שהם צריכים להקים משק מים אחר, ולא לבנות על המאגרים הקיימים. כשהם רואים את ישראל, מדינה שהיא ברובה מדברית, מצליחה לייצר לעצמה אספקת מים שפועלת כל השנה, בעיקר בגלל מתקני ההתפלה, ולצד זה רשת הובלה מתוחכמת שמסוגלת לשנע בצורה יעילה את המים מצפון לדרום וממזרח למערב, הם מבינים שיש פה דוגמה לאיך בונים משק מים בר קיימא שיודע להתמודד עם האתגרים הנוכחיים, ואלה שיבואו בעתיד"