העתידן של נאס"א: כלכלת החלל עומדת להתפוצץ

לטום סודרסטרום, אין כמעט מבטא אבל שם המשפחה שלו מיד מסגיר את מוצאו השוודי. האיש ממוצע הקומה, כסוף השיער והממושקף כיום מחזיק בתואר הארוך מאוד: "מנהל עולמי לטכנולוגים ראשיים במגזר הציבורי", בחטיבת שירותי הענן של אמזון, AWS. המשמעות היא שהוא זה שעבודתו היא לחדש לאנשים שעבודתם היא לחדש בארגונים ציבוריים ברחבי העולם.

את סודסטורם פגשתי בכנס של החברה לפני כשבועיים בווגאס, אבל מה שתפס את תשומת לבי היה דווקא התפקיד הקודם שלו - טכנולוג ראשי של JPL, ראשי תיבות של מעבדות ההינע הסילוני - חוד החנית של נאס"א והגוף שאחראי לניהול וביצוע של כל משימות החלל של סוכנות החלל האמריקאית. למעשה, כל האסטרונאוטים בארצות הברית הם עובדים של JPL.

המחשבה שעברה בראשי הייתה כמה חכם אתה יכול להיות כדי להיות אחראי על חדשנות בגוף שמהווה את חוד החנית של חקר החלל וחשיבה חדשנית ומחוץ לקופסא היא טבע שני לכל עובדיו? וסודרסטרום, התגלה כאדם חכם מאוד.

השיחה הקולחת שלנו בת השעה נסבה ונדדה בין נושאים שונים, אבל בתפקידו הנוכחי באמזון, הוא בעיקר התגאה בהישג לא פשוט בכלל: איך מחברים לאינטרנט גופים ואנשים שנמצאים בחלל? לא מדובר פשוט בפרישת סיבים של בזק או הוט וטכנאי שמחבר ראוטר - לחבר אנשים לאינטרנט בחלל זהו עסק לא פשוט בכלל. איך מביאים מערכות מידע לחלל כדי לתמוך במשימות המחקר בחלל הריק?

סודרסטרום הוא אוונגליסט, במובן החיובי של המילה. עוד בתפקידו הקודם כטכנולוג ראשי ומנהל מערכות המידע עבור מעבדות ההינע הסילוני, הוא ראה במחשוב הענן כגורם דוחף ומכפיל חדשנות. לטענתו, "כולם יכולים לחדש עם מחשוב ענן". אז איך מביאים מחשוב ענן אל מעבר לעננים והחוצה אל החלל?

התשובה היא כמובן, לוויינים. הם הפיתרון המתבקש כדי לחבר מערכות ושרתים שנמצאים מאות ואלפים קילומטרים על הקרקע הרחק מתחנת החלל או מחללית שעושה את דרכה לירח, כמו משימת ארטמיס שנחתה חזרה בכדור הארץ השבוע, או אפילו לבסיס קבע על הירח. גם אסטרונאוטים צריכים לבדוק מיילים, ולדבר עם הילדים בשיחת וידאו בסקייפ.

ואכן, הם עשו שימוש בלוויינים, אלא שהחלק הכי יקר כשרוכשים חיבור לווייני, הוא ובכן, החיבור. שימוש ברוחב הפס של הלוויין לצורך שידור נתונים לכדור הארץ או קבלתם הוא יקר מאוד. לכן סודרסטרום ואנשי אמזון מצאו פתרון מקורי כדי לצמצם את הצורך בשידורים למינימום: הם מחזיקים את המידע בלוויין עצמו, והוא משודר רק על פי צורך. כך הם חיברו את שירותי וחוות השרתים של חטיבת שירותי הענן AWS - כמעט ישירות לתחנת החלל, והרחיבו את שירותי הענן של החברה מחוץ לגבולות כדור הארץ. אגב, לתקשורת עתידית דומה עם בסיס על הירח ומעבר אליו, נאס"א תעשה שימוש ברשת התקשורת לחלל העמוק שלה.

עכשיו כשיש לנו חיבור רשת גם בחלל, מה אפשר לעשות איתו? מסתבר שלא מעט. זוכרים את משימת החלל הפרטית הראשונה אקסיום, זו ששיגרה את איתן סטיבה לחלל? אז מסתבר שחוץ מארבעת תיירי החלל עתירי הממון, על סיפונה של אקסיום-1 הייתה עוד נוסעת סמויה: אלקסה.

סודסטורם מספר שהם השתמשו במשימת החלל הפרטית כדי לשגר לתחנת החלל הבינלאומית את אלקסה. מן הסתם, לא שלחו לחלל מכשיר אקו דוט, אבל שלחו לוח דומה, המכיל את כל החומרה שאנחנו מכירים מהרמקולים החכמים של אמזון, רק שהוא ארוז במארז מוקשח ומותאם לתנאי החלל, ושמסוגל (מטעמי אבטחה ברורים) להתנהל עצמאית ובנפרד ממערכות המחשב של תחנת החלל. כל מה שהוא צריך זה חיבור לחשמל וחיבור למערך האנטנות כדי לשדר לכדור הארץ. אלקסה בגירסת החלל, זכתה לשם
Snowcone (ברד) בשל צבעו הלבן.

ומה עושה Snowcone/אלקסה בחלל? המון. דוגמא אחת שמביא מוביל הטכנולוגיה והחדשנות, היא שימוש בבינה מלאכותית למיון תמונות שמצולמות בתחנה. במקום לשלוח מאות תמונות למיון בכדור הארץ ולבזבז עלויות שידור יקרות (חיבור מהחלל, זוכרים?), הבינה המלאכותית היא זו שמבצעת מקומית את המיון הראשוני לתמונות - ומשדרת לכדור הארץ רק את התמונות הטובות ביותר.

אבל השלגון הוא רק קצה הקרחון. סודרסטרום הוא מאמין גדול בכלכלת החלל שכבר עכשיו צוברת היקפים מטורפים עם כניסתו העזה של המגזר הפרטי לתחום, ועשויה עוד יותר להתפוצץ בשנים הקרובות: חשבו על מלונות בחלל, שבכל חדר יהיה מכשיר אלקסה לשירות האורחים, או למשל, מחנה קבע על הירח שיעשה שימוש באותן טכנולוגיות וחיישני ניטור להפקת מים ומחזורם המשמשות כיום בערים חכמות.
בגדול, סודרסטרום מאמין שכל טכנולוגיה שהיא אמינה, טובה וקשוחה מספיק לשרוד בתנאים האכזריים של החלל תזכה להצלחה גם על הכדור שלנו. "אם זה יצליח בחלל, אז זה גם יצליח בכל מקום על כדור הארץ", אומר הטכנולוג.

ואם הדברים האלה מסעירים את הדמיון, הרי שסודרסטרום הולך אפילו רחוק עוד יותר: עם דחיפת המידע העצומה אל תוך החלל, מערכות מומחה, שהן מערכות בינה מלאכותית החשות את הסביבה, שיכולות להתייעץ ביניהן ולקבל החלטות, מה שהוא מכנה "מחשוב אינטואטיבי" - זאת, לצד ההתפתחויות במחשוב קוואנטי שלדעתו יהפוך לזמין בצורה רחבה בעתיד ויוכל לקבל החלטות מורכבות בשבריר שניה, יהוו גורם תומך ומכריע בהתרחבות של המין האנושי מעבר לגבולות כדור הארץ. "אני עתידן, וכל פעם שאני מתנבא - אני מגלה שאני שמרן מדי", הוא מסכם בחיוך.