בזק פרסמה הבוקר (שני) את הדוח התשיעי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2022. הדו"ח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה.
השנה בוצע הדוח פוסט הקורונה שגרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים. לצורך הדוח, נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם 4500 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18), מדגם ילדים (גילאי 8-12) ולראשונה כולל הדוח גם מדגם מהמגזר החרדי.
הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2022. מהדוח עולה כי בסוף שנת 2022 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, המהווים כ-73.6% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-15 גיגה בממוצע ביום, עלייה של כ-17%, לעומת השנה שעברה.
לראשונה - יותר זמן ביממה מול מסכים מאשר לא מול מסכים: זמן המסכים שלנו חצה ב-2022 לראשונה את הזמן ביממה שבו אנחנו לא מול מסכים עם 12.4 שעות בממוצע שאנחנו מבלים מול מסכים. עליה של 0.4 שעות לעומת 2020 ו-2021. העליות הגדולות ביותר נרשמו בזמנים הממוצעים בהם אנחנו מבלים מול הרשתות החברתיות: 3.4 שעות ביום בממוצע ב-2022 מול 2.6, בשנת 2020, מול הטלוויזיה 3.3 שעות בממוצע בשנת 2022 מול 2.6 שעות ב-2020, מול הגיימינג 2.6 שעות ביום מול 2.1 שעות ומול האינטרנט 2.9 שעות ביום מול 2.5.
כמות נפח הגלישה הממוצעת שאנחנו צורכים על פי נתוני בזק תומכת בנתוני הסקר כאשר צריכת הג'יגה הממוצעת ביום עלתה מ-12GB ב-2021 ל-15 גיגה. כשהולכים כמעט עשור אחורה רואים זינוק עצום: ב-2013 צרכנו רק 1.5GB בממוצע ביום.
עוד עולה מהדו"ח כי 82% מהציבור בישראל מתעצבן שעושים לו - Phubbing (התעלמות מהסביבה לטובת התרכזות במסך הסמארטפון) אבל גם 82% טוענים שהם מנסים לעשות את זה כמה שפחות ו-52% טוענים שקשה להם להפסיק.
המצב אצל דור ההמשך לא יותר מזהיר - ל-61% מהילדים קשה להפסיק עם ה-Phubbing ו-34% מהם עושים את זה רב הזמן כשהם עם משפחה או חברים. זה גם לא יעזור אם תצעקו כי 46% מבני הנוער ו- 43% מהילדים מסתובבים בבית עם אוזניות לפחות מחצית מהזמן. ההתנהגות המנוכרת והלא ממש מנומסת הזאת נתמכת בהרגלים שפיתחנו בשנים האחרונות וגורמים לנו פשוט להתעלם מהסביבה שלנו: 83% מרגישים שהם צריכים לקרוא הודעות ווטסאפ מייד לאחר שהן מתקבלות ו-63% מאמינים שמצפים מהם לענות מייד להודעות וואטסאפ. בנוסף 70% מעידים כשאפילו שכשהם מבצעים פעולות בנייד, דעתם מוסחת על ידי הודעות בווטסאפ או הרשתות החברתיות.
עוד סימנים מעודדים למלחמה בהתמכרות ובניכור הם כיבוי התראות: 73% מהציבור מכבה או משתיק קבלת הודעות מוואטסאפ או מרשתות חברתיות אחרות. 19% ביטלו את אישור הקריאה בווטסאפ (2 וויים כחולים). 37% הגדילו לעשות ומחקו אפליקציות שגזלו מהם יותר מדי זמן (3.5 אפליקציות בממוצע), 33% מכירים מישהו שכבר לקח הפסקה מהרשתות החברתיות ו-37% מעידים שיש סיכוי שישקלו לקחת פסק זמן מאחת הרשתות החברתיות ולסגור את הפרופיל.
החרדים נוהרים לוואטסאפ
מסתבר שבניגוד לתדמית השמרנית, 80% מהמגזר החרדי מחובר לאינטרנט, מתוכם 54% מהציבור החרדי משתמש באפליקציית ווטסאפ, כאשר עבור 72% מהמשתמשים הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים ועבור 69% הוא מהווה כלי להתעדכנות וקבלת מידע בנושאים שונים ולא רק אמצעי תקשורת עם משפחה וחברים.
גם נושא המשפיענים (אושיות רשת) הולך וצובר תאוצה במגזר החרדי: 57% מהציבור החרדי עוקב אחרי משפיענים בווטסאפ, כ-8 משפיענים בממוצע, והנושאים שמעניינים במיוחד הם משפיענים שעוסקים באוכל (50%), אופנה ואיפור (50%), משפחה (48%), דת ויהדות (44%), ילדים (35%) וניהול עסק, כלכלה ופרנסה (35%). המשפיענים שזוכים להכי פחות עניין הם אלו שעוסקים בפוליטיקה ואקטואליה, כאשר רק 8% עוקבים אחריהם. בסך הכל, 37% מהחרדים גולשים יותר באינטרנט בשנה האחרונה.
האינטרנט הולך ומשפיע בכל תחומי החיים של החברה החרדית והוא שובר את החומות: סך הכל 46% רוכשים באונליין, כאשר 31% מהציבור החרדי המחובר לאינטרנט מעיד על עצמו כי ביצע יותר קניות ברשת בשנה האחרונה, כאשר 82% רוכשים בדיגיטל מחשבים וסלולר, לעומת 77% בכלל האוכלוסייה, 55% רוכשים בגדים ונעליים מול 60% שעושים זאת באוכלוסייה הכללית.
22% מהציבור החרדי משתמש יותר באינטרנט לצרכי עבודה, 20% לחיפוש בגוגל ו-18% ללימודים. כמו כן, 21% מהציבור החרדי צורכים יותר חדשות בדיגיטל, כאשר 40% מתעדכנים דרך אפליקציות או אתרי חדשות המיועדים למגזר כחדרי, 28% דרך אפליקציות או אתרי חדשות המיועדים לציבור הרחב, 24% דרך קבוצות ווטסאפ ו- 10% דרך רשתות חברתיות.
סייבר, קנאביס ומלחמה באוקראינה
במקביל, הדיגיטל מתרחב ואיתו מתקפות הסייבר: בעקבות המלחמה באוקראינה, 57% חוששים ממתקפת סייבר של גורמים עוינים על תשתיות ישראליות. 88% חושבים שבמלחמות עתידיות בעולם, מתקפת סייבר יהיו משמעותיות. נתון מדאיג נוסף - 76% קיבלו הודעות עם הצעה לרכישת קנאביס, 60% מהם בני נוער ו-32% מהם ילדים. 96% מצפים שהמדינה תגן עלינו מפני איומי סייבר שמתגברים ומשתנים, בעוד ש-93% מצפים שהחברות המובילות במשק יגנו עלינו מפני אירועי סייבר משמעותיים.
נפרדים מהמזומן
נתון נוסף מעניין מראה 52% מהציבור אמנם חוששים להכניס פרטי אשראי לנייד או לשעון החכם, אבל 57% מהחוששים הכניסו פרטי כרטיס אשראי לאפליקציה. כמו כן, ב-2021 רק 19% שילמו באמצעות שירותי התשלומים אפל Pay או גוגל Pay, כאשר ב-2022 המספר גדל ל-45% - זינוק של 140%. הדוח מראה כי 35% מהנשאלים משלמים פחות בכרטיס אשראי פיזי בשל תשלום באמצעות נייד/שעון ו-54% מהמשלמים מסתובבים פחות עם ארנק כי יכולים לשלם במגע. בסך הכל, 38% מבעלי שעון חכם משלמים באמצעותו.
באפליקציות הקניות אונליין שרכשו בשנה האחרונה ולא מוכנים לוותר עליהן עליאקספרס במקום הראשון (58%), SHIEN במקום השני (35%) ואמזון תופסת את המקום השלישי (30%). 11% מבני הנוער רכשו מוצר באמצעות Livestream Shopping (קניות בשידור חי ברשתות החברתיות).
"השנה אנחנו בוחרים את עוצמת הדיגיטל שלנו, מתי להגביר ומתי להנמיך את החיבור לרשת. אם עד לאחרונה הרשת ניהלה אותנו, השינוי הגדול בא היום לידי ביטוי בכך שאנחנו בוחרים לעצמינו זמן נטול דיגיטל ועל ידי כך מנהלים את השגרה הדיגיטלית שלנו ולא להיפך", אומרת טלי פולג, סמנכ"לית השיווק בבזק.
"חצי מהיממה שלנו אנחנו אמנם מול המסכים, אבל אם לפני שנה מרבית הזמן יועד לעבודה או לימודים היום אנחנו בוחרים לעשות שימוש ברשת בעיקר לטובת עיסוקי פנאי, גיימינג וקניות ברשת. המגזר החרדי זיהה גם הוא את הגמישות של הרשת ובוחר להשתמש בה, אך בתנאים שלו", הוסיפה פולג. "אין ספק שנמשיך לצרוך יותר ויותר תכני וידאו בסטרימינג ומספר המכשירים המחוברים בכל בית ילך ויגדל, דבר שיוביל לצורך התמידי בתשתיות אינטרנט מתקדמות. בזק ערוכה להמשך הגידול בצריכת האינטרנט עם פריסת סיבים בקצב מהיר ורחב במיוחד".