לא רבים יודעים זאת, אבל הרשות לניהול המאגר הביומטרי נהנית מחיסיון דומה לגופים כמו השב"כ, המוסד או הוועדה לאנרגיה אטומית, והיא מוחרגת מחוק חופש המידע. עובדה זו משמשת אותה לא פעם כדי להסתיר פרטים טריוויאליים כמו כמה אנשים בדיוק עובדים ברשות לניהול המאגר הביומטרי?
צבי דביר, פעיל פרטיות ואיש התנועה לזכויות דיגיטליות לא ויתר, והגיע עד לבית המשפט העליון, שקבע כי חלה על הרשות חובה לשקול בקשות לקבלת מידע תוף התייחסות למהות הבקשה ולאינטרסים העומדים על הפרק. כך התגלה לציבור כמה עובדים מועסקים ברשות לניהול המאגר הביומטרי, ובאיזה תפקידים.
לידי וואלה! טכנולוגיה הגיעה רשימת העובדים המועסקים ישירות ברשות לניהול המאגר הביומטרי, ומדובר ב-23 עובדים בסך הכל, מתוכם 21 עובדי מדינה ושני תכנתים במיקור חוץ שאינם עובדי מדינה. המספר הזה תמוה במקצת, בהתחשב בגודל המאגר שהרשות צריכה לנהל, תחזוקתו וכמובן, האבטחה המורכבת והרגישה שלו - שכן להזכירכם - המאגר הזה מכיל את תמונות הפנים וטביעות האצבע של מיליוני אזרחים בישראל.
הדבר הופך להיות תמוה עוד יותר, כשרואים את רשימת היועצים החיצוניים בשכר וקבלני המשנה החיצוניים של הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שהיא לא קטנה, והכוללת תפקידים רגישים כמו היועצת המשפטית של הרשות, ועוד כמה המוזכרים כ-"יועצים" ללא תיאור ספציפי של תפקידם.
לא לכך התכוון המחוקק. בשעתו, כשחוקק חוק המאגר הביומטרי, עמד המחוקק על כך שכל עובדי הרשות, בלי יוצא מהכלל, יהיו עובדי מדינה, שזהו יהיה עיסוקם היחיד ושיעברו את דרישות הסיווג הביטחוני כפי שמגדיר שירות הביטחון הכללי. סעיף 11 לחוק "הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009" קובע כך:
"עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ולא ימלאו תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות; עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות ראש הרשות ובפיקוחו. לא יועסק עובד ברשות, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי".
העובדה שהרשות משתמשת בלא מעט יועצים חיצוניים (חלקם, לכאורה, מספקים שירותים גם לגופי מדינה אחרים) לצד שני עובדים במשרה מלאה שאינם עובדי מדינה - על פניו, חוטאת ללשון החוק וכוונתו, ומהווה בעצם עקיפה בפועל של הסעיף המדובר בחוק, שלא חוקק לחינם או לקישוט.
אותם יועצים חיצוניים המועסקים במכרז, כשמם כן הם - חיצוניים. היום ישנם ומחר אינם, הם אינם מועסקים ישירים של מדינת ישראל ובהכרח מספקים שירותים לגופים נוספים, בניגוד למה שהוגדר בחוק ודרש בלעדיות עיסוק, ואולי מי מהם מצויים בניגוד עניינים?
העובדה שהרשות משתמשת בעובדים חיצוניים באופן נרחב, לא ממש נראית כמנהל תקין - במיוחד אם מסתכלים על רגישותו הרבה של המאגר המנוהל, ובמיוחד אם נזכרים בכוונת המחוקק ודרישות החוק המחמירות בעניין - שעובדי הרשות לניהול המאגר הביומטרי לא ימלאו כל תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות לניהול המאגר הביומטרי ויהיו כולם עובדי מדינה, ללא יוצא מהכלל.
תגובת הרשות לניהול המאגר הביומטרי
"בניגוד לנטען בכתבה, החוק הביומטרי (סעיף 13א2) מתיר לרשות להעסיק עובדים שאינם עובדי מדינה. הרשות פועלת אך ורק על פי החוק".
בתשובה לתגובת הרשות, רק נציין, כי סעיף 13 לחוק עוסק בכלל בלמי יש הרשאות גישה למאגר, לא בהעסקה, ואינו סותר את הוראות סעיף 11.
זאת ועוד, סעיף 13, סעיף קטן א 2' המצוין בתגובת הרשות, אומר כך: "(יקבלו גישה למאגר…) בעלי תפקידים החיוניים להפעלתו של המאגר הביומטרי שאינם עובדי הרשות ושלא ניתן למצוא להם מחליף מבין עובדי הרשות, שתהיה להם הרשאת גישה אישית המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו; בעת ביצוע תפקידם יהיו בעלי תפקידים כאמור מלווים בעובד הרשות שלו הרשאת גישה לפי פסקה (1)".
במילים אחרות, הסעיף הזה נועד מפורשות לבעלי כישורים ספציפיים ושאין להם תחליף מבין עובדי
המאגר, ולתקופה מוגבלת בזמן ומוגדרת - קרי, למקרים חריגים ומיוחדים - וכלל אינו מדבר על הגדרות ההעסקה של עובדי הרשות, כפי שמגדיר סעיף 11.
לנו נראה שהרשות לניהול המאגר הביומטרי נתלית בתגובתה בסעיף לא רלוונטי, כדי להכשיר את השימוש הנרחב בקבלני משנה, לרבות העסקת עובדים חיצוניים קבועים ולא חריגים שעדיין - אינם עומדים בדרישות הברורות של סעיף 11, הדורש שכל עובדי הרשות לניהול המאגר הביומטרי יהיו עובדי מדינה - ושלא יעסקו בכל עיסוק אחר, ללא יוצאים מהכלל.