השם דאסו סיסטמס בוודאי לא אומר דבר לאדם הממוצע ברחוב, אבל החברה, שההכנסות שלה עמדו בשנה שעברה על קרוב לששה מיליארד דולר - היא האחראית ל-SolidWorks, הכלי שהוא הסטנדרט דה פקטו לעיצוב בעזרת מחשב, והמוצר המשלים שלו, 3DExperience - שבעזרתם מעצבים כל דבר כיום שנמצא סביבכם: ממטוסים ופסי ייצור של מפעלים, דרך חלקים ומנועים של מכוניות, ועד נייר טואלט ודברים זעירים כמו חלקי לב מלאכותיים - הכל מיוצר בתוכנה שמאפשרת הדמיה תלת ממדית מלאה ומדוייקת מבחינת תנאים פיזיקליים של העולם האמיתי כמו לחצים, טמפרטורה וכדומה.
מהתוכנה כיום, ניתן למשל, לעצב ולבנות חלק של מכונה, וליצור אותו מיד פיזית על המקום במדפסת תלת ממד בהקשת עכבר בודדת. העובדה הזו הופכת את הוועידה השנתית של 3DExperience לחגיגה של יצירה ושל אנשים שיוצרים דברים חדשים - מעצבים, מהנדסי מוצרים, יזמים ועוד.
כך לדוגמה, הנואם המרכזי ביום הראשון של הוועידה היה ג'ימי סימינוף, המייסד של ring, חברת פעמוני הווידאו המצליחה שנמכרה לפני חמש שנים לאמזון תמורת מיליארד דולר. את אב הטיפוס הראשון שלו הוא עיצב בעזרת SolidWorks של דאסו, הדפיס את חלקו במדפסת תלת ממד, ועם קצת מתכת ומצלמה שגנב ממוצר אחר - יצר את אב הטיפוס אותו אחר כך קנו אנשים במיליוני יחידות.
לדאסו עצמה, שהיא אגב חברה צרפתית ששמה נכתב כך: Dassault Systems יש היסטוריה מעניינת. אם השם שלה באנגלית נשמע לכם כמו The Assault, אתם לא טועים: אחד ממייסדיה היה קולונל בחיל האוויר הצרפתי, שבזמן הכיבוש הנאצי היה חלק מהממחתרת של דה גול, וכך הם כינו את עצמם - המתקפה. החברה, שהוקמה בשנות ה-50 כחברה לייצור מטוסים נקראה על השם של המחתרת. לדאסו אגב יש גם פיסה בהיסטוריה שלנו: מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר, שנמסרו לנו ב-1962, הם מטוסים שייצרה דאסו. שמם המלא הוא דאסו מיראג' 3.
לחברת התעופה הייתה חברת בת שפיתחה תוכנה לעיצוב בעזרת מחשב (CAD), שנדרשה לעיצוב המטוסים וחלקיהם. לימים, הפכה דאסו סיסטמס לחברה לא פחות גדולה מהורתה, ולמקור רווח עיקרי לתאגיד.
אבל נחזור לכנס, שהתקיים לראשונה בפורמט של פנים אל פנים אחרי מגיפת הקורונה - בעיר המוזיקה נשוויל, שבמדינת טנסי שבארצות הברית. באולמות והמסדרונות העצומים של מיוזיק סיטי סנטר בעיר התחתית שמול אצטדיון ברידג'סטון, ביתם של ה-"הנשוויל פרדטורס", התכנסו אלפי יוצרים, מהנדסים, מעצבי מוצרים, כימאים, יזמים, אנשי רפואה שלכולם יש מכנה אחד משותף: כולם משתמשים בתוכנה כדי ליצור דברים חדשים בעולם. וחלק מהדברים שהם יוצרים בעזרת SolidWorks, די מעוררי השראה.
רובוטים, רובוטים בכל מקום
ג'ונתן טיפט הוא קנדי מוונקובר, שיש לו חזון. הוא רוצה ליצור ליגה של מירוצי רובוטים, מכים (mech). ובעזרת SolidWorks הוא תכנן - ועשה. האיש, בעברו מתעשיית הביו-מד, הלך ובנה את ה-X1: ממותה רובוטית משלד מתכתי, ששוקלת קרוב ל-4,000 טון, ומופעלת באמצעות שלד חיצוני, מה שמכונה באנגלית Exo-Skeleton: המתרגם תנועת יד של המפעיל לתנועת זרוע של הרובוט. אם זה מזכיר לכם את הכלים מאוואטר או ממצולות של ג'יימס קאמרון, זה לא מקרי - מצולות היה גם מקור ההשראה של טיפט.
X1 הוא מפלצת בגודל של קומת בניין לערך, ונבנה מטונות של מוטות מתכת שהולחמו זה לזה. העלות היא לא זולה בכלל, כשני מיליון דולר ליחידה, וטיפט קיבל בעניין הזה השקעות דווקא מחברות שמתמחות בכלי יוקרה לעשירים. החלק המעניין הוא שעל אף של-X1 יכולים להיות שימושים מעניינים בתחומי עבודות בניין והצלת חיים מבין הריסות כמו ברעידת האדמה האחרונה, טיפט דווקא הולך קודם כל לתחום הבידורי.
@nivlilien זהו הרובוט מופעל האדם הגדול בעולם. הוא שוקל ארבעה טון של מתכת, ונועד לספורט תחרותי חדש של קרבות רובוטים, #@Dassault Systèmes או כך לפחות מקווה היוצר שלו. #3dxw23 #theuplink #mech #robot #robots #exoskeleton #רובוט #החיבור #שלדחיצוני #שיאגינס ♬ original sound - nivli
בחזונו הוא רואה ליגת תחרותית של מקים שמתחרים במירוצים ביניהם, ואף בנה גירסה מוקטנת וידידותית יותר של מכ' בדיוק למטרה הזו.
ואם בבידור עסקינן, כשהסתובבתי בין הדוכנים כיפת מתכת חרוטה שנראתה מוכרת מאוד גרמה לי לעצור. כיפת המתכת המדוברת הייתה בעצם הראש של R2D2, הרובוט המפורסם ממלחמת הכוכבים, כולו עשוי מאלומיניום עם עבודה חריטה מרשימה.
זהו פרויקט בן למעלה מ-20 שנה, במסגרתו נרכשו התרשימים המקוריים של חברת ההנדסה שבנתה את R2D2 עבור "האימפריה מכה שנית" (הסרט השני בסדרה) עוד ב-1997, והמטרה היא לבנות העתק מלא של R2D2 בהבדל אחד: הפעם זה יהיה רובוט אמיתי, עם מנועים ויכולת אוטונומית אבל מדוייק אחד לאחד כמו הרובוט הבדיוני, לרמת הסינתיסייזר המקורי של KORG בגירסה מוקטנת, שיוצר את שפת הצפצופים והשריקות המוזרה של הרובוט הקטן והאמיץ, שמשום מה כולם ביקום של "מלחמת הכוכבים" מבינים... זהו פרויקט צד יצירתי ללא מטרת רווח, שבו תומכת ענקית ההדמיה הצרפתית שאירחה אותנו בכנס.
השאלה המתחכמת שתמיד שואלים כתבי טכנולוגיה בזלזול כשאנחנו מספרים על גאדג'טים היא: "קפה, הוא יודע להכין?", אז בתערוכה של דאסו היה גם רובוט מאוד פופולרי, שכן, קפה הוא יודע להכין. למעשה, זה כל מה שהוא עושה: מכין קפה.
בפועל, מדובר בגירסה מסחרית של זרוע רובוטית תעשייתית של חברת הרובוטיקה הקוריאנית Hoosan, שהוסבה לצורך הקיומי של צריכת קפה. כמו בריסטה אנושי, אתם בוחרים את סוג הקפה שאתם רוצים והרובוט של Hoosan שבעצם מחליף את הבריסטה, ייטול את הכוס, יתפעל את מכונת האספרסו, יקציף את החלב ובסוף יגיש לכם את הקפה המוכן דרך פתח בחזית המכונה. אז למתחכמים: כן, הוא יודע להכין קפה, אפילו לא רע. שתיתי את הקפה שהוא הכין - טוענים שבגלל ChatGPT לעיתונאים יש מה לדאוג? אם הייתי בריסטה, הייתי יותר מודאג מהרובוט הזה שיודע להכין קפה מושלם.
@nivlilien . בתערוכה השנתית של דאסו בנשוויל, גיליתי את הרובוט שמכין קפה! הוא בעצם מתפעל מכונה אוטומטית אבל מחליף את הבריסטה. אם תרצו - זה רובוט בריסטה! #3dxw23 #robot #coffee #espresso #americano #theuplink #החיבור #קפה #רובוט @Dassault Systèmes ♬ original sound - nivli
המטאוורס האמיתי
אחת החברות שבכירי דאסו אוהבים לעקוץ היא פייסבוק או בשמה החדש: מטא. ולמה? כי בניגוד להכרזות היומרניות של צוקרברג על המטאוורס, העולם התלת ממדי שמחכה לנו ובינתיים נוחל כישלון - דאסו כבר עושה את זה בפועל, ובמשך שנים רבות. במקום הכרזות מפוצצות, לדאסו כבר יש מטאוורס, עולם של חפצים תלת ממדיים, שאפשר לחוות בחוויית מציאות מדומה משותפת, אבל בעיקר לצרכים מקצועיים. ועדיין, החוויה עצמה מאוד מרשימה.
כך למשל, ניסיתי את משקפי ה-ThinkReality 3 של לנובו (האופטיקה שבהן, אגב, ישראלית), שהן משקפי מציאות רבודה מלאות המאפשרות למעצבים לצפות באובייקטים תלת ממדיים המרחפים באוויר מול עיניהם ולבצע עליהם מניפולציות.
@nivlilien ThinkReality 3 הם משקפי מציאות רבודה מלאים (בניגוד לכל מיני קשקושים שמוכרים כאן), שמאפשרים צפיה באובייקטים בתלת ממד בחלל מול עיניכם. זה כלי עבודה מקצועי, אבל ניתן גם לשימוש צרכני. #theuplink #augmentedreality #ar #arglasses #vrglasses #החיבור #מציאותמדומה #מציאותרבודה ♬ original sound - nivli
באופן דומה, סוני הציגה בכנס של דאסו את הצגים התלת ממדיים החדשים שלה, שאינם דורשים משקפיים. ואם אתם חושבים, אה, כבר ראינו כאלה טלוויזיות תלת ממד - אז לא. מדובר בצג שאתם יושבים מולו ומקבלים דמויות עם תחושת עומק אמיתית וללא צורך במשקפיים, הכל בזכות מצלמה קדמית שעוקבת אחרי הראש והעיניים שלכם ויוצרת דמויות תלת ממדיות מול עיניכם.
עוד בניגוד למטאוורס של צוקרברג, שלא ברור איזו צורך הוא משרת מלבד המגלומאניה של צוקרברג עצמו (ואולי העתיד של פייסבוק), הבכירים של דאסו תמיד מדגישים שהם לא רוצים לנתק אנשים מהעולם האמיתי, להיפך - הם רוצים ליצור כלים ופתרונות לבעיות אמיתיות של העולם האמיתי.
דוגמא נפלאה ואחרונה לפיתרון שכזה, הוא ההמצאה המדהימה של Ocean Based Climate Solutions, הזנק סביבתי שהוצג גם הוא על הבמה בנשוויל. Ocean Based מטפלת בבעיה שרובנו בכלל לא מודעים לקיומה: הפלנקטון, האורגניזמים הקטנים המשמשים מזון לדגים, הולך ומתמעט בשכבות המים העליונות, והדבר גם פוגע באוכלוסיית הדגים שגם היא הולכת ומתמעטת בשל ריבוי הדיג. אבל לפלנקטון כך מסתבר יש תפקיד נוסף: הוא מעבד פחמן דו חמצני מהאטמוספירה לחמצן ובעצם נלחם בזיהום הסביבתי.
הפטנט של ההזנק הוא לא פחות מגאוני: הם פיתחו משאבה, המשתמשת בתנועת הגלים כמקור אנרגיה, השואבת מים מהעומקים ומעבירה את הפלנקטון קרוב יותר לפני המים. לפעולה הזו יש כמה אפקטים: היא עוזרת לחמצן ולנקות את המים, לנקות את הפחמן הדו חמצני העודף ו...מייצרת מזון לדגים. המשאבה עצמה פועלת על תנועת הגלים ופאנלים סולאריים, ועל מאה אחוז אנרגיה מתחדשת ולא מקור כוח מזהם.
החברה כבר פרשה כמה משאבות כאלה, ובאופן משעשע ולא צפוי הן הפכו ל-"בית קפה" לשחפים, שגם מאוד נוח להם להשתזף על המצופים הצהובים שבראש המשאבות, וגם ליהנות מארוחת דגים המתקבצים גם הם לאכול את הפלנקטון בסביבות המשאבה. כל זה, תוכנן ובוצע בעזרת כלים של דאסו - שמאפשרת לעצב בווירטאליה, אבל ליצור כלים שיש להם באמת השפעה על העולם המציאותי.
גילוי נאות: הכותב היה אורח חברת דאסו סיסטמס