תעשיית המסחר האלקטרוני המשגשגת הובילה לגידול במספר המחסנים ובצורך בניהול יעיל של שרשרת האספקה בהם. בעלי המחסנים חושבים כל הזמן איך להפחית את עלויות התפעול ולהגביר את הפרודוקטיביות בתוכם ובתוך המפעלים התפעוליים. היבטים אלו מגבירים את הביקוש לטכנולוגיות חדשות, אבל הם גם עלולים להפחית את התלות בכוח האדם. למעשה, הדבר כבר מתרחש לנגד עינינו ולכן עולה השאלה, מה יהיה על העובדים בתעשיית הלוגיסטיקה? האם מדובר במקצוע שהולך ונעלם?
"בעבר הרחוק עבודת הלוגיסטיקה הייתה נחשבת לעבודת כפיים פיזית. התפתחות הטכנולוגית הקלה מצד אחד על העובדים והובילה להתייעלות של העבודה, אך מאידך המשך ההתפתחות תוביל לצמצום הדרישה לעובדי מחסנים לוגיסטיים ובעתיד הקרוב ברוב המחסנים יפעלו מכשירי שינוע אוטונומיים. כבר כיום ישנן למשל מלגזות אוטונומיות שעושות את העבודה במקום עובדים", מסביר ערן שבתאי, סמנכ"ל חברת UDS אינטרנשיונל המתמחה בפתרונות שינוע לוגיסטיים ורכבים חשמליים.
הדברים הללו מתבססים כאמור על המציאות. ניקח לדוגמה את אמזון, שהפכה כבר מזמן לנושאת הדגל של המהפכה הרובוטית הלוגיסטית. בענקית הקמעונאות, מבטיחים להשלים כל משלוח בתוך 24 או 48 שעות ולצורך כך החברה מפעילה מגוון רחב של מחסנים ומרכזים לוגיסטיים רובוטיים. במרכזים אלו ממלאים העובדים האנושיים מספר פונקציות מוגבלות כאשר את עיקר העבודה מבצעות מערכות רובוטיות. שינויים בהעדפות של הצרכנים, מאיצים את הפיתוח והובילו חברות רבות מתחומי הקמעונאות להבין שלא ניתן לעמוד בדרישות הזמנים הקפדניות הללו ללא שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים.
את התוצאה אנחנו רואים כבר כעת בחלק מהחברות הגדולות בעולם. רבות מהן נוקטות לאחרונה במדיניות של קיצוצים. תעשיית הטכנולוגיה למשל, פיטרה יותר מ-150 אלף עובדים בשנת 2022 וכעת, גם אמזון מצטרפת לגל הזה. למעשה, היא צפויה להפוך לחברה שמבצעת את גל הפיטורים הגדול ביותר בענף הטכנולוגיה, כשהודיעה שתפטר כ- 18 אלף עובדים במהלך השנה.
מה קורה בישראל?
על פי דוח של Technavioהבוחן את תנודות השוק הכלכלי העולמי, שוק המלגזות ומכשירי השינוע הנוספים העולמי צומח בלמעלה מ-6% במהלך כל שנה. הביקוש הגובר למלגזות ומכשירי שינוע בתעשיית המסחר האלקטרוני, כמו גם בתעשיות הבנייה והרכב הוא מנוע הצמיחה שלו. הדו"ח מציין גם כי אזור אסיה-פסיפיק הוא השוק הגדול ביותר למלגזות "היצרניות המובילות את השוק כיום הן סין, יפן ולאחר מכן גרמניה ומדינות אירופה המתפתחות. שוק המלגזות בישראל הוא קטן ביחס לעולם לאור העובדה שאנחנו מדינה קטנה, זאת למרות קיומה של תעשייה צומחת ומשגשגת", אומר סמנכ"ל UDS.
התעשייה הישראלית מתהדרת בטכנולוגיות מתקדמות, רבים מהמחסנים התעשייתיים כבר משתמשים באותן הטכנולוגיות הלוגיסטיות הרובוטיות החכמות, אך אנחנו כאן עדיין די מפגרים מאחור ביחס למדינות המפותחות. "השלב הבא של המלגזות שיגיעו לישראל הן יהיו כאלו שמונעות על ידי סוללות ליתיום, מלגזות כאלו על מצברים מתקדמים וכאלו שיאפשרו סביבת נהג נוחה ונעימה. אבל כן בעתיד הקרוב יגיעו גם מלגזות אוטונומיות (AGV)", אומר שבתאי.
ישנם מספר סוגים של מלגזות זמינות בשוק הישראלי, כולל מלגזות חשמליות, גז ודיזל. מלגזות חשמליות הופכות לפופולריות יותר ויותר בשל הפליטות הנמוכות והחסכוניות שלהן, והן צפויות לראות צמיחה משמעותית בשנים הקרובות. שבתאי ומפרט על היתרונות של אלו החשמליות על פני אלו הדיזל הישנות והמוכרות: "הם נעוצים בעיקר בעובדה שהן סביבתיות משמע לא מזהמות, חסכוניות ויעילות לעבודה בתוך המחסנים. מלגזה חשמלית מופעלת על סוללות ומציעה יתרונות כמו תחזוקה מועטה, פחות רעידות, רעש נמוך ומשקל נמוך, מה שמעניק לעובדים נוחות בעת ביצוע עבודת שטח".
מאחורי המכונות יש אנשים
לפני פריצת הטכנולוגיה, משימות השינוע והלוגיסטיקה הכוללים איסוף וליקוט, נחשבו לתפקידים המאתגרים והקשים ביותר בכל מרכז לוגיסטי. עובדים בתפקידים אלו, נדרשו לעתים לעבור מרחקים ארוכים בעודם סוחבים משקלים כבדים. עובדים רבים התמודדו עם שחיקה, כאבי גב ואפילו נזקים רפואיים קבועים. כיום המצב לא דומה כאמור, ויש גם כאלו שחושבים שלמרות התפתחות הטכנולוגיה, התלות בכוח האדם בכלל לא תיעלם.
אחד כזה הוא דניאל יוסיפוב (34) נשוי+3 מבאר יעקב, עובד כמנהל טיפול וייצור בחברת כלי הכסף והיודאיקה הבינלאומי "הצורפים". לטענתו, התלות בכוח האדם במחסנים לוגיסטיים לא תיעלם גם בטווח הרחוק: "הצורך לאנשים איכותיים, אשר ידעו לנתב ולשנע את הסחורה בתוך המחסנים ומחוץ אליהם, כמו גם פריקה והעמסה של משאיות לצורך העניין לא ייעלם לעולם", אומר יוסיפוב ומוסיף על הענף: "תפקיד המחסנאי הוא מוערך מאוד בתעשייה. גם העובד הזוטר ביותר זוכה לקבל בדרך כלל את כל התנאים והערכה על העובדה הקשה והאינטנסיבית שהמקצוע כולל. הביקוש בשוק לאנשי לוגיסטיקה ולמלגזנים בפרט הוא גדול מאוד, הבעיה היא שההיצע הוא קטן. אין מספיק אנשים איכותיים ורציניים שייקחו את העבודה הזאת ברצינות ויעבדו היטב. מי שרציני ורוצה לעבוד, הוא ימצא איפה לעבוד בתחום בקלות. רוב החברות המעסיקות ממנות את עלות הוצאת הרישיון למלגזה כך שאפילו זה מקל עוד יותר על העובד להשתלב".
ומה עם בטיחות?
"המלגזה יכולה להיות כלי מסוכן מאוד, אפילו יותר מרכב. כל נזק שעלול להיווצר הוא גדול מאוד", מספר יוסיפוב, "עובד שמעוניין לעבוד בתחום חייב לעבור קורס ולהוציא רישיון למלגזה, וכן לבצע הדרכות רענון מדי שנה. נושא הבטיחות הוא נושא חשוב ומרכזי בהדרכות אלו, ועל מנת למנוע ככל הניתן פגיעה פיזית עליהם לעבוד על פי הכללים הנלמדים, לשמור על ריכוז ולהימנע מהסחות דעת".
חובבי הסדרה ההומוריסטית והפופולארית "קופה ראשית" המשודרת בתאגיד כאן 11, בוודאי זוכרים את הפרק בו רמזי העובד המסור, התקשה להיפרד מ"יולנדה" - מכונת השטיפה הוותיקה של הסופר לאור הרגשות אותם פיתח אליה. על פי יוסיפוב, הוא מכיר גם לא מעט מקרים כאלו. "לי באופן אישי אין רגשות כלפי המכונות, אבל כן שמעתי על סיפורים ואנשים שמכנים את המלגזות בשמות ומפתחים העדפה וחיבה הומוריסטית למלגזות מסוימות".