בימים אלה עסוקים שרי הממשלה באישור חוק התוכנית הכלכלית לתקציב 2023-2024, או בשמו המוכר יותר "חוק ההסדרים". טיוטת החוק על 282 עמודיה מטפלת בתחומים רבים: דיור, בריאות, מיסוי, ארנונה, רפורמה בשוק המזון, ייעול המגזר הציבורי ועוד. גם עולם ההיי-טק בכלל, ונושא עידוד יזמים וחברות סטארט-אפ בפרט, ראויים להיכלל בו.
כידוע, חוק ההסדרים הוא האכסניה האולטימטיבית, ופעמים רבות גם היחידה, להעברת רפורמות כלכליות משמעותיות במדינת ישראל. המסלול המזורז של החוק, כמו גם העברתו כמקשה אחת, מובילים לכך שמרבית השינויים החקיקתיים המהותיים שמבקשת הממשלה לבצע כלולים בו. במילים אחרות, לא יהיה זה מופרז להגיד שסיכוייה של רפורמה שלא נכללת בחוק ההסדרים להגיע לקו הסיום - נמוכים מאוד.
כשלוקחים בחשבון את התרומה האדירה של ההיי-טק הישראלי להכנסות המדינה ממסים (כ-25%), שיעורי האבטלה הנמוכים במדינה והכבוד הרב שמביא לישראל התחום שאף זיכה אותה בכינוי המחמיא "start-up nation", מצד אחד; ואת העובדה כי לראשונה מזה למעלה מעשור חווה התחום האטה מסויימת, מצד שני - מבינים שנכון יהיה מצד ממשלת ישראל להתייחס גם לתחום הטכנולוגיה במסגרת החוק, ובאופן פרטני - להעניק תמריצים לעידוד יזמים טכנולוגיים.
כיום משקיעה ישראל בחדשנות וביזמים בעיקר באמצעות רשות החדשנות, שתקציבה עומד על כ-1.6 מיליארד שקל. רשות החדשנות אמונה על קידום החדשנות בתעשייה הישראלית בדגש על תעשיית ההיי-טק, בעיקר באמצעות מענקים ליזמים לצורך מחקר ופיתוח כבר משלב הרעיון.
לאורך השנים רשות החדשנות תרמה רבות לתעשייה הישראלית, והיא מקדמת פעילות מבורכת. לצד זאת, כמי שמלווים יזמים בתחילת דרכם ומובילים אותם לגיוס ראשוני לטובת הסטארט-אפ שלהם, אנו יכולים להעיד כי יזמים רבים מתקשים לעמוד בדרישות רשות החדשנות, וכך קורה שנמנע פיתוחם של רעיונות טובים.
מצב שניתן לתקן
בעוד המטרה העיקרית של מענקי הרשות היא לתמוך בחדשנות היכן שהשוק הפרטי לא מסוגל לעשות זאת, בפועל היא מתמקדת בעיקר בחברות סטארט-אפ בעלי חידושים טכנולוגיים מהותיים, שלאו דווקא מעידים על פוטנציאל ההצלחה. לא אחת, נוכחנו לראות כיצד הליך הבחינה והבדיקה המדוקדק של הרשות כלפי המגישים מוביל יזמים להרים ידיים, וגם ראינו העדפה להשקעות 'בטוחות' ככל הניתן שממילא קל להן יותר לגייס בשוק הפרטי.
את המצב הזה, שקריטי במיוחד בתקופה כמו זו שאנו חווים עכשיו, ניתן לתקן בקלות יחסית. דרך אחת היא לשנות את אמות המידה לפיהן פועלת הרשות.
כיום, רשות החדשנות מתמקדת במקרים רבים בחיפוש אחר חדשנות טכנולוגית מובהקת. אך האמת היא שרבות מחברות הסטארט-אפ המצליחות בעשור האחרון לא הציגו חדשנות טכנולוגית יוצאת דופן, אלא חדשנות בתחומים אחרים: חדשנות עסקית, בחיסכון במשאבים, בחווית המוצר, בשירות, בשיווק, בהפצה ועוד.
פתרון נוסף שראוי לשקול הוא שימוש בשיטה של שוברים שיוענקו ליזמים שעומדים בדרישות סף מינימאליות יותר ובסכומים נמוכים משמעותית ממענקי הרשות. כך, גם לא יתבזבזו סכומים אסטרונומיים שירדו לטמיון, וגם יתאפשר לחברות בשוק הפרטי להעניק שירותים ליזמים בתחילת דרכם, ואלה מצידם יוכלו להתחיל בפיתוח המוצר שלהם ולהגיע בשלים יותר למענקים של הרשות בהמשך הדרך או למשקיעים פרטיים.
פתיחת האפשרות ליזמים שלא עומדים בדרישות רשות החדשנות לקבל שוברים שיאפשרו להם להתחיל ולפתח את הרעיון שלהם תוביל בעצמה לכך שנזכה לראות הרבה יותר חדשנות ומגוון בשוק היי-טק הישראלי באופן טבעי, תסייע לאקו-סיסטם כולו, ואולי אפילו תקל על הרשות עצמה שתוכל למקד מאמציה בפרויקטים בשלים בעלי טכנולוגיה חדשנית מובהקת.
חשוב להדגיש שעבודתה של הרשות הינה מבורכת, והתרומה שלה לסטארטאפים בתחילת דרכם היא עצומה. עם זאת, לדעתנו, השינויים הקטנים אך המהותיים שהצענו, יוכלו לתרום לכך שהשקעותיה של רשות החדשנות יניבו תשואה גבוהה יותר למשק הישראלי.
כך או אחרת, על דבר אחד קשה יהיה להתווכח: ההיי-טק הישראלי משמש כקטר של המשק הישראלי כבר שני עשורים, ולכן חשוב שיילקח בחשבון במסגרת התקציב וחוק ההסדרים לשנה וחצי הבאות. הדרך לאישור סופי של התקציב והחוק עוד ארוכה. עדיין לא מאוחר לתקן זאת.
הכותבים הם מייסדים ומנכ"לים משותפים של חברת הייעוץ לחברות סטארט-אפ StartPlan (סטארטפלאן)