בשנים האחרונות ייצוג הנשים בתעשיית ההייטק עולה באופן הדרגתי ועקבי, אבל על פי מחקרים ודו"חות שונים מספרן הכולל בתעשייה החשובה הזו עומד על כשליש ממספר הגברים. בסייבר, שהינו אחד התחומים החשובים והמתפתחים בהייטק, הנתונים דומים.
מי ששמה לעצמה למטרה לשבור את תקרת הזכוכית הזו היא "קונפידס" (Konfidas), חברה להגנה ולניהול משברי סייבר המורכבת בהחלטה מודעת מ-50% נשים. כעת, רגע לפני יום האישה הבינלאומי שיחול בשבוע הקרוב (רביעי, 08.03), קיבלה החברה חותמת רשמית לכך, עם קבלת "מקדם שוויון" - תו נעמת לקידום הוגנות מגדרית, לאחר שבנעמת עשו עבורה התאמות מיוחדות בתהליך ההערכה. בנוסף, החברה נמצאת בשבלים מתקדמים לקבלת אות בנושא שוויון מגדרי גם ממשרד הכלכלה.
תו מקדם שוויון של נעמת מוענק למקומות עבודה ולחברות שלקחו חלק בתהליך מעמיק, שנבנה בסיועה של ד"ר הגר צמרת, כלכלנית וסוציולוגית וממובילות "מדד המגדר" של מכון ואן-ליר. התהליך נבנה עבור עסקים גדולים, אך בזכות קונפידס הותאם גם לעסקים קטנים ובינוניים וקונפידס היא חברת הסייבר הראשונה בישראל המקבלת אותו.
לדברי יו"ר נעמת, חגית פאר, "נעמת שמחה להעניק את תו מקדם שוויון לקונפידס, חברת ההייטק והסייבר הראשונה שזוכה בו. לא מובן מאליו שחברה הפועלת בעולמות הסייבר ה'גבריים' כל כך עושה מאמצים אקטיביים ליצירת סביבת עבודה מאוזנת והוגנת מגדרית, ואני מקווה שבעקבות קונפידס תצטרפנה עוד חברות הייטק וסייבר לתהליך המעצים של שיקוף תמונת המצב והצבת מטרות ויעדים, לקראת שוויון מגדרי מלא".
נשות הסייבר, של ישראל בכלל ושל קונפידס בפרט, הן נשים מקצועיות, יצירתיות ובועטות, שלא מפחדות מאתגרים אלא להיפך, נהנות מהן ומביאות לזירה המורכבת זווית ראייה חדשה, מקורית ומרעננת. בקונפידס, נשות החברה לקחו חלק בניהול ובטיפול משברי סייבר כגון המשבר המתוקשר של הפריצה לחברת הביטוח שירביט וגניבת הנתונים ממנה.
אחת מאותן נשים היא דבורה (דבּ) האוסן-כוריאל, עו"ד בוגרת הרווארד, אם לארבעה - ומומחית סייבר עולמית. האוסן-כוריאל, היועצת המשפטית וסמנכ"ל הרגולציה בקונפידס, הוציאה ומוציאה ארגונים גדולים ממשברי סייבר מורכבים ומבינה היטב את הסכנות והאתגרים של המקצוע.
בהכשרתה, האוסן-כוריאל היא עורכת דין שמתמחה בדיני סייבר ודיני הגנת הפרטיות של מידע. היא סיימה לימודי תואר ראשון ושני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, תואר שני נוסף במינהל ציבורי בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד כעמיתה של קרן וקסנר (לימים שימשה מנכ"ל הקרן בארץ). בנוסף, יש לה תואר ראשון בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה מאוניברסיטת נשים בארה"ב -Wellesley College (שאחת מבורותיו היא הילארי קלינטון).
האוסן-כוריאל לימדה בהרווארד דיני סייבר וממשיכה ללמד את הנושא בפקולטה למשפטים בירושלים ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, השתתפה בכתיבת מדריך טאלין 2.0 - מדריך משפטי בחסות נאט"ו שמנחה מדינות וארגונים במישור הבינלאומי בעת משברי סייבר - וכותבת כעת מחקר לדוקטורט בתחום הסייבר. כבר בתחילת לימודי המשפטים שלה נמשכה האוסן-כוריאל לתחום הסייבר, לכן כתבה את התזה שלה בדיני טלקומוניקציה בינלאומיים ("בזק" בעברית - מושג שכולל כל סוגי התקשורת מרחוק: טלפונים ניידים, מחשבים, WiFi, לווינים, כבלים תת-ימיים וכו').
היא מאוד אוהבת את האופי הבינלאומי והגלובלי של מרחב הסייבר, שחוצה גבולות מדיניים. בזכות עבודתה במשרד התקשורת במשך 13 שנה, הבינה את החשיבות של מרחב הסייבר: כל התשתיות של טלפוניה, מחשוב, ותקשורת אלחוטית שמאפשרות פעילות במרחב. קונפידס החלה לעבוד כבר בשלב הקמת החברה, כיועצת מומחית. כיום, בתפקידה כיועצת המשפטית של החברה וכסמנכ"ל הרגולציה, היא מתמחה בתחום הגנת הסייבר והגנת מידע, כולל אסטרטגיית סייבר, הגנה על תשתיות ממוחשבות, תגובה לאירועי סייבר, וההיבטים הרגולטוריים של כל אלה.
"המלחמה בסייבר היא לא רק טכנולוגית - זו מלחמה בינלאומית ומשפטית מורכבת ביותר", היא אומרת "אחד הנושאים הפחות מדוברים בתעשיית הסייבר הוא שכל הפעולות שמתרחשות במרחב הסייבר מתנהלות תחת כללים משפטיים והסדרה משפטית ורגולטורית. המרחב הוא גלובלי, ולכן כדי להילחם בפשע מקוון נדרש שיתוף פעולה בינלאומי".
להשקפתה של האוסן-כוריאל, "איזון מגדרי בתעשיית הסייבר הוא חשוב ביותר, אבל הוא רק הצעד הראשון. הגנת סייבר טובה היא 'ספורט קבוצתי' והיא דורשת מגוון גישות, תפיסות, פרספקטיבות ויכולות. כמו הרבה נושאים אחרים בעידן המורכב שבו כולנו חיים, עבודה טובה היא עבודה משותפת הכוללת חשיבה רחבה, יצירתית ומשלבת - וזה סוד ההצלחה בקידום הגנת סייבר מצוינת".
עובדת נוספת בקונפידס היא אלינה מיטלמן-כהן (33), שהגיעה לתחום לגמרי במקרה כעובדת זמנית לפני כ-5 שנים, כמנהלת פרויקטים בצוות אבטחת מידע בחברת ביטוח, והיום היא ראש תחום מוכנות לניהול משברי סייבר בחברה.
"לקחתי את הזדמנות שניתנה לי בשתי ידיים, הוכחתי את עצמי ובתום 8 חודשים נקלטתי כעובדת באותה חברה. היום, כיועצת הגנת סייבר בקונפידס, אין יום שבו אני לא לומדת משהו חדש והכי חשוב - בתחום ובתפקיד עם תחושת שליחות. יום יום אנו מכינים ארגונים בצורה הטובה ביותר למתקפת הסייבר הבאה, שתגיע".
שתי עובדות נוספות בולטות בקונפידס הן רחל ביאנשווילי, מיישמת הכנת סייבר בכירה בשירות המנוהל של קונפידס, ובת אל גטנך, אישה ממוצא אתיופי, העובדת כמיישמת הגנת סייבר בשירות המנוהל של קונפידס.
לדברי מנכ"ל קונפידס, רם לוי, "אנחנו רוצים להיות מאוזנים מבחינה מגדרית ולכן מחפשים נשות סייבר. כדי להגדיל את כמות המועמדות ניסחנו אחרת את דרישות המשרה, כדי שיהיו פמילי אוריינטד. זה אומר שתהליך הגיוס לוקח פי 3 ופי 4 יותר זמן, אבל אני מוכן לשלם את המחיר הזה. השותף שלי אלי זילברמן-כספי ואני מאמינים שערכית זה הדבר הנכון לעשות. יש לנו מרחב תמרון מצומצם, כי אנחנו חברה קטנה, אבל זו התחלה של שינוי. הגיוון בחברה חשוב לנו מאוד, שכן הוא מה שהופך אותנו למקום יותר שקול ומקצועי".