לאחרונה נקלעה טיק-טוק לשורה של איסורים מצד ממשלות מערביות, הרואות בפלטפורמה סכנה לביטחון הלאומי שלהן ומכשיר ריגול מטעם הממשלה הסינית. כך למשל, בדצמבר, אסר הקונגרס בארצות הברית על עובדי ממשלה להחזיק את אפליקציית הסרטונים הפופולרית על מכשיריהם, ואילו בשבועיים האחרונים הצטרפו לאיסור האיחוד האירופי וממשלת קנדה. החשש של מחוקקים במדינות אלו, שהממשלה הסינית תכופף את ידה של בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, למסור להם מידע או תנסה להשפיע על התכנים המוצגים להם.
לשם כך, ערכה היום (רביעי) טיקטוק שיחה עם עיתונאים מאירופה, ביניהם גם "וואלה". בכירי החברה, בהם ת'יאו ברטרם, מנהל קשרי הממשל של החברה באירופה ואיליין פוקס, מנהלת הפרטיות של טיקטוק באירופה. בשיחה ניסו הבכירים להסביר ולהרגיע, כאשר הטון הנסתר היה: בבקשה, תסמכו עלינו עם המידע שלכם - בסוג של אצבע בסכר בניסיון לעצור את שטף ההגבלות מצד ממשלות המערב.
ראשית, ניסו הבכירים להקטין ולהפחית את הקשר הנתפס ציבורית של הורתה של טיקטוק, בייטדאנס, לסין ולהיותה במקור חברה שנוסדה על ידי סיני (ראו גם בהמשך). ברטרם הדגיש כי בייטדאנס היא "חברה גלובלית", המאוגדת באיי קיימן, כאשר ששים אחוזים ממנה בבעלות של משקיעים שונים מרחבי העולם, חלק נוסף בידי העובדים ועוד עשרים אחוז בידי המייסדים. נציין רק שלבייטדאנס יש אינטרסים בסין, חברה אחות המפיקה מוצרי מידע אחרים וחברת בת סינית מקומית.
פרויקט תלתן
הן ברטרם והן פוקס ניסו להדגיש כי המידע של המשתמשים בטיקטוק באירופה (ובכללותם גם ישראל), אינו מאוחסן בסין, אלא בארצות הברית ובסינגפור, וכרגע החברה עובדת על פרויקט בשם "קלובר" (תלתן), שבמסגרתו יוקמו לחברה חוות שרתים באירלנד ובנורבגיה בהשקעה של כמיליארד דולר, ולשם יעבור המידע עד סוף השנה. פרויקט דומה בשם "טקסס", מתקיים בארצות הברית. ועדיין, נציין כי חלק מהמידע, לפי הרשאות מסויימות ובמקרים מסויימים עובר לעיבוד בסין. לטענת אנשי החברה, הכל נעשה תחת הרשאות, בהסכמת צוותי הפרטיות האירופיים, ולפי החלטה של גוף מפקח מצד שלישי.
עוד דיברה פוקס על איך החברה מטפלת במידע האישי שלנו: ראשית המידע עובר התממה (אנונימיזציה) כך שלא ניתן לקשר פעילות מסויימת עם משתמש מסויים, עוד עובר המידע מגרור - כלומר מידע פעולות של קבוצות משתמשים גדולות מקובץ יחדיו, כך שלא ניתן לזהות משתמש ספציפי באותו "אשכול". יצויין אגב, שפרופ' עדי שמיר הציע בזמנו את אותה השיטה של חלוקה ל-"מגירות" עבור המאגר הביומטרי כדי לשמור על פרטיות מידע - אך נדחה בידי הממשלה. טיק טוק, לעומת זאת, אימצה אותה. ולבסוף, טיקטוק מיישמים משהו שהם מכנים "פרטיות דיפרנציאלית", קרי שפעולות "מפורקות" מתוך פרופיל המשתמש, כך שלא ניתן להחזיר ולהתאים אותן למשתמש ספציפי וכך לאסוף עליו מידע.
פיקוח בידי צד שלישי
כדי להרגיע את החששות של העיתונאים, ברטרם בשיחה שם דגש על כך שמלבד צוותי ומועצות פיקוח פרטיות פנימיות, טיקטוק מינתה שלושה גופי פיקוח עצמאיים מצד שלישי, לפקח על פרקטיקות המידע שלה. בארצות הברית זו ענקית שירותי המידע אורקל וחברה נוספת, ואילו באירופה נשכרה חברה אחרת - שמנהלי טיקטוק סירבו בעקביות לחשוף את שמה כרגע, ואמרו שהם יחשפו אותה במועד מאוחר יותר.
ברם, החברות האלה אמורות לקיים פיקוח על פרקטיקות אחסון ונגישות המידע לעובדים וצוותים בטיקטוק, כמו גם קוד המקור של האפליקציה שגם לגביו הובעו חששות. אורקל, על פניו, היא הגורם המפקח בשם ממשלת ארצות הברית על טיקטוק וגם בוחנת את קוד המקור שהופך לאפליקציות שכולנו מורידים מאפל וגוגל. עוד ציין ברטרם, כי גם חוקרי אבטחה חיצוניים מוזמנים לבדוק את פרקטיקות הטיפול במידע של החברה.
למי שלא יודע, בסין, חוק הביטחון הלאומי מחייב כל חברה הפועלת בתחומי המדינה לסייע לצבא ולמודיעין הסיני באיסוף מידע. כשנשאל מה תעשה החברה אם תידרש למסור את המידע על פי אותו החוק, ענה ברטרם כי צוותי הפרטיות יסרבו למסור את המידע.
לשאלת "וואלה!", אנשי טיקטוק הכחישו בתוקף כי המייסד שלהם התפטר מתפקיד המנכ"ל ב-2021 בשל לחצים מהממשלה הסינית וברטרם כינה את הטענה "בלתי נכונה" (על אף שהדבר התפרסם בערך על ז'אנג יימינג ב-"פורבס", ועובדה זו צוינה בפניהם…), ולטענתם, הם שמו מספיק מחסומים ומכשולים כפי שפורטו בפסקאות הקודמות, כדי למנוע התערבות של הממשלה הסינית בענייניהם.
יחד עם זאת, לשאלה של כתב אחר, הודה ברטרם כי מדיניות של "אפס מידע" לסינים היא בלתי אפשרית, כי הדבר לא יאפשר קשרי מסחר. "האם כשספינה סינית עוגנת בבריטניה, מדובר ב-'אפס מידע' על אותה ספינה? כמובן שלא", ציין מנהל קשרי הממשל. "אבל המידע לא נמצא בסין, וקשה לנו לראות איך סין תכופף את ידה של מדינת לאום אחרת כדי להשיג את המידע".
הם בהחלט מנסים לשכנע.