כבר לא פעם פתחתי כתבות על שיאומי על כך שהחברה בנתה לעצמה שם בכך שמכרה חומרה עילית בזול, אבל היו לה גם כמה שנים רעות שבהן לא חידשה כל כך. השנה היא לא שנה כזו. לא רק ששיאומי מובילה (כן, חברה סינית מובילה, קראתם נכון) הפעם עם טכנולוגיית צילום מהטובות שקיימות (חיישן בגודל של אחד אינץ' ועדשות לייקה), השיאומי 13 פרו שביליתי איתו כשבועיים, הוא מפלצת חומרה בלתי אפשרית - שיאומי לא התפשרו על אף רכיב משמעותי: ממעבד, דרך הצג ועד מערך הצילום, זה כאילו מישהו הלך לשוק ובחר את הירקות הכי טובים. אחד אחד.
עיצוב ומבנה
שיאומי לאורך השנים עיצבו לעצמם שפה מזוהה משלהם, בדומה לסמסונג או לאפל. המכשירים שלהם מתהדרים בשנים האחרונות בעיצוב נקי מאוד ומינימליסטי, וה-שיאומי 13 פרו לא שונה: הגב הקרמי חלק לחלוטין ומבריק באפור חללי, מלבד השם שמוטבע עליו ובמת העדשות, שהפעם היא גדולה במיוחד: מדובר בריבוע גדול שבולט מהגוף וממש גורם למכשיר לשבת בהטייה כשמניחים אותו על השולחן, אבל יש לו סיבה ממש טובה: הוא מכיל את חיישן ה-1 אינץ' יוצא הדופן והמגודל, אז הבליטה המשמעותית הזו מהגוף על אף שהיא לא הכי אלגנטית - נסלחת. מנגד, העובדה שבמת המצלמות בולטת משמעותית מהגוף, היא גם גורמת לו לא להחליק, שזה דווקא יתרון! הגב אגב, כן תופס מריחות וטביעות אצבע, אז מומלץ ישר לשים את המגן המצורף.
החזית גם היא חלקה - כולה מסך בגודל 6.7 אינץ' עם דפנות משתפלים שחזרו להיות אפנתיים (מוטורולה וסמסונג גם עושים כאלה במכשירי הדגל שלהם), מלבד החריר למצלמה הקדמית שקבוע בראש המכשיר ובמרכזו, גם כאן משתמשים בשבכה נסתרת לרמקול האפרכסת שמשולבת לתוך שלדת האלומיניום. בצלע ימין נמצא את כפתור ההפעלה וכפתורי הווליום, שממוקמים טוב ונוח. בלחיצה ארוכה על כפתור ההפעלה נקבל את גוגל אסיסטנט שזה נחמד (התוכנה פה אגב היא אנדרואיד 13, עטופה בממשק ה-MIUI 14).
חיישן טביעות האצבע נמצא מתחת ובחלקו התחתון של המסך, ושווה להתעכב עליו רגע - מדובר בחיישן מהיר במיוחד ותגובתי, שהופך את השימוש הרגיל ב-שיאומי 13 פרו לכייפי ביומיום. בתחתית נמצא את שקע הטעינה, שבכת הרמקול ומגירת ה-SIM. יש סים כפול, אבל אין eSIM שזו אכזבה למכשיר דגל.
השיאומי 13 פרו נוח לאחיזה ביד, והכפתורים כאמור ממוקמים היטב, הוא כן קצת כבד בתחושה (210 גרם), אבל עמיד למים בתקן IP68 מה שאומר עמידות במטר וחצי עומק לחצי שעה, ובתרגום לחיים האמיתיים - הוא חסין מים (אלא אם תחליטו לקחת איתו אתכם בקביעות לשחייה...).
תצוגה וצליל
אמרתי שמישהו הלך לשוק ובחר את רכיבי החומרה הכי טובים? אז הצג הוא אחד מהם. מדובר בצג עם נתונים פסיכיים, יותר טוב במובנים מסויימים (כמו בהירות) גם מצגים של ענקיות כמו סמסונג. שימו לב למפרט: זהו צג LTPO AMOLED, 120 הרץ, עם מיליארד גוונים, ברזולוציה של 3200 על 1440 פיקסלים (צפיפות של 522 פיקסלים לאינץ'), עם תמיכה בדולבי ויז'ן ו-HDR10 פלוס, ובהירות במצב רגיל של 1,200 ניט, שמגיעה גם עד 1900 ניט במקסימום.
הצג עצמו מאוד כייפי לשימוש, הוא קריא בכל תנאי תאורה, הצבעים עמוקים ונפלאים, ואפילו הייתי צריך קצת להנמיך את הבהירות בו. לצפיה בסרטים או קריאה הוא פשוט צג מעולה, כמובן, גם לצפיה בתמונות שצילמתם (ראו גם סעיף הצילום).
הרמקולים שקבועים בשיאומי 13 לא משתרכים מאחורי המסך, ומספקים צליל חזק, מפתיע בפירוט שלו, ולא צורם גם בווליום גבוה, כולל תמיכה בדולבי אטמוס ופענוח קצבי דגימה גבוהים של 192 קילוהרץ ו-24 ביט. בקיצור, אם אתם רוצים לצפות בנטפליקס בדרכים, זה המכשיר בשבילכם (ושיאומי אפילו התקינו פה נטפליקס מראש).
צילום
הגענו למנה העיקרית: לא, לא המעבד. בשיאומי 13 פרו, בדומה ל-12S אולטרה, החברה הסינית, שעובדת בשיתוף עם לייקה, קבעה כמצלמה ראשית חיישן עצום מימדים, בגודל 1 אינץ', שמעיף את יכולות הצילום של הטלפון הזה לגבהים. זאת ועוד: בזמן שחברות אחרות קצת מתפשרות, ושמות חיישנים עם פחות פיקסלים לעדשה הרחבה במיוחד או לעדשת הטלה - פה שיאומי עפו על עצמם: כל שלושת חיישני מערך הצילום האחורי הם חיישני 50 מגהפיקסל, כולם, בלי יוצא מהכלל.
לפני שנעבור לדון בביצועים של המערך הזה, קצת מספרים: המצלמה הראשית היא עם מפתח צמצם של f/1.9 ועדשת 23 מ"מ, וגודל פיקסל של 1.6 מיקרון, מיקוד לייזר וייצוב תמונה אופטי, עדשת הטלהפוטו היא זום אמיתי של פי 3.2, מפתח צמצם של 2.0 ואורך מוקד של 75 מ"מ ואילו העדשה הרחבה היא עדשת 14 מ"מ, וזווית של 115 מעלות.
העדשות כולן כזכור הן עדשות לייקה ותוסיפו לזה שתי אפשרויות לכיול צבעים שהחברה הגרמנית יצרה בעצמה (אחד חי ואחד מציאותי, אני בחרתי לצלם במציאותי), ותקבלו למעשה, מערך צילום שלא נופל באיכותו מ-SLR בכיס שלכם, והתוצאות בהתאם.
יכולות הצילום של השיאומי 13 הן פשוט פסיכיות - מיכולות זום שמגיע בפועל עד פי 70 (ראו את הצילום של מרקם העץ המתקלף), בגלל היכולת להגדיל מתוך מידע של 50 מגהפיקסל בכל עדשה שהיא, דרך יכולות מאקרו נפלאות וצילום יום מוצלח, אבל גולת הכותרת היא צילומי הלילה. בגלל גודלו של החיישן הראשי והעדשות האיכותיות - צילומי הלילה פה פשוט מרהיבים.
צילומי לילה הם לרוב עקב אכילס של סמארטפונים - לא כאן. החיישן הראשי בגלל גודלו מאפשר קליטה של מספיק אור וחדות נהדרת, כולל הפרדה מאוד ברורה בין אזורים חשוכים לבהירים. מערכת הייצוב האופטית מאפשרת גם חשיפה ארוכה וצילום של קווי אור, כמו האוטובוס שצילמתי יוצא מהתחנה (ראו גלריה). בנוסף, גם צילום של רבי קומות בלילה יוצא מרשים מאוד, בקיצור, יכולות צילום הלילה כאן משתוות כמעט לצילומי היום, ובכללי, אפליקציית המצלמה מלאה באפשרויות צילום מתוכנתות וידניות - כולל צילום ב-50 מגהפיקסל מלא וצילום במצב RAW לעיבוד מאוחר יותר, ובכלל, חובבי צילום ירגישו עם המצלמה הזו כמו בחנות צעצועים. האפשרויות הן בלתי מוגבלות.
בואו נדבר רגע גם על יכולות הווידאו: המצלמה הזו כמובן מסוגלת לצלם ב-8K ב-24 פריימים, אבל היכולות החזקות שלה הן דווקא ב-4K: עד 60 פריימים לשניה, כולל תמיכה ב-HDR10 פלוס, דולבי ויז'ן 10 ביט ופורמט LOG עשרה ביט. בירידה ל-"רק" Full HD תקבלו גם צילום איטי של עד 960 פריימים לשניה.
ונקנח במצלמה הקדמית, גם היא מרשימה: מצלמת 32 מגהפיקסל, עם תמיכה ב-HDR וצילום פנורמי, וצילום ווידאו ב-Full HD, בהחלט מספק גם ליוצרי הטיק טוק שביניכם.
ביצועים
גם מתחת למכסה המנוע, השיאומי 13 פרו הוא מפלצת: הם הלכו פה על ערכת המעבדים האחרונה של קוואלקום, הסנאפדרגון 8 דור 2, בטכנולוגיית ייצור של 4 ננומטר. המעבד הראשי הוא מעבד מתומן ליבות, שלא נפרט את כולן, אבל כמעט כולן רצות במהירויות של בין 2.8 ל-3.2 גיגההרץ, שזה הרבה מאוד ביצועים. "ליבת העל" שמובילה אותן היא ליבת Cortex X3 שרצה במהירות של 3.2 גיגההרץ. למעבד האימתני הזה משודכת כמות יפה של זיכרון, בין 8 ל-12 גיגהבייט תלוי בדגם ואחסון מהיר עם תמיכה ב-UFS 4.0.
מלבד זה שביומיום וברגיל, ה-שיאומי 13 פרו פשוט טס, תגובתי ופותח כל יישום במהירות, במבחנים הסינטטיים של 3DMark, את מבחן Wild Life הרגיל הוא אכל בלי מלח, ואילו במבחן האקסטרים הוא הוציא תוצאה של 2,991 נקודות - יותר טוב מ-77% מהמכשירים הנבדקים. התוצאה הממוצעת לדגם הזה היא 3,646 נקודות, מה ששם אותו מול ה-OnePlus 11 בביצועים, וקצת מתחת למכשירי הגלקסי S23 שעוקפים אותו במבחן (הן הדגם הרגיל והן דגם האולטרה), ועדיין, זהו מכשיר חזק מאוד, שיספיק לכם לכל מטרה, קטנה כגדולה. שיהוקים לא תקבלו כאן.
עוד בצד החומרה, גם בצד התקשורת שיאומי לא מתקמצנים על כלום: יש כאן תמיכה ב-Wi-Fi 6e, בלוטות' 5.3, A2DP ו-LE ובערך כל מערכת GPS שרק תוכלו לחשוב עליה, נתמכת כאן. מה שכן APTx קצת מפתיע שאין.
מה עוד לא מצא חן בעיניי? נופחה. שיאומי מתקינים מראש המון המון זבל. אז נכון, לא חסר מקום באחסון, ועדיין - מלבד דברים סבירים שמותקנים מראש כמו נטפליקס, או Booking.com, יש כאן את ערימת הכלים הביתית של החברה, טיקטוק, ספוטיפיי ועוד. מלא דברים, לטעמי לא מעט מהם מיותרים.
חיי סוללה
גם בסעיף הסוללה, שיאומי לא עיגלו פינות, חוץ מהפינות המעוגלות של המכשיר... תמצאו כאן סוללת ליתיום-פולימר של כמעט 5,000 מיליאמפר/שעה (4,820 למדקדקים), שלא רק תחזיק לכם בשקט יומיים במצב ממוטב (התאמה אוטומטית של קצב רענון מסך וכו'), אלא גם מגיעה עם מטען 120 וואט אימתני שטוען אותה במלואה תוך כ-20 דקות, ועם תמיכה בטעינה אלחוטית של 50 וואט, וטעינה אלחוטית הפוכה של 10 וואט אם במקרה האוזניות תומכות ה-Qi שלכם התרוקנו ורוצות לאכול. גם פה, אין ממש תלונות, הכל יופי טופי. ועכשיו הגענו לחלק הלא נעים.
השורה התחתונה
החלק הלא נעים - הוא המחיר. כל החומרה המשובחת הזו, חיישני צילום מעולים, עדשות של לייקה, מעבדי דור אחרון, מסך מדהים ורמקולים טובים הכל, ובכן, עולה כסף. המחיר לצרכן של השיאומי 13 פרו הוא לגמרי מחיר של מכשיר דגל, ומתחרה, יש לומר הפעם בצדק, באייפון 14 פרו או בגלקסי S23 אולטרה. המחיר לצרכן של השיאומי 13 פרו עומד על 4,900 שקלים. כלומר, עודף של מאה מ-5,000. זה יקר.
מצד שני, אתם מקבלים פה ערימת חומרה מעולה ללא פשרות, מצלמה היסטרית עם יכולות שלא נופלות כמעט ממצלמה מקצועית, מעבד דור אחרון ומסך באיכות מהשורה הראשונה.
ירקות מעולים עולים כסף. אם הפרוטה מצויה בכיסכם, וקרוב ל-5,000 שקלים זה סכום שאתם מוכנים להוציא על סמארטפון בימים לא קלים כלכלית אלה, שיאומי 13 פרו הוא בהחלט טלפון שאתם צריכים לשקול, במיוחד אם אתם חובבי צילום שרוצים ומחפשים יכולות צילום יוצאות דופן - אבל גם מכשיר שישרת אתכם נפלא ביומיום מכל בחינה אחרת, אבל עם חיסרון אחד: הוא לא מכין אתכם לעידן ה-eSIM.
שיאומי 13 פרו
ציון: 9.5