כיום, כשיוצא סמארטפון חדש לשוק, המנהלים של היצרנית כוססים אצבעות - איזה ציון הוא יקבל ב-DxOMark? מה שהתחיל כאתר ביקורות קטן, צמח להיות אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תעשיית הסמארטפונים העולמית, וציון שבו מי שמציג את הסמארטפונים החדשים על הבמה מתגאה בו, אם הוא טוב.
DxOMark היא כיום חברה עצמאית המתמקדת בבדיקה של יכולות המולטימדיה של טלפון (מצלמה, מסך ורמקולים), אבל היא החלה את דרכה כאתר דירוגים קטן שהתחיל בכלל כעסק צדדי של DxO Image Labs - חברה צרפתית שהוקמה ב-2003, ועסקה בפיתוח ושיווק של תוכנות וכלים לעיבוד תמונה, כך שסקירת חומרת צילום היה בכלל סוג של עסק משלים לעסק הליבה של החברה.
אתר DxOMark הושק ב-2009, כתוצר של צוות הבדיקות של DxO Labs ועסק בהתחלה בכלל בסקירה ובדיקה מקצועית של מצלמות ועדשות, כמו הניקון D3X, ה-Lumix G1 או ההאסלבלאד H3DII-39. כעיתונאי טכנולוגיה אני יכול לספר שבמשך השנים, האתר שהמליך מלכים בתחום הצילום היה בכלל dpreview, אבל ב-DxOMark זיהו עוד ב-2009 מגמה הולכת וצומחת: סמארטפונים ככלי צילום. מהר מאוד זנחו ב-DxOMark את המצלמות ועברו לסקור בעיקר, מצלמות של סמארטפונים, מתוך הבנה שלעתיד, הסמארטפונים עומדים לתפוס את מרכז הבמה כשמדובר בצילום. את המגמה הזו הם התחילו ב-2012, עם פרסום המבחן הראשון שלהם למצלמה של סמארטפון, האייפון 4. הוא קיבל את הציון 50.
במקור, הסולם שלהם נע מ-50 עד 100, אבל בשנים האחרונות, בשל השתכללות המצלמות והעדשות, קו ה-100 נפרץ, וכעת הציונים מגיעים עד קצת יותר מ-150 (נכון לכתיבת שורות אלה, הסמארטפון שמחזיק בציון הכי גבוה הוא 152).
שיטה מדעית
DxOMark פיתחו לעצמם לאורך השנים שיטה משולבת: חלק אחד, בדיקה מאוד מדוקדקת של העדשות והחיישנים בעזרת סדרה של מבחנים ובדיקות במעבדות שלהם בסביבה מבוקרת ובצורה שיטתית ומדעית, כולל לטענתם, ציוד בדיקות מיוחד שהם פיתחו בעצמם, והחלק השני, סדרה של ניסויי צילום בעולם האמיתי כדי לדמות את המצבים שבהם רובנו נשתמש במצלמת הסמארטפון שלנו, עם צילום של מאות ואלפי תמונות ושעות ארוכות של וידאו.
הם משקללים ובודקים פרמטרים שונים של התמונה, כמו חשיפה, ניגודיות, טווח דינאמי, צבע (בהירות, רוויה, איזון צבע - מה שמכונה גם white balance), מרקם, רעש, מיקוד אוטומטי, שגיאות עיבוד (מתיחה, עיוות והבזקי אור), מבזק, זום ועומק שדה (אפקט בוקה). כל קטגוריה מקבלת ציון משלה, ולבסוף הסמארטפון מקבל ציון כולל לאיכות המצלמה, אבל הם מפרסמים גם את הציונים בכל קטגוריה, כך שחובבי צילום יכולים לקבל החלטה מושכלת משלהם איזו מצלמת סמארטפון מתאימה להם. DxOMark בגלגול החדש שלהם (ראו גם בהמשך), גם פיתחו מבחנים עבור ביצועים של המסך ושל הרמקולים, אבל הם עדיין ידועים בעיקר ובזכות דירוגי המצלמות המפורטים והמשוכללים שלהם שהפכו לסוג של תנ"ך של התעשיה בכל הנוגע למצלמות סמארטפונים.
התמונות על פניו נבדקות ללא עיבוד במידת האפשר, אבל כיון שסמארטפונים כיום מבצעים כמות גדולה של עיבוד, המכונה גם צילום מחשובי כדי להוציא תמונה מיטבית סופית, גם ההטיות האלה מובאות בחשבון של הציון, עבור סמארטפונים הנסמכים על צילום מחשובי כבד כמו הפיקסל 7 של גוגל או הסיפור האחרון מהשבוע עם צילומי הירח של סמסונג.
מזומנים תמורת ציון?
אבל עם ההצלחה, גם באות צרות. או סוג של צרות. ב-2017, DxOMark, צוות הבדיקות של DxO Labs, התפצלו מחברת האם שלהם, והפכו לחברה עצמאית (יש להם מעבדות בכל רחבי העולם ו-120 עובדים אבל המטה שלהם עדיין יושב בפריז). מקור הרווח שלהם הוא סמינרים, ייעוץ וגם מכירה של ערכת הבדיקה השלמה שלהם שנקראת אנלייזר ליצרניות סמארטפונים.
ב-2018, פורסמה טענה כי יצרניות סמארטפונים הציעו כסף, בעצם שוחד ל-DxOMark כדי להטות את התוצאות לטובתם. ברם, בהתחשב בעובדה שהמקור לטענה הזו הוא ניקולאס טושארד, סגן הנשיא לשיווק של DxOMark, צריך לקחת את הטענות האלה עם קורט מלח, כי מאוד יכול להיות שבאותה הצלחה, זו הייתה טפיחה עצמית על החזה בניסיון לחזק את מותג הבדיקות שבדיוק אז יצא לדרך עצמאית.
וגם קולגות מעבירים ביקורת על השיטות הקרות והמדעיות של DxOMark, וטוענים שעל אף השיטה המדעית המשוכללת - הציונים שלהם קצת מנותקים מהמציאות, ולא יכולים באמת לספר את הסיפור של יכולות המצלמה בסמארטפון: כך למשל, אוסטין מן, צלם תיירות וטיולים, המוכר בזכות הסקירות השנתיות שלו על המצלמות של האייפון, אומר שיש פער בין דף הנתונים והביצועים על הנייר של חומרת הצילום, ובין חוויית השימוש המציאותית במצלמה.
"אתה לא באמת יכול להעריך את הפער הזה אם אתה מסתכל רק על ביצועים והצד הטכני", אמר הצלם המקצועי ל-WIRED. "אם המצלמה כושלת, זה באמת לא משנה אם היא קיבלה ציון של 1,000 נקודות ב-DxOMark. בסופו של דבר, היא לא השיגה לך את התמונה", מסכם מן.