מאי 2022, השעה 15:00, תל אביב: שלושה תלמידים נכנסים ברוגע רב לבית הספר, שם נערכה בחינת בגרות ב - 5 יחידות מתמטיקה. בעוד ששאר חבריהם נראו לחוצים, חלקם אף כססו ציפורניים, השלושה לא הנידו עפעף, התיישבו על הכיסאות והתחילו למלא במרץ את התשובות. איש מהם לא התכונן לבחינה, וממוצע הציונים שלהם במהלך השנה עמד על 55-67 בלבד. אז כיצד זה ששלושתם קבלו ציון מעל 90? בדיוק באותה הדרך בה אלפי תלמידים אחרים בישראל צולחים בחינות, בלא כל הכנה, מבלי שיקדישו אפילו שנייה אחת ללימודים לקראתה.
אין מדובר רק על נבחני בגרויות שמצליחים להצטיין בבחינות ללא כל הכנה מוקדמת. על פי העדויות , השיטה חלחלה בשנים האחרונות לשכבות חטיבת הביניים, והיא חוצה ערים, לאורכה ולרוחבה של ישראל. הטכנולוגיה דחקה לצד את טוהר הבחינות, ומה שעד לפני מספר שנים היה בגדר מקרים בודדים, הפך לשטף של ילדים רמאים.
המהפכה הטכנולוגית ששוטפת את העולם לא פסחה על תחום ההאזנה, השידור והצילום. רכיבים אלקטרוניים אלו הפכו במרוצת השנים לקטנים יותר, יעילים יותר ואיכותיים הרבה יותר. וכן, גם לזולים יותר. אם בעבר, הגישה לציוד קצה ששימש בעיקר גופי ביון היה מחוץ להישג ידו של הציבור, הרי שכיום במספר לחיצות כפתור, ובהמתנה של מספר שעות, יגיע לביתכם שליח עם ציוד בילוש. הוא יוכל לשמש אתכם לתיעוד והאזנה סמויה לצרכים עסקיים או למעכב אחר זרים, אך בהחלט גם לצורכי לימודים, או ליתר דיוק, לעבור בהצלחה מבחנים.
השיטה יחסית פשוטה, ואינה מצריכה מיומנות, הבנה טכנולוגית, או כל יכולת אחרת, מלבד כספית, אליה עוד נגיע: בטרם נכנס התלמיד לבית הספר, הוא טומן באוזן אוזנייה, או ליתר דיוק מסליק אותה. מן החוץ, לא ניתן להבחין בה שכן היא נדחפת עמוק לתוך האוזן. המורה שיחלוף על פניו, או אפילו יישיר מבט לאוזנו - לא יראה אותה, אלא אם יאיר לתוך האוזן עם פנס שמשמש רופאים. במקביל, מניח הנער בתוך התחתונים משדר אלקטרוני בגודל של כרטיס אשראי, שמשדר בטכנולוגיה מסוימת: ישנם כאלו שעובדים על כרטיס סים חיצוני, אחרים מתחברים לבלוטות' או לטלפון. אביזר נוסף שנדרש הוא מצלמת כפתור לקריאת טקסט.
עכשיו, תשכחו מכל מה שידעתם או חשבתם על מצלמות נסתרות. מדובר על עינית בגודל של סיכה שיושבת בתוך מארז בקוטר של כפתור זעיר. זה נראה כמו כפתור שבלוני לכל עניין ודבר, שום סיכוי שעין בלתי מזוינת תדע כי זה לא פריט לבוש תמים. והאיכויות שלה - לא פחות ממדהימות: המצלמה מצלמת באיכות FHD של 1080P. שילובם של אמצעים טכנולוגיים אלו 'מנצח' - המצלמה והמשדר מעבירים את הוויזואליה, כלומר את השאלות של הבחינה לגורם שנמצא מחוץ לבית הספר שיודע את התשובות. לרוב יהיה זה תלמיד חכם או סטודנט, שזקוק להשלמת הכנסה. את התשובות, היא מספק לתלמיד שמקבלן דרך האוזנייה. פשוט, קל, ובעיקר לאור מזעור האלמנטים - קשה מאוד לתפיסה.
"הכי לא מעניין אותי מה הסיבות לנפילת רפובליקת ויימאר"
אמנם, לא מדובר על שיטה חדשה, אך בניגוד לנעשה לפני מספר שנים, היקפה התרחב משמעותית. עד כמה? "המון ילדים עלו על השיטה הזו וזו בעיה קשה", אומר לנו מורה בתיכון עימו שוחחנו, "אפילו העברנו להם שיעור שעוסק בטוהר הבחינות, ועל כל ההיבט המוסרי של העניין".
התופעה אגב, לחלוטין לא נעצרת בדלתות התיכונים, אלא חדרה גם לתוככי הפקולטות השונות. סטודנט מאוניברסיטת בר אילן מספר " זה רץ חזק, וזה עובד מצוין. הרבה מאוד חברים שלי משתמשים בשיטה הזו. הבעיה היחידה - שזה עולה כסף, אבל גם הזמן שלי יקר".
"כל העתיד שלי תלוי בציונים בבגרות וזה מספיק חשוב בשביל שאשלם על זה הרבה כסף שעבדתי קשה בשבילו", מספר לנו תלמיד כיתה י"א בגבעתיים". חברו מעדיף לבלות עם בת הזוג, מאשר ללמוד למבחן בהיסטוריה: "הכי לא מעניין אותי מה הסיבות לנפילה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה. מה זה בדיוק יתרום לי? עזוב אותך, אני משלם ושמישהו אחר ילמד במקומי. חיים דבש".
את הציוד האמור, ניתן כיום לרכוש בחנויות מקצועיות שעוסקת באספקת ציוד ריגול. אין שום חוק שאוסר על מכירת הציוד וממילא הן לא מבררות טרום המכירה לשם מה היא מיועדת. "אנו כן מציינים בפניהם כי אסור לעשות בציוד שימוש לא חוקי, אולם בכך מסתיימת האחריות שלנו", מבהיר לנו בעל אתר לציוד טכנולוגי רלוונטי, "הרוב גם לא מגיעים פיזית לחנות אלא רוכשים את הציוד באינטרנט, כך שהגורם היחיד שבא איתם במגע פיזי הוא השליח".
המחיר לערכה כזו, עומד כיום על כ-3,000 שקלים בממוצע, שכמובן ניתן לעשות בו שימוש חוזר. בו בעת, מסתבר כי בשנים האחרונות התפתח בישראל שוק של השכרת ציוד. "המחיר של השכרה עומד על 8-10 אלף שקלים", מסביר לנו גורם שעוסק בתחום, "ברוך השם, אלוהים שולח פרנסות וישועות. יש עבודה, יש ברכה". ואין כמובן מדובר על שוק מקומי בלבד: שיטוט קצר באינטרנט מעלה שורה של אפשרויות לרכישת ציוד כזה בחו"ל. כך למשל, באתר הזה, או לדוגמא גם באמזון. גם בשוק הישראלי מצאנו שורה של הצעות לרכישת אמצעים אלו ובכללם אוזניה נסתרת.
התופעה כמובן, מוכרת היטב למשטרת ישראל, שממקדת את הקשב והאנרגיה שלה למניעת או חקירת פשעים ועבירות אחרות, אלא אם מדובר על התארגנות משמעותית. כך, לדוגמה, לפני מספר חודשים נפתחה חקירה לאחר הגשת תלונה של משרד החינוך שזיהה דפוסים חוזרים של תשובות וטעויות במאות מבחנים שבוצעו במקצועת שונים. "עם קבלת התלונה, החלו חוקרי פשיעה מקוונת של מחוז צפון לבצע פעילות סייבר על מנת לזהות את מפעילי הרשת. במהלך הפעילות 'נרשמו' השוטרים לשירות ובמהלך סבב בחינות הבגרות האחרון פיצחו את השיטה", נכתב בהודעתה. מהחקירה עלה, כי תמורת סכום של 100 שקלים לבחינה, ששולם בבנק הדואר לשליחי הארגון, שכונה "נביל אל אסמאר", חברי הרשת היו מעבירים את הפתרונות לנבחנים באמצעות קבוצות וואטסאפ. חברי הרשת הנחו את הנבחנים להסליק טלפון סלולרי ולעיתים גם אוזניה על מנת שיכולו לקבל את התשובות לבחינה בזמן אמת
תופעת ההעתקות והמרמה מטרידה גם את המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שהודיע לפני כשנה כי הוא מגבש נהלים חדשים שיאפשרו את החמרת הסנקציות נגד נבחנים שנתפסו פוגעים בטוהר הבחינה ומעתיקים. בין השאר, פורסם כי נשקלת מניעה מנבחנים שהעתיקו להיבחן שוב במשך שנה, לצד פעולה משמעתית ומשפטית נגד משגיחים שייתפסו מסייעים בהעתקה. כמו כן, בכוונת המרכז להגיש תביעות נזיקין אזרחיות נגד כל מי שייתפס מפיץ את הבחינה שלא כדין. לצורך כך נוצר קשר עם משטרת ישראל.
תגובת משרד החינוך
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד נוקט בשורה של אמצעים גלויים וסמויים חלקם בשיתוף פעולה ובליווי משטרת ישראל כדי לאתר העתקות, להבטיח את טוהר הבחינות ולהביא לכדי הגשת כתב אישום את האחראים. השמירה על טוהר הבחינות היא משימה חינוכית, ערכית ואזרחית בעלת חשיבות עליונה, אשר מחייבת אחריות של הנבחנים והמערכת כולה". עוד מצוין כי "במקרה הנדון, המשרד מודע לכך אך מדובר במקרים בודדים בלבד, המאופיינים בדרך כלל בהעברת תשובות מרוכזת באמצעות קבוצות ברשתות החברתיות, לאחר הרשמה בתשלום לקבוצות. בימים אלו, מוגשים כתבי אישום כנגד האנשים שהשתתפו בעבירה לאחר שהמשרד הגיש תלונה למשטרה וכן, תלמידים שנתפסו עושים שימוש בטלפונים, או שברשותם טלפונים, נענשו בצורה חמורה".