שמו של הבחור המופיע בתמונה היה נד לוד. במבט ראשון הוא נראה מחופש, אבל זה ממש לא המצב. הוא לבש את מה שהיה לו בבית. בתקופתו לא היו לפועלים כמוהו יותר מדי בגדים, כי בייצור של כל פריט לבוש הושקעה עבודה ידנית רבה - והמחיר היה בהתאם. אפילו סל מזון בסיסי הוא הצליח לממן רק באמצעות עבודה ידנית קשה (ולא יעילה במיוחד) של כל בני משפחתו, שעבדו שעות רבות מגיל צעיר ועד סוף חייהם. כידוע, לא היו פנסיות באותה התקופה.
בסוף המאה ה-18, ממש בתחילת המהפכה התעשייתית, בעלי מפעל הטקסטיל שבו עבד נד החליטו להתקדם למכונות אריגה אוטומטיות. נד, שזיהה בהן איום מיידי על פרנסתו, החליט לטפל בהן בצורה שאנשים בתקופתו ידעו לטפל באיומים - לתקוף. בכך, הוא הפך ללוחם הראשון בהתפתחות הטכנולוגית. רבים מחבריו הצטרפו אליו, והשחיתו גם הם מכונות אוטומטיות, עד להיווצרות תנועה חדשה. שמה, על שמו של נד, ה"לודיטים".
התנועה גדלה בייחוד באזורים הכפריים של הממלכה המאוחדת של בריטניה. שמם של הלודיטים נעשה שם נרדף לאנשים המתנגדים לכל שינוי, בעיקר כזה הקשור לטכנולוגיה.
מנגד, גם ממשלת בריטניה של אותן השנים ידעה לטפל באיומים ביד קשה - ותקפה בחזרה. במהלך העימותים שפרצו בין תנועת הלודיטים לשלטונות השתתפו יותר חיילים בריטים מאשר אלו שהיו בחזית מול נפוליאון בספרד (זה קרה במקביל).
מרד החנונים
לא ברור מה עלה בגורלו של נד. סביר להניח שזה לא נגמר טוב מבחינתו, אבל ברור שהוא לא הצליח לעצור את המהפכה שהעלתה את התפוקה התעשייתית במאות מונים, גרמה לגידול ניכר במספר התושבים בממלכה והעלתה את רמת ותוחלת חייה של האוכלוסייה. העלייה ברמת ההכנסה אפשרה לאזרחים לשלוח את ילדיהם לבית הספר במקום לעבודה, שם רכשו השכלה גבוהה שאפשרה להם לשפר את המעמד החברתי והכלכלי שלהם, בתהליך מחזורי, שמוכר לנו עד היום.
נחזור למאה ה-21, ולמאבקים הטכנולוגיים שמתרחשים גם כיום. בימים אלו מתרחשת מהפכה בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, ישנם הבדלים רבים בין המהפכה הנוכחית לבין המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-18. הבינה המלאכותית היא ישות חכמה מאוד, והיא למדה מן ההיסטוריה שאסור להתעסק עם פועלים (לא שיש הרבה מהם בימינו). הפעם, האוכלוסייה שפרנסתה מאוימת היא דווקא זו בה נמצאים האנשים המשכילים ביותר: רופאים, אנשי הייטק, אומנים מכל הסוגים וכתבים של גיליון CodeReview של החטיבה הטכנולוגית בבנק הפועלים. ניתן להגדיר אותם בשם כולל: חנונים. הם לא יתקפו את בעלי המפעל שמכניס טכנולוגיה חדשה לסביבת העבודה שלהם, ולמעשה מייתר אותם לאט ובזהירות.
אם נודה על האמת, לא קיימת באמת דרך לתקוף את הבינה המלאכותית. דבר נוסף שאפשר ללמוד מן ההיסטוריה זה שכל מהפכה תעשייתית בסוף עושה טוב לילדים. לא בטוח שכל הנציגים של הדור הנוכחי ייהנו מן הדרך, אבל כמו שאמא שלי אומרת - "מה לא עושים בשביל הילדים?".
מתוך CodeReview - מגזין החטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים